|
מוזיאון מרגש בבית על השביל המוביל לאל חמה [צילום: הרצל חקק]
|
|
|
|
|
שמו של אלי כהן עלה בזמן האחרון לכותרות. בעיתונות פורסם שוב כי ישראל מנסה להשיב את עצמות אלי כהן הי"ד, שהרוסים בסוריה נרתמו לסייע בחיפוש קברו של אלי כהן. לצערנו, המשטר הסורי לא סלח לאלי כהן שהצליח להגיע למוקדי ההחלטה הקרובים ביותר בממשל הסורי. אלי כהן עדיין זוכה לאהבת העם בישראל, ועדות לכך - מפעל מיוחד ברמת הגולן: "שביל אלי כהן" המאפשר לנו לעקוב אחר דמותו של אלי כהן ותרומתו לביטחוננו, עקרונותיו, אמונתו. השביל לוקח אותנו בעקבות אלי כהן, האיש והאגדה.
זו דרך ללמוד את תרומתו של אלי כהן באמצעות שבילי ארץ ישראל. השביל מספר סיפור: פרק ועוד פרק בדרמה של אלי כהן ונדיה רעייתו, סיפור סיוריו ברמת הגולן מהצד השני של הגבול, כמרגל שלנו. אין ספק, זהו שביל מרגש, עוצר נשימה.
יצאנו בעקבות אלי כהן, והשביל הוכיח, שזו דרך מרגשת להנציח את פועלו של האיש היקר. אנו עוברים מתחנה לתחנה, והלב מחסיר פעימה. אנו בעקבות האיש שלנו בדמשק, ונקודות הציון לוקחות אותנו לציוני דרך שבהם ביקר אלי כהן, כאשר היה המרגל שלנו בסוריה. אלי כהן גיבורנו הצליח ליצור לעצמו זהות כאיש עסקים, שהגיע מהקהילה הסורית בארגנטינה. בהגיעו לדמשק הפך לדמות מפתח בקרב קהילת המשפיעים בבירה הסורית.
אנו נסחפים בשביל מנקודת ציון אחת לאחרת, ממפקדה סורית למוצב סורי. זו הדרך להצדיע לאומץ לבו: אלי כהן הצליח להגיע לחזית הסורית, שכוונה נגד היישובים בצפון, הקיבוצים הסמוכים לחופי הכינרת. בתעוזה הגיע בדרך לא דרך לצפונות המוצבים הסורים ברמת הגולן. וזה לא היה קל, זה הצריך מחשבה רבה, קשרים עם ראשי השלטון וקצינים בכירים במטה הכללי הסורי.
השביל חושף זאת בדרך מיוחדת, בהכרת ציוני הדרך ברמת הגולן. בשנים הקובעות של פעילות אלי כהן בדמשק, הצליח גיבורנו ליצור קשרים לא רק עם דמויות מרכזות בממשל, אלא גם עם קצינים סוריים. לא קל היה להגיע למוצבים הקדמיים של הסורים ברמת הגולן, ואלי כהן בשל מעמדו כמקורב לראשי הממשל והצבא בדמשק, אכן הגיע לרמת הגולן.
זה סוד נצחונננו בששת הימים. באותן שנים גורליות, 1962 עד 1966 - סוריה שלטה מלמעלה על כל יישובי הכינרת, ואלי קיבל משימה לחשוף את היערכות הצבא הסורי למקרה שנרצה להגיב, לכבוש את רמת הגולן.
את התקופה הקשה הזו כולנו זוכרים: כילדים באותם ימים, לא קשה לזכור זאת. עקבנו בחדשות, בחדשות עיתון הילדים שלנו, 'הארץ שלנו', אחר הצליפות של הסורים למעלה על יישובי הכינרת, גם על דייגים באגם הכינרת.
כחייל צעיר בגולני אני זוכר, שלקחו אותנו לגזרה הצפונית, פוזרנו לנקודות גבול שונות, ושכבנו במארבים ללכוד חוליות של מחבלים סוריים שהגיעו כדי להסתנן לאחד היישובים, לפגוע ביושביהם. והיה קשה. ממרומי הגולן, הסורים אכן היכו בנו, שלטו באזור, גרמו לפיגועים רבים. המארבים הצליחו ללכוד חלק מן המפגעים. היה ברור, שרק כיבוש רמת הגולן יציל אותנו. מתברר, שהמידע, שאלי כהן שאב על המוצבים הסורים, היה מידע משמעותי ביותר שחסך בחיי אדם.
הלכנו בעקבות 'שביל אלי כהן' והנה טעימה מנקודות משמעותיות בשביל זה:
תחנות בשביל אלי כהן
הנה התחנה הראשונה בשביל - במלון אל חמה הציבו שלט מיוחד המפגיש את פעילותו של אלי כהן כמרגל למען עמו. יש במקום שלט הנצחה שבו ציטוט המזכיר את המרגלים ששלח משה לתור את הארץ. זו נקודת ציון ראשונה, שכן אלי כהן ביקר במלון זה במסגרת ביקורו ברמת הגולן עם קצינים סוריים. אלי כהן התאכסן במלון אל חמה, ויש ליד אבן ההנצחה, עמדה של הסברה קולית שתסייע לכם לשמוע את הסיפור.
הנקודה הבאה היא בית המכס המנדטורי, וגם שם תמצאו שלט ממתכת שמספר על ביקורו של אלי כהן. בתחנה השלישית אנו מוצאים פסל של יובל לופן, ואנו מגלים פסל שיש לו ארבע זוויות של פנים לארבע רוחות השמים. הפסל מבזלת מציג את ראשו של אלי כהן כצופה לכל הכיוונים, מביט לכל עבר ואוסף מידע למען מדינת ישראל.
והנה הגענו ללב הר הגעש, מבנה של מועדון הקצינים הסוריים. הבית נראה מיושן, אותות הזמן פגעו בו. אבל מיקומו מדהים: אתה נחרד לראות איזו עמדת תצפית הייתה להם על כל יישובי הכינרת. השלט על מועדון הקצינים לוקח אותנו לפסוקים על הר נבו, משה הצופה מרחוק אל הארץ.
התחנה הבאה היא סלע בזלת, עליו חקוק גזר הדין הנורא שבו הורשע אלי כהן, על מסירת ידיעות לאויב. בהקלטה הצמודה לעמדה זו, נשמע קולה של נדיה כהן המספרת על אלי כהן אישה היקר, על אותם ימי אֵימה נוראים, על ימי המשפט. על יום ההרשעה. אם תגיעו למקום, אכן תחושו שהכול חוזר אלינו. תיווכחו בעוז רוחו של אלי כהן באותם ימים.
התחנה הבאה בשביל היסטורי זה הוא סלע בזלת, שהוצב בצומת קוניטרה אל חמה, בכביש הסורי המקביל בחלקו לתוואי כביש 98 הישראלי. כאן עבר אלי כהן בביקוריו ברמת הגולן. במקום שתלו מְעַצבי שביל אלי כהן שני ברושים - ואנו יכולים להקשיב להקלטה שבה אנשי המוסד מספרים על האופן בו פעלו, כיצד גויס אלי כהן, כיצד אימנו אותו.
והנה אנו מגיעים לנקודת הציון הבאה, מִפְקֶדֶת הצבא הסורי בקוניטרה. לפנינו מבנה מרשים, גם בהיותו נראה כחורבה. על סלע הבזלת שהוצב ליד מפקדה זו, מופיע הציטוט מספר תהילים 'אויביך יהמיון ומשנאיך נשאו ראש, על עמך יערימו סוד ויתייעצו על צפוניך'. לפי הנשמע בהקלטה, אלי כהן אכן ביקר במפקדה זו. בחוכמתו זכה אלי כהן לאישור של קצין המודיעין של המפקדה ונכנס לשטח הצבאי הסגור. המידע שהעביר היה חיוני לכוחות שלנו שהגיעו לכאן בעת כיבוש רמת הגולן במלחמת ששת הימים.
התחנה האחרונה בשביל, הדמות המרגשת שמאחורי הסיפור הדרמטי. הגענו למרגלות הר אביטל ויש שם פסל גדול המנציח את דמותה של נדיה כהן ושלושת ילדיה. הפסל צופיה לכיוון דמשק, 75 ק"מ מעיר הבירה של סוריה. על הפסל מופיע הפסוק הידוע מספר ירמיהו -"מנעי קולך מבכי ועינייך מדמעה כי יש שכר לפעולתך... ושבו מארץ אויב... ושבו בנים לגבולם"...
כאן אנו נשארים עם החלום, עם התקווה, שאלי כהן ישוב אלינו, שנוכל להביאו למנוחה נכונה באדמת ארץ ישראל.