|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
היחידות המיוחדות והקומנדו בצה"ל ובעולם כתשובה לטרור
|
יאיר אנסבכר, המומחה הישראלי ליחידות מיוחדות וללחימת קומנדו - המקבלות פיתוח מואץ בכל הצבאות המתקדמים בעולם וגם בצה"ל בפיקוד אביב כוכבי - מתאר מגמה זאת ומסביר את אופיה
|
|
יחידת המסתערבים של צה"ל [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
חלק ראשון ממפגש של סדנת הפורום לאִזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים בהנחייתי, המתרכזת במלחמות בעתיד. במפגש זה ב'זום', בספריה הציבורית "לדורות" בלוד בהנהלת אמיליה קודיש, הגיש את התזה יאיר אנסבכר, חבר "פורום קהלת" שהוא מכון מחקר להבטחת עתידה של ישראל. יאיר מסיים עתה עבודת דוקטורט באוניברסיטת בר-אילן על יחידות מיוחדות ולחימת קומנדו. בחלק זה מדבר יאיר על הקומנדו כתשובה מדינתית לגרילה בתצורת הפעלה המבוססת על כוחות קטנים ומבוזרים שפועלים בצורה רחבה בעורף האויב שהוא הצד האחורי של החזית. כוחות קומנדו הם בעלי שרידות גבוהה ובעלי יכולת להפעיל סוגים שונים של כלי לחימה. כוחות קומנדו ויחידות מיוחדות הם התשובה של הצבאות המתקדמים לארגוני הטרור ההולכים ומתחזקים בעולם והופכים לצבאות לא מדינתיים כמו החמאס והחיזבאללה. התזות של יאיר אנסבכר מתבהרות באמצעות תורת הביטחון שפיתחתי וניסחתי בספרִי "עקרון השרידות", שבאמצעותו אפשר להבין את הוויית הצבא והמלחמה ואת ההיסטוריה הצבאית, ממרדף אברהם אבינו אחרי מלכי הצפון בפרק י"ד בספר בראשית - שבו עסקתי בין היתר בספרִי "גלגל המנוף של ההיסטוריה" - ועד מבצע "שומר החומות". את ההיסטוריה של יחידות מיוחדות בצה"ל פרסמתי בכרך ד' של סדרת ספרַי "ההיסטוריה של הצנחנים" - אביב נעורים". כל מי שמעוניין לרכוש ספרים אלה, יפנה להוצאת שׂרידוּת, המתמחה בחשיפת מחדלים וליקויים שהממסד מתאמץ להסתיר: survival1940@gmail.com אנא עזרו לי לקיים את הערוץ הזה, ולהשלים את המפעל המונומנטלי של שלושים הכרכים "בשעות הקרב של מלחמת העצמאות". כל עזרה, גם הקטנה ביותר, תתקבל בברכה. העיקר שאנחנו, בנינו, נכדינו וצאצאינו יֵדעו את האמת איך קמה מדינת ישראל ואיך היא ניצחה במלחמת העצמאות. [קישור] |
| תאריך:
|
10/06/2021
|
|
|
עודכן:
|
10/06/2021
|
|
אורי מילשטיין
|
|
היחידות המיוחדות והקומנדו בצה"ל ובעולם כתשובה לטרור
|
|
חלק ראשון משיחת עומק עם האלוף בדימוס יצחק בריק על אירוע חמור שצה"ל הצליח להסתיר במשך חמישים וארבע שנים: נטישת מחלקת מטנקים מגדוד טנקי צנטוריון ישראלי מספר 63 בפיקוד נתק'ה ניר וסגנו יצחק בן שוהם, שכלל 45 טנקים, יחידות חרמ"ש, נ"ט והנדסה, ממתחם מצרי 181 שנפרשׂ על מרחב של שמונה קילומטרים רבועים, כעשרה קילומטר מצפון לאום כתף, במסגרת קרב אום כתף של אוגדת אריאל שרון. המתח נכבש על-ידי מחלקת טנקים בפיקוד דני ינקלביץ לאחר הכיבוש התקדם הגדוד לעבר תעלת סואץ, הפקיר את מחלקת ינקלביץ במתחם ורק יומיים אחרי המלחמה היא חולצה במקרה על-ידי מסוק של חייל האוויר. במשך שבוע נחשבו חיילי המחלקה לנעדרים ולמעשה להרוגים..
|
|
|
|
|
חלק ראשון בפגישת עומק שלישית עם איש העסקים המצליח יורם זמוש - המוביל היום את היוזמה למחקר אזרחי של חקר קרבות והפקת לקחים על שם אריאל שרון - שבמלחמת ששת הימים פיקד על פלוגת צנחנים מגדוד 71 של חטיבה 55 ששחררה את הר-הבית והניפה את דגל ישראל מעל הכותל המערבי. בחלק זה מתאר זמוש את שִחזוּר קרב המיתלה ב'מבצע קדש', במֵצַר המיתלה, בנוכחות מפקדי הפלוגות ומעלה של חטיבת צנחנים 55 ובהשתתפות הרמטכ"ל יצחק רבין וסגנו חיים בר-לב, ואת התיאור הביקורתי של בעל עיטור הגבורה בקרב, סגן אלוף דן זיו, על תִפקודו הלקוי של מוטה גור בקרב, וכן את השיחה שבין יצחק רבין לחיים בר-לב במכונית כשחזרו מן השחזור, שבה אמר רבין לבר-לב: "הבן זונה הזה לא נקף אצבע ונתן לשלושים ושישה הרוגים לחלץ אותו מישיבה בצל עשר שעות. וגם בירושלים הוא לא היה שווה שום דבר".
|
|
|
|
|
חלק ראשון של שיחה לעומק ראשונה ביני ובין תת-אלוף בדימוס צורי שגיא-שנקין, מוותיקי הצנחנים בתחילת שנות החמישים של המאה העשרים שחוללו מהפכה טקטית בצה"ל, ובשנות השישים תיכנן את מיגון אזור הנפט העשיר חוזיסטן באירן. בשיחה זאת מסביר צורי את אבני היסוד של האסטרטגיה האירנית מול ישראל שמטרתה לא לחסל את מדינת ישראל כפי שמכריזים מנהיגיה מאז מהפכת חומייני וכפי שמכריז בנימין נתניהו, אלא דווקא לשמר את הסכסוך הישראלי-ערבי ולשם כך קיומה של ישראל חיוני בעיניהם.
|
|
|
|
|
שיחת עומק עם הסופר הישראלי דורון בן שמעון, שבמלחמת יום הכיפורים תפקד כנהג טנק בגדוד שריון 9 (חטיבה 14) שעליו פיקד סא"ל יום טוב תמיר, שאת תיאורו על אותו קרב העליתי בערוץ זה. דורון עם צוותו נשלחו לקצה הצפוני של קו בר-לב. כל אנשי הצוות חוץ ממנו נפגעו וחדלו לתפקד, והוא "שוטט" כנהג טנק בשדה הקרב. במו עיניו ראה דורון וחש כיצד צה"ל הקריב את חבריו ואותו בפרוץ המלחמה, אולי כדי לספק למצרים "ניצחון קטן".
|
|
|
|
|
בעקבות עדות של תת-אלוף במיל' יום טוב תמיר, שהתפרסמה כאן בטור ההסכתים שלי, שביום שישי, 5 באוקטובר 1973 נתפסו בסיני שני קציני מודיעין מצרים שמסרו בחקירתם כי למחרת, ביום הכיפורים, תפרוץ מלחמה, ולמרות זאת לא גויסו מילואים ויחידות צה"ל בסיני, שעל אחת מהם פיקד יום טוב תמיר, לא קיבלו את המידע, שוחחתי עם ערוץ 7 על משמעות החשיפה. אני טוען בשיחה המובאת בזה, כי משמעות הדבר שיש ביסוס נוסף להשערתי כי לקראת מלחמת יום הכיפורים היה לצה"ל מידע מלא על תוכניות האויב ועל מועד ההתקפה בצפון ובדרום אך בגלל קונספירציה לתת למצרים ולסורים ניצחון קטן לא גויסו מילואים ויחידות צה"ל בסיני לא פעלו בזמן לפי הערכות "שובך יונים" לקראת מלחמה אפשרית.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ירון פרידמן
הדיווחים בעולם כולו על אודות המלחמה בעזה מעדכנים ללא הרף את מספר ההרוגים הפלשתינים בעזה. נראה כי יש סוג של קונצנזוס לגבי המספרים. אך מהי רמת מהימנותם?
|
|
|
|
|
איתמר לוין
המתקפה האירנית מהווה הזדמנות פז לישראל, אך מותר להניח שהממשלה תבזבז אותה  ובינתיים: האנטישמיות בארה"ב שוברת שיאים, הקבינט ממשיך לדלוף ויריב לוין מפגין צביעות
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
מאז אסון ה-7 באוקטובר 2023, ניכר כי המושג "הפקרה" נחרת בשיח הציבורי כתיאור מצב המייצג את אשר פקד אותנו ביום המר והנמהר ההוא - קלות הבלתי נסבלת של ייחוס אשמת "הפקרה" לממשלת ישראל
|
|
|
|
|
עמנואל בן-סבו
אינני זקוק למסקנות ועדת החקירה הבנתי את מה שלא יכולתי להאמין שאכן יכול היה להתרחש התועמלנים ומנמיכי רוח האומה, מאמינים שתגובה באירן או מלחמה בעזה נועדו לשמר את שלטונו, שרידותו ...
|
|
|
|
|
מיכאל מירו
העימות הבלתי פוסק בין מעצמות יכול לעלות לנו כעת ובכלל ביוקר אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לפעול ללא תיאום, כי אם נעשה זאת נמצא את עצמנו מדממים לבד
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
