העוצר על יו"ש של הנשיא הרצוג <br>

לא רבים יודעים שהנשיא לשעבר חיים הרצוג, אביו של הנשיא הנוכחי, מונה למפקד הגדה המערבית. הוא פרסם בשנת 1967, תוך כדי המלחמה, 3 כרוזים ובהם פקודות משפטיות ראשונות על אזורי יהודה ושומרון שזה עתה נכבשו וקבע בהם את מעמדם מבחינה משפטית וכל זאת תוך שהוא מכהן בתפקיד פחות מחודש ימים.

הנשיא החדש, יצחק בוז'י הרצוג, הוא כידוע בנו של הנשיא חיים הרצוג שהיה הנשיא השישי של מדינת ישראל.

כרוזים משנת 1967 מיד בתום מלחמת ששת הימים בה נכבשו יהודה שומרון ועזה, מלמדים בצורה מרתקת על היחס לשטחים אלו בצורה חד-פעמית שכן כיבושם יצר מצב חדש ומרתק.

וכך, בעוד ישנם כאן שטחי מולדת מרגשים הם גם כאלו בעלי מעמד משפטי ביטחוני חדש ומורכב מכמה סיבות: כוחות צה"ל טרם סיימו באופן סופי את המלחמה; האוכלוסייה שיושבת במרחבי האזור נעה בין הגדרתם כאויב לבין כניעה של חלק מהם; כוחות הצבא שנלחמים זה מול זה ללא שברור עדיין מתי ואיך תתבצע הפסקת האש ועל אילו קווים וגבולות יוסכם.

מי שלקח את הפיקוד במצב העדין והרגיש הזה, תוך כדי המלחמה (!) וידע היטב שההחלטות שיתקבלו צריכות להיות מדויקות עד כמה שניתן ובעיקר חדות וברורות כדי לא להשאיר לאקונות וכדי להבהיר איך הדברים צריכים להתנהל מעתה, היה האלוף חיים הרצוג, בעל תודעה לאומית מובהקת, שכיהן באותה העת כמפקד כוחות צה"ל באזור הגדה המערבית.

בין תפקידיו של הרצוג הוא היה שגריר ישראל באו"ם, אלוף בצה"ל וחבר כנסת. אך לא רבים יודעים שעם תום המלחמה הוא מונה כמושל צבאי ראשון של הגדה המערבית, שכללה אז גם את מזרח ירושלים. הוא כיהן בתפקיד פרק זמן קצר. החל ב-23 ביוני מתייחסים עיתוני התקופה אל אלוף פיקוד המרכז עוזי נרקיס בתור מושל הגדה.

כעת נחשפים שלושה מנשרים של צה"ל שפורסמו על-ידו כמפקד כוחות צה"ל באיזור. להלן נביא תמלול מהאמור בהן:

מנשר מס' 1 כרוז מטעם "מפקד כוחות צה"ל באיזור" [הגדה המערבית] שכתוב בעברית וערבית. מדובר למעשה על כרוז מודפס עם הפקודה הראשונה שפרסם צה"ל באזורי הגדה המערבית, עם כיבוש השטחים במלחמת ששת הימים.

הפקודה פורסמה ביום המלחמה השלישי, ה-7.6.1967, והיא מבססת בשמונה סעיפים את שליטת הצבא באזורים שעברו לידי ישראל.

"צבא הגנה לישראל נכנס היום לאזור ונטל לידיו את השליטה וקיום הביטחון והסדר הציבורי באזור, קובע המנשר בתחילת הדברים".

מדובר על פקודות הרמטיות כמו למשל העוצר שהוטל בצורה מוחלטת: "הנני מכריז בזה על עוצר בית בכל האיזור. לא יעזוב איש את הבית בכל שעות היממה", כפי שנכתב בסעיף 2.

בסעיף מספר 4 נכתב - "תנועת כלי רכב אסורה".

בסעיף 5 - "אסור להתקהל ברחובות או במקומות ציבוריים אחרים".

סעיף 6 - "כל אדם ישא עמו בכל עת תעודת הנושאת את תמונתו והמאפשרת זיהויו".

בסעיף 8 - "כל המפר הוראות אלו ייענש בכל חומר הדין וכל ניסון להפר את הביטחון ידוכא מיד".

במנשרים מס' 2-3 ישנם הוראות התנהגות מטעם האלוף חיים הרצוג בנושא סמכויות משפטיות, הוראות לגבי רכוש, ביזה, ועוד.

במנשר מספר 2 תחת סעיף 4 נכתב כך: "רכוש דניידי ודלא ניידי, לרבות כספים, חשבונות בנקים, נשק, תחמושת, כלי רכב, וכל ציוד מלחמתי או אזרחי אחר, שהיה שייך או שהיה רשום בשם המדינה או הממשלה הירדנית ההאשמית או יחידה מיחידותיה המצויים באיזור, יועברו לחזקתי הבלעדית ויהיו נתונים להנהלתי".

במנשר מספר 3 תחת הכותרת "צו בדבר איסור ביזה" נכתב: "בתוקף סמכותי כמפקד כוחות צה"ל באזור, אני אלוף חיים הרצוג, מצווה לאמור: "כל אדם שבזב ביזה או שפרץ לבית או למקום אחר כדי לבוז ביזה או המחזיק ביודעין בביזה דינו - מאסר עולם".

ההוראה הזו מפתיעה שכן בחוק הישראלי, חוק השיפוט הצבאי, תשט"ו-1955, סעיף 74 נכתב באותו הלשון כך: "חייל שבז ביזה, או שפרץ לבית או למקום אחר כדי לבוז ביזה, דינו - מאסר עשר שנים."