|
400,000 חולים ביום בהודו [צילום: רג'ניש קאקייד, AP]
|
|
|
|
חשש כבד: הזן ההודי הגיע לישראל; 45 תלמידים נדבקו
|
עידן יוסף
|
נראה כי מקור ההתפרצות בבנימינה אינו מקומי ומקורו במשפחה שחזרה לאחרונה מחו"ל * רוב התלמידים הם תלמידי חטיבת הביניים בבתי הספר "כרמים" ו"אמירים" שיישארו סגורים ומגלים תסמינים * תושבי בנימינה נקראים להיבדק * המועצה המקומית: האירוע בשליטה
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
לנגיף הקורונה יש הרגל לשבש את התוכניות המוקפדות ביותר. הזן ההודי – המכונה כעת "זן דלתא" – משנה את כללי המשחק בעוד העולם מנסה לצאת מן המגיפה, קובע וושינגטון פוסט.
בשבוע שעבר דחה בחודש ראש ממשלת בריטניה, בוריס ג'ונסון, את הסרת המגבלות האחרונות, בשל התפרצות מחודשת – כאשר 90% מהחולים החדשים לקו בזן ההודי. בהודו עצמה גרם הזן להשתוללות בלתי נשלטת עם 400,000 מקרים ליום; בשבוע שעבר המספר ירד ל-62,000. הזן זוהה ביותר מ-80 מדינות ברחבי העולם ומומחי הבריאות ממשיכים לעקוב אחרי מוטציות אפשריות נוספות שלו.
בארה"ב אחראי הזן ההודי ל-6% מהמקרים החדשים. הוא טרם הוביל לביטול צעדי היציאה מהקורונה, אך בשל שילוב הופעתו יחד עם ההאטה בהתחסנות - חלק מן המומחים קוראים לנהוג בזהירות. "אם אתה חי באזור בו שיעור ההתחסנות נמוך או שלא התחסנת בעצמך, אתה ממילא בסיכון משום שמדובר בנגיף הקורונה על סטרואידים", אמר לפוסט אנדי סלוויט, מבכירי מומחי הקורונה בארה"ב.
הבעיה הגדולה היא, שהנגיף התפשט בצורה כה רחבה, עד שיש אפשרויות רבות למוטציות שלו. ארגון הבריאות העולמי איתר למעלה מ-50 כאלה. רובן אינן מעוררות דאגה מיוחדת, אבל ארבע תויגו ככאלה – ובראשן הזן ההודי. הוא התגלה לראשונה באוקטובר שעבר, והמדענים מצאו שיש לו שתי מוטציות המייצרות חלבון החודר לתאים בריאים, ובשל כך הוא מדבק יותר. הזן ההודי מדבק ב-60% יותר מאשר הזן הבריטי ("זן אלפא"), וכמה מחקרים מלמדים ששיעור האשפוז כתוצאה ממנו גבוה יותר, אם כי הנתונים עודם חלקיים.
החדשות הטובות הן שהחיסונים הקיימים מגנים גם מפני הזן ההודי. מחקרים בריטיים מצאו, כי החיסונים של פייזר ואסטרה-זנקה (אחרי שתי מנות) יעילים ברמה גבוהה נגד זן זה: 88% בראשון ו-60% בשני; אבל היא 33% בלבד אחרי מנה אחת. זוהי אחת הסיבות לכך שהממשלות קוראות לאזרחיהן לקבל את שתי המנות, כולל בבריטניה – שם הגישה הייתה שניתן להמתין עם המנה השנייה.
למרות שהזן ההודי צץ מסיבות טבעיות, פעולות אנושיות סייעו להתפשטותו. ההתמקדות הבריטית במתן המנה הראשונה התגלתה כשער עצמי. רבים ממבקרי הממשלה טוענים עוד, כי המגבלות על תנועה מהודו הוטלו מאוחר יותר בשל סיבות פוליטיות. בהודו עצמה התפשט הזן בשל שילוב של הקלה במגבלות והתחסנות מועטה מאוד (3.5% נכון לעכשיו) עקב בעיות לוגיסטיות.
הזן ההודי עלול להציב מכשול בשל היציאה העולמית מן הקורונה, ובריטניה לא תהיה המדינה היחידה שתעכב בעטיו את הסרת המגבלות. במקביל מתנהל ויכוח רחב יותר לא רק בשאלה כיצד לבלום את הזן ההודי, אלא כדי למנוע מראש את היווצרותם של זנים העלולים להיות קשים עוד יותר. מספר המקרים עולה בחלקים רבים של העולם. באפריקה זינק מספר המקרים השבועי ב-44%, דיווח בשבוע שעבר ארגון הבריאות העולמי; היבשת קיבלה, נכון לחודש מאי, רק 2% ממלאי החיסונים העולמי. מדינות G7 התחייבו בשבוע שעבר לתרום מיליארד מנות, אך זה רחוק מלהיות מספיק – והמחסור עלול להוביל ליצירת זנים מסוכנים יותר מאשר ההודי.