אחת הרעות החולות במערכת הציבורית היא: היצמדותם של נבחרי ציבור, מסיבות שונות ומשונות, לעמדות כוח בהן גלומה השררה. כך ב
ממשלה, בכנסת וברשויות המקומיות. אישי ציבור רבים, רבים מדי, בוחרים להיצמד לעטיני אוצר המדינה, בנימוק/באמתלה ששירותם חשוב ואף קריטי למדינה, וזאת במקום לצאת לשוק החופשי, אחרי שנות כהונה שיוגבלו מראש, לעשות לביתם, לפתח קריירה חדשה, ולתרום במקביל באופן פרטי, אם עוד יחפצו בכך, מזמנם, ממרצם ומכישוריהם, למטרות ציבוריות.
רעה זו גורמת נזקים גדולים למערכות שלטוניות וציבוריות. שכן, הוותיקים והחזקים שמחזיקים בעמדות כוח ובשררה, מסכלים בפועל-כניסת "דם חדש" למערכות אלה, יוצרים מקובעות במערכות חשובות, ומסכלים בפועל שינויים שיכולים לבוא במיוחד מצד צעירים נמרצים ברוכי כשרונות. ברי, כי כל מדינה, קל וחומר מדינה קטנה כמו ישראל, צריכה לפעול במהירות ולבצע שינויים במערכות הציבוריות בהתאם לרוח הזמן - בתחום המדיני, הכלכלי, הטכנולוגי, הרפואי ועוד. צעירים נמרצים וברוכי כשרונות יטיבו להוביל את המדינה למחוזות טובים יותר. ראו, לדוגמה, מה עושים צעירים בתחום ההייטק והרפואה.
נדחפים החוצה בבושת פנים
הבעיה אינה, לדוגמה, רק בכהונה ארוכה של 12 שנים ברציפות מצד
בנימין נתניהו בתפקיד ראש הממשלה; אלא גם בכנסת - שבה מכהנים במשך עשרות אישי ציבור כחברי כנסת ישראל; וגם ברשויות מקומיות מסוימות - בראשן מכהנים אישים רבים מדי קדנציה שלישית, רביעית ואף יותר. הגבלת כהונה מתחייבת גם כדי להגביל את הסכנה מפני הסתאבות נבחרי ציבור - שנקשרים לא פעם לעסקנים וליועצים מפוקפקים.
הניזוקים הראשיים הם אגב אישים כמו
שמעון פרס,
יצחק שמיר ובנימין נתניהו (וראשי רשויות מקומיות). סיום תפקידם כראש ממשלה או ראש רשות מקומית מתרחש, בדרך-כלל, בנסיבות בהן הם לא מצליחים להרכיב קואליציה. היינו: סיום כהונתם נתפס כהפסד, ככישלון - גם אם תרומתם למדינה/לעיר הייתה עצומה. וכך, במקום שיתפנו לטובתם בהתאם למגבלה שתיקבע בחוק (כפי שהדבר נעשה למשל לגבי כהונת נשיא מדינה, שבע שנים), יהנו מחיים יפים, ויזכו לכבוד ויקר על שירותם הציבורי,
כפי שמגיע להם באמת, הם נדחפים החוצה כשהם מובסים, מוכים וכואבים. בנסיבות אלה לא נותר להם אלא ללקק פצעיהם ולעיתים להיתפס להתנהלות פתטית (כמו נתניהו בחוף הים).
הפתרון החיוני לישראל
הפתרון המתבקש הוא הגבלת כהונה של נבחרי ציבור:
- ראש ממשלה - שתי קדנציות, עד 8 שנים לכל היותר;
- חבר כנסת - ארבע קדנציות, עד 16 שנים לכל היותר;
- ראש רשות מקומית - עד שתי קדנציות, 10 שנים לכל היותר;
- חבר מועצה ברשות מקומית - עד שלוש קדנציות, 15 שנים לכל היותר.
הגבלת כהונה בתפקידים רמי-מעלה צריכה להתבצע כתפיסה רעיונית ומערכתית שנועדה לעשות טוב למדינה, ולא כחקיקה פרסונלית שנועדה לחסום חזרת נתניהו לכהונת ראש ממשלה ו/או לשרת את יאיר לפיד ונפתלי בנט. על-כן יש לקדם חקיקה כזו עם הפנים לעתיד, כך שספירת השנים תתבצע קדימה.
