תיק הדגל

הבה נבדוק מי באמת הפסיד ומי ניצח ב-4 מערכות הבחירות שהתרחשו לאחרונה. לפניכם רשימת המנדטים (סה"כ 120) בגושים:

ביבי: רק לא ביבי: הערבים
ליכוד - 30 העבודה - 7 רע"ם - 4
הציונות הדתית - 6 יהדות התורה - 7 המשותפת - 6
ימינה - 7 כחול לבן - 8 סה"כ - 10
ש"ס - 9 מרצ - 6
יהדות התורה - 7 יש עתיד - 17
סה"כ - 59 תקווה חדשה - 6
סה"כ - 51

מי מרכיב את הכנסת? בכנסת של 110 חברי כנסת, ללא מפלגות ערביות, יש רוב מובהק לימין ('ביבי') - 59 לעומת 51 לשמאל ('רק לא ביבי'). אז מה מתרחש פה? למה הרוב המובהק הזה אינו בא לידי ביטוי פוליטי? כי יש מפלגות ערביות, שאינן מכירות ב'מדינה היהודית', וגם לא בכנסת שלה, שבה הם מכהנים רק בעבור תלוש משכורת. המפלגות הערביות נפסלו על-ידי ועדת הבחירות של הכנסת, אבל אושרו והוכנסו לכנסת בכוח פסיקת בג"ץ. טענת הערבים הייתה לכאורה פשוטה ומאתגרת, ככותרת עיתון גלובס (1): "המפלגות הערביות לביהמ"ש העליון: אין לפסול רשימות עם רעיונות דמוקרטיים". כאילו מדובר ברעיונות... קביעתו של ליברמן (2) שפורסמה באותו עיתון: "א-סנע, אתה מחבל, נטפל בכם כמו שטיפלנו בחמאס" לא עשתה רושם על בג"ץ. קביעת בג"ץ גברה על המציאות ולמעשה הכתיבה לה. המשמעות הבלתי נתפסת היא, ש'מגילת העצמאות', המכריזה על הקמת מדינה יהודית בא"י (לא דמוקרטית!) - הושלכה לפח הזבל של בית המשפט וההיסטוריה (היהודית).

במגילה נאמר: ...לפיכך נתכנסנו, אנו חברי מועצת העם, נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית, ביום סיום המנדט הבריטי על ארץ-ישראל, ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל, היא מדינת ישראל".

זה אותו בג"ץ שסילק את מפלגתו של הרב כהנא מהכנסת בשל טעמים פחותים בהרבה מאותם ש'שקל', כביכול, בסוגיית המפלגות הערביות. ב'הארץ'(3) פורסם: לפי נימוקי השופטים, "כך מבקשת לשלול מחלק מאזרחי המדינה, אותו היא מאבחנת על-פי מוצאו הלאומי-אתני, לבחור ולהיבחר. שלילת זכויות כאמור היא פגיעה ברורה וחד-משמעית בנפשה של הדמוקרטיה". ואני שואל בקול רם: האם נפשה של המדינה היהודית תזוהה תמיד בפסקי הדין כ'נפש הדמוקרטיה'? ואסביר: את המדינה הקימו, לפי המגילה, 'נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית'. ערבים לא היו שם, הם היו האויב שבו נלחמו המצהירים...

ההחלטה הקרדינלית של בג"ץ שינתה את המציאות ואת המפה הפוליטית, הפכה את תהליך הרכבת ממשלה בישראל לסיוט מצמרר, מתמשך, חשוף לסחיטות בלתי מתקבלות על הדעת, וכאלה שגובלות באסון לאומי. הגענו היום למצב שבו מנהיג של תרסיס מפלגה בת 6 מנדטים - יתמנה לראש הממשלה הבא. בעבר, מי שהכשיר וקיבע את אסון-אוסלו (רבין, פרס, שריד וביילין) - היו המפלגות הערביות. הערבים הם אלה שדנו, הצביעו והכריעו בכל נושא רגיש ביותר ליהודים ולמדינה היהודית. ידועה עמדתם המובהקת נגד המדינה היהודית בכל נושא העומד להצבעה בכנסת. בין ה'רעיונות הדמוקרטיים' הערביים שבג"ץ הכשיר מככב: 'מדינת-כל-אזרחיה'. כי מה יכול להיות יותר דמוקרטי מהאסון הזה? זו בדיוק מהות טשטוש-החושים החילוני, שמאלני, האתאיסטי - 'מדינת כל אזרחיה' מהווה עבור האזרחים הערבים פרוזדור בתורת השלבים, גשר-חבלים - לגיהינום 'חליפות-ערבית', וחבל!

מערכת המשפט שהוגדרה על-ידי הנשיא ריבלין בהיותו יו"ר הכנסת - 'כנופית שלטון החוק' - לא הצליחה 'להפיל' את הימין ואת נתניהו באמצעות ההתיישבות ('שמאל שימושי') בכל מערכות הבחירות הדמוקרטיות. משום כך הופעלה פרקליטות המדינה, במאמץ שנמשך שנים, כדי לייצר את תיק-הדגל, להדביק לנתניהו כתבי אישום מופרכים והם נדונים עתה בארשת פליאה משפטנית בבית משפט מלומד כי נתניהו לא וויתר כמו שוויתרו קהלני, גל הירש, רפול, רובי ריבלין, רבין, יעקב נאמן ורבים אחרים שנשחקו. התקשורת משתפת פעולה ויש לנו צלם בהיכל - 'הנאשם מבלפור'...

מטרת מערכת המשפט ואוהדיה - למזג מפלגות ואישים ערבים שאינם לגיטימיים, חלקם שונאי ישראל מושבעים, בכנסת ישראל, במטרה להפכה, בציווי העליון השופט אהרן ברק, למדינה שיפוטית בתכלית של 'כל אזרחיה'. השמאל תמיד יתמוך בכל הפגנת שרירות ושרירים, כי:
א. מאז המהפך ב-77 הוא נאבק בשלטון זר שגנב ממנו את המדינה, ב. כי הוא לא מצליח לבצע את זממו של המזכיר יצחק בן-אהרון - להחליף את העם. לפיכך התכנסה מועצת הסחרור והחליטה לצרף בכוח זרוע משפטיה את הערבים המנדטוריים, אויביה של המדינה היהודית מאז ומתמיד - לכנסת ישראל, כדי לחולל מהפך חוקתי שלא צלח בקלפי, ולגנוב בחזרה את המדינה 'שלהם'.

אז מי הפסיד בבחירות?

בואו נבדוק יחדיו את המנדטים של המפלגות בכנסת זו: בכנסת של 110 חברי כנסת יש רוב לגוש הימין ומר נתניהו הוא ראש הממשלה ללא עוררין. כלומר, נתניהו ניצח בבחירות, והשמאל - הפסיד. במסגרת מאבקה המתמשך של 'ההתיישבות' בתוצאות המהפך שאירע ב-77 הוכנסו לכנסת המפלגות הערביות בניגוד לחוק, במטרה לערער את שלטון הימין. בג"ץ, שחקן עצמאי עוצמתי וזומם פוליטי, הצטרף גם הוא כצד למאבק בימין, המליץ על תפירת תיק דגל לנתניהו.

הנה זהבה גלאון באחד מציוציה השגורים: הקרב שאנחנו עדים לו הוא בין מי שמבקשים לקיים פה דמוקרטיה שוויונית לאזרחיה, לבין מי שמבקשים לפרק אותה כי התפיסה שכל בני האדם שווים מנוגדת ניגוד חריף לתפיסת העליונות הגזעית היהודית שלהם. הטענה שיהודים וערבים יכולים לחיות בשלום זה בצד זה זו, הכפירה בציווי הגירוש והרדיפה שלאורו הם חיים. מבינים? מדינה יהודית, כפי שהוכרזה בעת הקמת המדינה, הפכה בגרונו של גוש-השמאל 'לתפיסת העליונות הגזעית היהודית - שלהם'. כלומר - זה לא אנחנו! דבריו של הטייס חולדאי שלא יחלידו בת"א.

המזרחן מרדכי קידר (4) הגיב לאחרונה והגדיר את פרעות תשפ"א כאלמנט מובהק בתרבות הג'יהאד, לכן תשאל השאלה: מה פתאום שח"כים ערביים ישתתפו בקבלת החלטות כמו אוסלו, או פעולה נגד החמאס בעזה? האם נציגי הערבים בכנסת, העוינים ושונאים אותנו, הם שיחליטו בשביל היהודים מה טוב לנו? כותבת ד"ר אסתר לוצאטו (5): "השאלה המרכזית העומדת לפתחנו היא איזו מדינת ישראל אנחנו רוצים? מדינת לאום לעם היהודי, שבה הוא מממש את זכותו הטבעית, התרבותית, הדתית וההיסטורית להגדרה עצמית, שיש בה גם שוויון זכויות אזרחי לכל התושבים? או מדינת כל אזרחיה, שמבטלת את סממניה היהודיים הייחודיים של המדינה, סמליה, חוקי ההגירה (חוק השבות) והאזרחות (חוק האזרחות והכניסה לישראל)".

כדי לפתור את הבעיה של האזרח הערבי החי במדינה-יהודית מציע מיכאל מימון (6), איש שמאל מובהק, יועצם ודוברם לשעבר של 'הפנתרים השחורים', להקים שני בתי נבחרים. אני ממליץ להיכנס ל'קפה שפירא', להזמין ספל תה ולהתרווח עם הרעיון... עמית סגל צייץ על הממשלה החדשה של לפיד-בנט: "במסמך קווי היסוד כפי שהיה לפנות בוקר, אין אזכור של ישראל כמדינה יהודית, של צביונה היהודי או של קליטת עליה....". נו, התפוגג החשש ל'מדינת כל אזרחיה' - כי היהודים לא כלולים...