|   15:07:40
דלג
  איתמר לוין  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות
סער עם כניסתו לתפקיד [צילום: לע"מ]
שישה בשישי / גדעון סער במשרד המשפטים

לשים את האזרח במרכז מערכת המשפט

ברחבי הארץ נבנים בשנים האחרונות בתי משפט חדשים - נאים, נוחים, מודרניים. אלא שבחלקם יש בעיה: דומה שהאולמות מעוצבים מנקודת מבטו של השופט - במקום מזו של הלקוחות, שהם הצדדים, באי-כוחם, התקשורת והציבור גדעון סער הדגיש השבוע את מקומו של האזרח במערכת המשפט, והוא צדק בהחלט הנה כמה רעיונות בתחום זה, לצד מחשבות בנושאים קשורים הנמצאים ברמה המערכתית
18/06/2021  |   איתמר לוין   |   כתבות   |   ממשלה 36   |   תגובות


עומס, עומס, עומס
גלדסטון. "צדק נדחה הוא צדק שנמנע"

מגבילים את מספר עורכי הדין. 80,000 עורכי דין, שלרבים מהם אין מספיק עבודה ורבים מהם פשוט גרועים, יוצרים המון עבודה מלאכותית. כל אחד יכול ללמוד משפטים; הרף לקבלת רשיון עריכת דין חייב להיות הרבה יותר גבוה ולכלול גם הערכה פסיכולוגית ראשונית שתאתר את מי שצריכים בדיקה מקיפה יותר בטרם יופקדו בידיהם רווחתם, אושרם וחייהם של לקוחותיהם. מחייבים אותם לעבור מינימום של השתלמויות מקצועיות ולהתעדכן בתחומי עבודתם, אולי כולל בחינות תקופתיות

800,000 תיקים בשנה על פחות מ-800 שופטים. אלו הם נתוני היסוד הקבועים עימם מתמודדים כל המעורבים במערכת המשפט – הציבור, עורכי הדין, הפרקליטים, הסניגורים, התובעים המשטרתיים, שירות בתי הסוהר וכמובן בתי המשפט. זוהי הבעיה מספר אחת. "Justice delayed is justice denied" קבע ראש ממשלת בריטניה, ויליאם גלדסטון, בשנת 1868 והוא צדק לגמרי. לצד זאת, קיימת זכות היסוד של גישה לערכאות. אז מה עושים? הרבה מאוד.

  • מגבילים את מספר עורכי הדין. 80,000 עורכי דין, שלרבים מהם אין מספיק עבודה ורבים מהם פשוט גרועים, יוצרים המון עבודה מלאכותית. כל אחד יכול ללמוד משפטים; הרף לקבלת רשיון עריכת דין חייב להיות הרבה יותר גבוה ולכלול גם הערכה פסיכולוגית ראשונית שתאתר את מי שצריכים בדיקה מקיפה יותר בטרם יופקדו בידיהם רווחתם, אושרם וחייהם של לקוחותיהם. מחייבים אותם לעבור מינימום של השתלמויות מקצועיות ולהתעדכן בתחומי עבודתם, אולי כולל בחינות תקופתיות.

  • מטילים הוצאות ריאליות. תקנות סדר הדין האזרחי החדשות מחייבות זאת, ואין שום סיבה להימנע מכך – ודאי בהליכי סרק. מי שמשחית לריק וביודעין את זמנם של כל המעורבים, שישלם במיטב כספו (כולל לאוצר המדינה, וכולל הוצאות אישיות על עורכי דין במקרים הראויים; אין סיבה שלקוחותיהם ישלמו על התנהגות פסולה שלהם).

  • מוציאים מבתי המשפט את תביעות הפח – הליכים בין חברות ביטוח בעקבות תאונות דרכים. מדובר ברבבות תיקים בשנה, רובם המכריע בהיקף של תביעות קטנות, המעסיקים עשרות שופטים מדי יום. כל זה צריך ללכת למוסד בוררות בין חברות הביטוח או לקיזוז הדדי ביניהן.

  • מפחיתים מאוד את מספר ההליכים בבתי המשפט לתעבורה, המוצפים ברבבות תיקים על קנסות של כמה מאות שקלים, ובהם מתנהל מדי יום סחר-מכר מכוער שלעיתים מוביל למסירת פרטים כוזבים לבית המשפט. את הערעורים על הקנסות יש להעביר להליך מינהלי מהיר מחוץ לבתי המשפט.

  • מפעילים סמכויות שבידי בתי המשפט: למחוק כתבי טענות בלתי ראויים, לעצור למספר ימים נאשמים שאינם מתייצבים וגורמים לדחיות, להגביל את מספר הדחיות שניתן לקבל בכל תיק, להימנע מביטול פסקי דין שניתנים בהעדר התייצבות.

פרי העץ המורעל
ביניש. הלכת יששכרוב [צילום: תומר נויברג, פלאש 90]

שר המשפטים הנכנס, גדעון סער, כנראה תומך בהפעלה בישראל של דוקטרינת "פרי העץ המורעל": ראיות שהושגו שלא כחוק נפסלות, ואם הן העומדות בבסיס כתב האישום – הוא מבוטל. זוהי דוקטרינה מוקצנת, הקיימת בעיקר בארה"ב, וגורמת לכך שאפילו פגם טכני עלול להוביל לשחרורו של רוצח, גם אם הלה הודה ברצח לאחר שנתפסו הראיות הפסולות. בישראל יש גרסה מרוככת שלה, בדמות הלכת יששכרוב של בית המשפט העליון (הנשיאה דורית ביניש): בית המשפט יכול לפסול ראיות שהושגו שלא כחוק, ואז יחליט האם להמשיך את הדיון בתיק בלעדיהן.

ייתכן שכיום אין מנוס מלאמץ במלואה את תפיסת העץ המורעל. המשטרה מפרה שוב ושוב צווי חיפוש, אם היא בכלל טורחת להצטייד בהם. המשטרה רומסת שוב ושוב את זכות ההיוועצות של חשודים, את חובת התיעוד של חקירות והודאות, את זכויותיהם של קטינים. עצורים מוחזקים בישראל בתנאים מחפירים; על הפשפשים במזרונו של ניר חפץ אמרה הפרקליטות, שזה לא היה משהו מיוחד. והפרקליטות נותנת אחר כך גיבוי לכל ההתנהלות הפסולה והשערורייתית הזאת.

בצורה הזאת נתפסות ראיות, נשמעות עדויות וניתנות הודאות. למה? כי זו שיטת מצליח: אולי הסניגור לא ישים לב, אולי נצליח לתת תירוצים (אמיתיים יותר או פחות), אולי בית המשפט יתייחס בסלחנות. ומאחר שאיש אינו נושא באחריות למחדלים ולעבירות הללו, ואיש אינו נושא באחריות לכשלונות הבאים בעקבותיהם, לאיש אין עניין לשנות את המצב. אולי אם המשטרה והפרקליטות יתחילו להפסיד תיקים ולספוג ביקורת ציבורית בשל שחרורם של פושעים, הן יתחילו לעשות את המובן מאליו: להקפיד על מילוי החוק.

דרושה חקיקה ראשית
קובעים לעצמם את הכללים [צילום: יוסי זמיר, פלאש 90]

בעימות במשפט נתניהו על חומרי חקירה שנמסרו או לא נמסרו להגנה, מסתמכת הפרקליטות במידה רבה על הנחיות פרקליט המדינה. שזה מוזר, שלא לומר מגוחך: התביעה אומרת, שזכויות הנאשמים נגזרות מההנחיות של העומד בראשה. זו רק דוגמה קטנה לכך שחלק ניכר מן ההליכים המשפטיים, ובמיוחד הפליליים, מנוהלים על-פי הוראות של התביעה עצמה. עוד דוגמא? בבקשה: כל נושא הסדרי הטיעון – רבבות כאלו בשנה – אינו בחקיקה ואפילו לא בתקנות, אלא בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה. ועוד אחת: הנחיות דומות הן הקובעות אלו עבירות יופנו להסדר מותנה במקום הליך פלילי.

כאן דרוש שינוי יסודי בתפיסה ושינוי נרחב ביישום. כל זה חייב להיות בחקיקה ראשית או לפחות בתקנות באישור ועדת החוקה של הכנסת. ממילא, ההנחיות והנהלים הללו יהיו הרבה יותר מאוזנים, משום שלפני קביעתם יישמעו לא רק נציגי התביעה (שחייבים להישמע), אלא גם הסניגוריה הציבורית, עורכי דין מהפרקטיקה, אקדמאים, נציגי ארגונים, קורבנות עבירה ואחרים. נכון לעכשיו, היועץ המשפטי ופרקליט המדינה קובעים מה יהיו גבולות המגרש, מה יהיו הרכבי הקבוצות ומה תהיה שיטת המשחק – וממילא, במידה רבה, גם את תוצאותיו.

שינוי כזה מתאים לגמרי לתפיסתו של סער, ולפיה יש לשים את האזרח במרכז תשומת ליבה של המערכת. כשם שזכותו של האזרח שעניינו יידון בפני שופט אובייקטיבי, כך זכותו שהכלים העומדים לרשותו ייקבעו בידי מחוקק אובייקטיבי ולא בידי צד מעוניין. זה כל כך מובן מאליו, עד שכמעט מביך שצריך לומר זאת.

פיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה
ניגוד עניינים מובנה [צילום: פלאש 90]

מעולם לא הצלחתי לקבל הסבר של ממש. הברור ביותר ששמעתי היה, שכובע ראש התביעה נותן סמכותיות לכובע היועץ. אם אני מבין אותו נכון, המשמעות היא שהדרג המדיני והפקידים נשמעים ליועץ משום שהם חוששים מראש התביעה – וזה נשמע לי די סחטני ולא בדיוק מתכונת ראויה במדינה מתוקנת

כמובטח, כמה נושאים התופסים יותר את הכותרות. עמיתי ברוך קרא ציין בצדק לפני מספר שבועות, כי לראשונה מזה שני עשורים, בראש ממשלת ישראל עומד אדם שאין נגדו חקירות פליליות – מה שמאפשר לקיים דיון רציני ובלתי פוליטי בהצעות לרפורמות במערכת. אחת הבולטות שבהן היא פיצול תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה, שכיום הוא גם ראש מערך הייעוץ לממשלה ומוסדותיה וגם ראש התביעה הכללית.

סהדי במרומים, שמעולם לא הצלחתי להבין מדוע שני התפקידים הנרחבים הללו מצויים בידי אותו אדם. מעולם גם לא הצלחתי לקבל הסבר של ממש. הברור ביותר ששמעתי היה, שכובע ראש התביעה נותן סמכותיות לכובע היועץ (אביחי מנדלבליט וחנן מלצר רמזו לזה אמש). אם אני מבין אותו נכון, המשמעות היא שהדרג המדיני והפקידים נשמעים ליועץ משום שהם חוששים מראש התביעה – וזה נשמע לי די סחטני ולא בדיוק מתכונת ראויה במדינה מתוקנת.

לעומת זאת, יש המון סיבות להפריד בין התפקידים. שניהם מהווים משרה מלאה ויותר מזה. בראש התביעה ממילא עומד פרקליט המדינה, אז למה צריך עוד שכבה? יש ניגודי עניינים מובְנים ביניהם: ראו את היועץ אביחי מנדלבליט מתערב במימון ההגנה בכתב האישום עליו חתום התובע אביחי מנדלבליט. כיצד יכול היועץ למלא את תפקידו מול מי שהגיש נגדו כתב אישום? יש קשר אישי בין ראש התביעה, בתפקידו כיועץ, לבין מי שעלולים להיות "לקוחות" שלו. היועץ הוא המנחה המקצועי של היועצים המשפטיים בגופי הממשלה, העשויים להיקלע לתיק שאותו מנהל ראש התביעה. בקיצור: המון סיבות לפצל ואף סיבה להותיר את האיחוד.

להוציא את מח"ש מהפרקליטות
בית קברות לתלונות [נועם ריבקין-פנטון, פלאש 90]

נכון שהיום המצב הרבה יותר טוב מאשר בלי המחלקה הזאת, כאשר המשטרה אמורה הייתה לחקור את עצמה; ויותר טוב מאשר בתחילת דרכה, כאשר חוקריה היו קציני משטרה שהושאלו לה; אבל עדיין הרחק מן המצב התקין. שהרי בסופו של יום, הפרקליטות כגוף עובדת בצמוד עם המשטרה, ולפרקליטות כגוף יש אינטרס לשמור על יחסים טובים עם המשטרה – אז כיצד הפרקליטות כגוף יכולה לחקור את המשטרה?

אם מדברים על ניגודי עניינים מובְנים, הנה אחד מובהק כזה: קיומה של המחלקה לחקירות שוטרים במסגרת הפרקליטות. אז נכון שהיום המצב הרבה יותר טוב מאשר בלי המחלקה הזאת, כאשר המשטרה אמורה הייתה לחקור את עצמה; ויותר טוב מאשר בתחילת דרכה, כאשר חוקריה היו קציני משטרה שהושאלו לה; אבל עדיין הרחק מן המצב התקין. שהרי בסופו של יום, הפרקליטות כגוף עובדת בצמוד עם המשטרה, ולפרקליטות כגוף יש אינטרס לשמור על יחסים טובים עם המשטרה – אז כיצד הפרקליטות כגוף יכולה לחקור את המשטרה?

זאת ועוד: גם ככה יש במשרד המשפטים כמה גורמים הניצבים זה מול זה. מול הפרקליטות, המייצגת את המדינה, עומדים הסניגוריה הציבורית במישור הפלילי והסיוע המשפטי במישור האזרחי. מן הסתם, כל גורם שכזה מושך לכיוון שלו את שמיכת התקציב הקצרה מדי, ואז צריכים השר והמנכ"ל להחליט מי יקבל אותו ומי יקבל פחות. במקביל, ראשי כל הגופים הללו יושבים יחדיו בישיבות של הנהלת המשרד ואמורים לסייע יחדיו לשר ליישם את מדיניותו. מח"ש היא גוף נוסף כזה, ועל כגון דא אמרו חכמינו: "על הראשונים אנו מצטערים, ואתה בא להוסיף עליהם?".

מעל כל זה ניצבת העובדה, שמח"ש היא גוף כושל. הרוב המכריע של התלונות כלל אינן נבדקות, ורק בודדות מבין החקירות מבשילות לכתבי אישום, ועוד בודודת עוברות להליך משמעתי מגוחך – וזה לא בגלל שכל שוטרי ישראל הם צדיקים יסוד עולם, וכל המתלוננים עליהם הם עבריינים מחריבי עולם. זה כנראה נובע, בראש ובראשונה, מכך שהמופקדים על חקירת השוטרים משתייכים לאותו גוף העובד יד ביד עם השוטרים. לכן, מח"ש צריכה לצאת מהפרקליטות. לאן? מצידי למשרד ראש הממשלה, למשרד הביטחון או למשרד לשוויון חברתי. העיקר – לא במשרד המשפטים.

נציבות הביקורת על הפרקליטות
הפרקליטות והמשטרה הצליחו לסרס אותה

נציבות הביקורת על הפרקליטות, שהקימה הילה גרסטל וכיום בראשה דוד רוזן, היא אחד הכלים החשובים ביותר העומדים לרשות האזרח מול האגפים החזקים ביותר במערכת המשפט: התביעות המשטרתיות (שהגיע הזמן לסגור אותן; תפקיד המשטרה לחקור ותפקיד הפרקליטות לתבוע) והפרקליטות. אלא שמעבר לפרסום החלטות, לעיתים נוקבות, ולמתן המלצות – לנציב אין סמכויות של ממש. יתרה מזו: חסרות לו מלכתחילה סמכויות משמעותיות.

חוק הנציבות מגביל את יכולתו של הנציב לפתוח בדיקות ולנהל אותן. הוא לא יכול ליזום בדיקה, ורשמית רק המעורבים באירוע יכולים לפנות אליו – לא הציבור הרחב, לא עמותות, לא עיתונאים. הוא גם אינו יכול לבדוק דבר הנמצא בהליך משפטי, אפילו אם הבדיקה אינה נוגעת להליך עצמו. כל מה שכרוך ב"שיקול דעת מקצועי" אינו בסמכותו, וכך גם בעיות רוחביות (שהועברו למבקר המדינה). וכאמור, כאשר הבדיקה מסתיימת – יכול הנציב לכל היותר להמליץ על שינויים ופה ושם על מסקנות אישיות; איש אינו חייב לקבל את המלצותיו.

כל זה ניתן לשינוי בקלות, באמצעות תיקונים בחוק הנציבות. הבעיה היא, שהפרקליטות והמשטרה יעמדו על הרגליים האחוריות כדי למנוע מהלכים שיחזקו את הנציבות – שלהקמתה התנגדו מלכתחילה (בעיקר הפרקליטות) ושאותה סירסו במידה משמעותית. אבל אם סער יעמוד על כך – הוא יתקן תקלות שנפלו בהקמת הנציבות והפעלתה, וירים תרומה חשובה וארוכת ארוך לשמירת זכויות יסוד של כולנו.

תאריך:  18/06/2021   |   עודכן:  18/06/2021
איתמר לוין
+אורבך: חושש שבג"ץ יפיל חוק הגירה
17:50 18/06/21  |  עידן יוסף   |   לרשימה המלאה
חבר הכנסת מימינה אומר כי הארכת חוק האזרחות עדיפה מחוק הגירה שעלול ליפול בבג"ץ  ▪  אומר כי החוק מצוי ב-20% שעליהם אין הסכמה ורמז כי ללא סיוע מהאופוזיציה לא תוכל הממשלה לאשרו
ניר אורבך [צילום: אוליביה פיטוסי/פלאש 90]
+הליכוד על דיווח הגריסה: כל המסמכים בלשכת רה"מ מתועדים דיגיטלית
14:47 18/06/21  |  עידן יוסף
הליכוד אומר כי הטענה האבסורדית שבוצעה כביכול גריסה של מסמכים רשמיים בלשכת ראש הממשלה קודם לעזיבת נתניהו היא דבר שלא היה ולא נברא. זהו שקר מופרך שהרי כל מסמך רשמי, מדיני או ביטחוני, סיכום ישיבה או שיחה, מתועד ונשמר דיגיטלית במערכת המחשוב הממשלתית.

במפלגה תקפו את התקשורת: "התקשורת שתמיד תקפה אותנו בטענה שתפקידה לבקר את הממשלה, עכשיו מגויסת ללטף את השלטון ולתקוף את האופוזיציה בטענות שווא מגוחכות. התקשורת תמשיך בפייק ניוז נגדנו עד שנפיל את הממשלה המסוכנת הזאת, ואז אחרי תקופת הליטוף לממשלת ההונאה היא תחזור לתקוף אותנו - ורק אותנו - כמנהגה".
+בר-לב: אלימות נגד עיתונאים - לא במשמרת שלי
12:59 18/06/21  |  עידן יוסף
‏השר לביטחון פנים, עמר בר-לב, שוחחתי בטלפון עם כתב ynet, חסאן שעלאן, בעקבות הירי על משפחתו בטייבה לפני שבועיים והנחת המטען בביתו הלילה. הוא ‏אמר לו שמשטרת ישראל מתייחסת לאיומים עליו במלוא כובד הראש, ו"לא אניח לאלימות נגד עיתונאים להתרחש במשמרת שלי ללא תגובה".
+לפיד ובלינקן שוחחו וסיכמו שלא להפתיע זה את זה
09:13 18/06/21  |  עידן יוסף   |   לרשימה המלאה

מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
לשים את האזרח במרכז מערכת המשפט
תגובות  [ 7 ] מוצגות   [ 7 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
מגיב ותיק
18/06/21 13:42
2
אוליבר וונדל
18/06/21 18:43
3
באום
18/06/21 18:44
 
בני בנקר
19/06/21 18:31
4
בני בנקר
18/06/21 19:10
5
סניל
19/06/21 15:27
6
דניאל פרידנברג
19/06/21 18:32
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
התפתחויות נוספות   /  ממשלה 36
ראש הממשלה החליפי ושר החוץ יאיר לפיד שוחח עם עמיתו מארה"ב אנתוני בלינקן. השניים שוחחו ארוכות על מגוון רחב של נושאים אסטרטגיים כולל המצב הביטחוני ומדיני באזור, אירן והפוטנציאל להרחבת תהליך הנורמליזציה במדינות ערב שהחל נתניהו.
18/06/2021  |  עידן יוסף  |   חדשות
השרה להגנת הסביבה, תמר זנדברג, החליטה להטיל את תפקיד המנכ"ל בפועל של המשרד להגנת הסביבה על גלית כהן, סמנכ"ל בכירה לתכנון, מדיניות ואסטרטגיה במשרד. זאת, לאחר שהשרה זנדברג ומנכ"ל המשרד להגנת הסביבה דוד יהלומי סיכמו על פרישתו של יהלומי מתפקידו.
18/06/2021  |  עידן יוסף  |   חדשות
שר הביטחון, בני גנץ, פנה ללשכת ראש האופוזיציה, ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, וביקש ממנו לפעול להעברת חוק האזרחות, שאותו מבקשת להעלות להצבעה בשבוע הבא שרת הפנים איילת שקד. זאת, לנוכח האיום של הליכוד כי המפלגה לא תתמוך באישור החוק שנועד להחליף את הוראת השעה שתפוג ב-6 ביולי.
17/06/2021  |  איציק וולף  |   חדשות
שני נושאים מרכזיים מאיימים על שלמות הממשלה: היחסים עם מערכת המשפט והלחצים הבינלאומיים בסוגיה הישראלית-פלשתינית. לנושא זה יש גם השלכה מרכזית על היחסים החיוניים עם ארצות הברית.
17/06/2021  |  דן מרגלית  |   יומני בלוגרים
האם גדול סופרי צרפת, הונורה דה-בלזק, הכיר מראש ונבואית את בנימין נתניהו וגורלו הפוליטי, והאם הכיר גם כך את שני תאומי-נתניהו, או אולי שני האנטי-תאומים שלו, לפיד ובנט? הדמיון בין אלה לבין יצירי דמיונו הפורה של בלזק הוא מדהים - ורשום שחור על גבי לבן בסיפורו "המיסה של האתאיסט". שם מתואר "אדם גדול" ש"אויביו עינם הייתה צרה בו, ואשר ביקשו לעמעם את תהילתו... אך כיוון שאין הם מודעים לעולם למידת הנחישות המניעה את האנשים העליונים האלה, הקנאים או הכסילים נאחזים בכמה סתירות שטחיות כדי להפיק מהן כתב-אישום ולחרוץ משפט על פיהן" (בלזק, המיסה של האתאיסט, הוצ' "נהר ספרים",2019, עמ' 23).
17/06/2021  |  אהרן פאפו  |   יומני בלוגרים
רשימות נוספות   /   ממשלה 36  /  מי ומי    / 
רשימות נוספות   /   משמר המשפט  /  מי ומי  
"כמו רוצח אביו שמבקש ירושה"  /  איציק וולף
שקד: שישחקו בחוקים אחרים לא בחוק האזרחות  /  איציק וולף
זנדברג בטקס החילופים: נצמצם את צריכת הפלסטיק  /  עידן יוסף
לא לחומוסאים  /  ציפי לידר
מאוס, מסכן  /  דן מרגלית
נפתלי גולדפרב או גונן בנט  /  מרטין שרמן
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
מתחילה התכוונה המחברת לכתוב רומן רב-דורי על משפחה המתמודדת עם משבר האקלים הפוקד את כדור-הארץ בעיירה צפונית אחת, ורק משום שלא הצליחה לממש את התוכנית המקורית, החליטה להעלים את כישלונ...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
יש מחלוקת בקרב החוקרים בנוגע לגודל האוכלוסייה במאה ה-19 ולגבי המספר המדויק של כל קבוצה דתית, אבל, הריבוי הטבעי המוסלמי היה אטי בהשוואה לגידול האוכלוסייה היהודית והנוצרית
עידן יוסף
עידן יוסף
כ-900 אלף כרטיסי רב-קו עם יתרות בשווי עשרות מיליוני שקלים יופקעו מהציבור ויגיעו לאוצר המדינה    משרד התחבורה טוען שהמצב הנוכחי מקשה עליו טכנולוגית, אך בפועל "תורם" את כספי הנוסעים ל...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il