יכולות לוחמת סייבר שפיתחה ארה"ב מופנות נגדה, תוך הצבת איום על תשתיות והגבלת היכולות ההתקפיות שבידי הנשיא ג'ו ביידן – חושף ניוזוויק בכתבה נרחבת. הדבר בא לידי ביטוי בשתי מתקפות כופר משמעותיות שהתחוללו מאז נכנס ביידן לתפקידו ואשר מיוחסות לרוסיה: על מתקני חברת קולוניאל פייפליין המספקת 400 מיליון ליטר דלק ביום בחוף המזרחי, ועל המפעלים בארה"ב של יצרנית בשר הבקר הגדולה בעולם, JBS הברזילאית.

מומחי אבטחת סיידר אמרו לשבועון, כי אחת הבעיות בפעולות תגמול בתחום היא שהן למעשה שורפות את אותם כלים וחושפות אותם בפני המבקשים להשתמש בהם נגד ארה"ב. "לצורך פעולה התקפית, צריך להפעיל תהליכים וטכנולוגיות שמטרתם לפגוע בצד השני – וברגע שהללו נחשפים, הם יכולים להפוך אותם", אומר אחד המקורות. חלק מקבוצות הפצחנים מדליפות את הכלים האמריקניים ומעניקות גישה אליהם, ואחרות שומרות את הידע לעצמן.

ארה"ב אינה היחידה המתמודדת עם התלבטות זו, אך ההתמקדות של המתקפות במטרות לאומיות גדולות הבליטה את הפגיעוּת של ארה"ב בפני התוכניות שלה עצמה, כמו גם את הקושי לזהות את העומד מאחורי המתקפות. אבל מומחים מסכימים שחייבת לבוא תגובה על מתקפות סייבר, גם אם המשמעות היא חשיפת הכלים והפנייתם בהמשך נגד ארה"ב, ואם האמצעים הללו נגנבים – צריך לקחת אותם בחזרה, בדיוק כמו כלי צבאי פיזי.

ממשל ביידן לא האשים במישרין את רוסיה באחריות לשתי מתקפות הכופר, אם כי הבית הלבן אמר שהקרמלין נושא באחריות לכך שלא חיסל קבוצות פצחנים הפועלות בשטח רוסיה. דוברת הבית הלבן, ג'ן סאקי, אמרה בשבוע שעבר, כי מתקפות סייבר בכלל ומתקפות כופר בפרט יהיו בין הנושאים שיעלה ביידן בפגישתו השבוע עם ולדימיר פוטין בז'נבה. היועץ לביטחון לאומי, ג'ייק סליבאן, האשים את רוסיה במתן מחסה ורשות לפושעי סייבר לפעול מתחומה, והדגיש שמתקפות הכופר הן בעלות חשיבות רבה לביטחון הלאומי של ארה"ב.

פוטין וממשלו מכחישים כל מעורבות ואומרים שעל וושינגטון ומוסקבה להדק את שיתוף הפעולה בתחום אבטחת הסייבר. בחודש ספטמבר אשתקד פרסם פוטין תוכנית בת ארבעה חלקים: שיחות רב-לאומיות קבועות בנוגע לאבטחת מידע, תקשורת בין הסוכנויות הרלוונטיות בארה"ב וברוסיה, חתימה של שתי המדינות על הסכם למניעת תקריות במרחב המידע ומחויבות הדדית שלא להתערב זו בענייניה הפנימיים של זו, כולל בבחירות.

חלק מן המומחים אומרים, כי העדרם של הסכמים בינלאומיים מותיר את העולם חשוף במידה מסוכנת למדרון חלקלק של הסלמות היוצאות משליטה, במיוחד כאשר ארה"ב שוקלת את צעדיה הבאים. חלפו עשרות שנים מאז החלו ארה"ב ורוסיה להשקיע במערכי הסייבר שלהן, אך שדה הקרב הדיגיטלי נותר עמום בהשוואה לזה של הנשק להשמדה המונית וללא כל כללים ברורים של ההתנהלות בו. יתרה מזאת: הדיון על מגבלות השימוש בנשק הגרעיני היה קל ביחס לזה העוסק בתחום הדיגיטלי, בו אין יכולת להציב קווים אדומים ברורים.

עם זאת, מציין ניוזוויק, יש סימנים להתקדמות. הסוכנות לביטחון סייבר ותשתיות במשרד לביטחון פנים מנהלת שיחות עם המגזר הפרטי כדי לבנות הגנות בפני מתקפות כופר. אריק גולדשטיין, מבכירי הסוכנות, אומר שהמתקפות האחרונות צריכות להיות קריאת השכמה לכל אמריקני, שכן מדובר באיום קשה העלול לפגוע בכל תאגיד בכל מגזרי המשק. "התאגידים חייבים לבחון בדחיפות את האמצעים שאנחנו מעמידים וליישם את המתאימים ביותר להגנה על הרשתות שלהם מפני איומים כאלה. היגיינה סייברית טובה היא יעילה מאוד בהפחתת ההשפעה של חדירות כאלה".

אבל גם עם שיפור התרבות הארגונית, חיוני להעלות את המחיר שישלמו התוקפים. פיקוד הסייבר האמריקני החל לעשות זאת באמצעות שתי אסטרטגיות המשולבות זו בזו: "הגנה קדמית" ו"פעילות מתמדת". המשמעות היא, שהפיקוד פועל בעצמו ומסייע לאחרים לעבוד בצורה רצופה ולהגיב על כל צעד עוין, בלא להמתין למתקפות אלא כדי למנוע אותן ולהרתיע מפניהן. שאלת מפתח בהקשר זה היא עד כמה ללכת רחוק – הן במניעה והן בתגמול. מילה המפתח היא "פרופורציונליות": מה מהווה תגובה הולמת; ארה"ב טרם נתנה לעצמה תשובה לשאלה זו. דומה שאפילו ביידן עצמו מתחבט בה, שכן הוא הביע את רצונו ליצור יחסים יציבים עם רוסיה, אך עד כה עושה ההפך.