יחידות פלמ"ח, פקודיו של יגאל אלון, מפקד הפלמ"ח, ביצעו את רוב היוזמות הצבאיות בארבעת החודשים הראשונים של המלחמה, כשהפיקוד העליון נקט באסטרטגיה של דחיית הכרעה וטקטיקה של הגנה ולוחמה זעירה וכדי לחפות על בניית חמשת החטיבות החדשות. אלון התכוון לפקד על המבצעים הגדולים כשתעבור ה"הגנה" לאסטרטגיה התקפית של הכרעה.¹ ביום האחרון של מארס הוא מונה לפקד על המבצע הגדול הראשון, "נחשון", לכבוש את הכפרים הערביים בדרך לירושלים מקיבוץ חולדה, לסלק את תושביהם ולהרוס את בתיהם. אבל הוא לא פיקד עליו מפני שנתקע בגוש-עציון בגלל פרשת נבי דניאל.² במקומו מונה מח"ט "גבעתי", שמעון אבידן.³ גם בקרבות משמר-העמק, רמת יוחנן, טבריה,⁴ וב"מבצע הראל" שהמשיך את "מבצע נחשון", הוא לא השתתף ולא הייתה לו השפעה עליהם.
במחצית אפריל מונה קצין המבצעים שלו, יצחק רבין – שהודח חודש קודם מפיקוד על הדרך לירושלים ועסק בקשר שבין מטה הפלמ"ח למטכ"ל – למפקד "מבצע הראל" שגדודיו הפכו ל"חטיבת הראל". אלון נשאר לבדו, חסר תעסוקה, עם כמה פקידות וקצינים זוטרים במטה הפלמ"ח שעה שמפקדי החטיבות והגדודים של הפלמ"ח תפקדו "פוּל טַיים".

השאיפה והתחזית של אלון מתחילת המלחמה, שהפלמ"ח יהיה אוגדת-מחץ תלת-חטיבתית בפיקודו, לא התממשה ומטה הפלמ"ח שעדיין לא פורק, אך בן-גוריון זמם לפרקו, לא היה מבצעי. אלון ניסה ללא הצלחה להיאבק על עצמאות הפלמ"ח. ב-18 באפריל הוא דרש מהרמטכ"ל בפועל, יגאל ידין, שיעביר פקודות לחטיבת "הראל" באמצעותו בלבד, והציע שהוראות מהמטכ"ל תופנינה ל"מועצה"⁵ כהסדר מחייב והיא תדאג לביצוען. להצעתו הוא צירף אזהרה: "אם הצעתי לא תתקבל, לא אהיה אחראי לביצוען".⁶ ידין קיבל לכאורה את ההצעה כדי להרגיע את אלון המתוסכל, אך לא התכוון לממשה כי למטה הפלמ"ח לא היו אמצעי שליטה על יחידותיו.⁷

ב-21 באפריל, אחרי הביזיון של הגדוד השלישי של הפלמ"ח בקרב על משטרת נבי יושע, עזב אלון את תל אביב ואת מטהו חסר התעסוקה המבצעית וטס לגליל העליון המזרחי. סיפר נאמנו, ירוחם כהן⁸: "יום אחד הגיעה אל המטה הכללי של ה'הגנה' בתל אביב משלחת של מתיישבי הגליל העליון. בקשתם הייתה תגבורת. לפי החלטת המטה הכללי של ה'הגנה' יצא יגאל אלון מפקד הפלמ"ח לבדוק את המצב בגליל העליון".⁹ אלון סיפר שכוונתו הייתה לשמוע ממקור ראשון מה קרה בנבי-יושע.¹⁰ במטוס "אוסטר" קטן הוא הגיע למִנחת קטן ליד קיבוץ איילת-השחר,¹¹ ונפגש עם מפקד הגליל העליון אורי יפה, עם מפקד הגדוד השלישי מולא כהן ועם סגנו משה קלמן. סיפר אורי יפה: "יגאל היה מדוכדך. עד אז הוא לא פיקד על שום מבצע ולא עשה שום דבר משמעותי. ישבנו איתו, מולא, קלמן ואני. אמרנו שלא נוכל להסתפק בכוחות שלנו וביקשנו שהגדוד הראשון של הפלמ"ח שהיה ממוקם בעמקים יעלה לגליל העליון. הערבים תקפו את היישובים בעמק החולה ואת רמות-נפתלי. ביקשנו תוספת גדוד כדי לנקות את השטח. ריכזנו כוחות לכיוון ראש-פינה, כדי לכבוש את צפת ולהשתלט על כל הגליל. ליגאל לא הייתה סמכות פיקודית עלי. בעיני הוא היה אורח בכיר. לא העליתי על דעתי לעזוב את הגליל ולטוס לתל אביב לכן ביקשתי ממנו להעביר את בקשתנו למטה הכללי. בעינינו אלון היה שליח. חזר לתל אביב עם התוכניות שלנו שהצגנו לו וחזר עם אותן תוכניות לפקד עלינו. מבחינתי זה היה סכין בגב".¹²

הרי עדותו של האיש החזק בגדוד השלישי ובגליל, הסמג"ד משה קלמן: "הגדוד השלישי היה עצמאי. לא היה עלינו פיקוד מרכזי, לא היה תכנון מהמרכז, לא הייתה הכְוונה, לא ממטה הפלמ"ח ולא מהמטה הכללי. כמה פעמים הלבישו תוכניות יפות על מבצעים שכבר בוצעו. כך קרה בחלקו גם ב'מבצע יפתח'. הייתי חדור הכרה שהישועה לא תבוא ממרכז הארץ ומהמטות ששכנו בתל אביב או במקום אחר ושאנחנו יכולים לנצח ולשמור על הקיים רק בכוחות עצמנו ובאמצעים שברשותנו. אחרי הכישלון בנבי יושע החלטתי לעלות על צפת, שהייתה מרכז הפעילות של כל הערבים בגליל. את תוכניתי המפורטת הצגתי בפני יגאל אלון".¹³

לפי המג"ד מולא כהן: "יגאל בא לגליל. עשינו הערכת מצב. גיבשנו תוכנית, להביא עוד כוח, לגייס את הכוחות מהיישובים ולהתחיל באופנסיבה. יגאל ירד למטה הכללי ומסר דווּח".¹⁴

אלון חזר לתל אביב, עם תחושה שנקרתה לו הזדמנות לפקד על מבצע גדול. הוא דיווח בעל-פה לישראל גלילי וליגאל ידין על התרשמותו והעלה את "תמצית הידיעות שהבאתי לפניכם בענייני העמק המזרחי¹⁵ והגליל המזרחי". את המידע על העמק הוא שאב משיחותיו עם מפקדים מחטיבת "גולני" במושבה יבנאל ועם מפקדי הגדוד הראשון של הפלמ"ח – המג"ד דן לנר והסמג"ד חיים אבינועם.¹⁶

כך דחק יגאל אלון ברגל גסה לשוליים את אורי יפה שהתגייס יחד איתו לפלמ"ח ב-1941, פיקד על פלוגה ג' (אלון על פלוגה א' ומשה דיין על פלוגה ב') ואחר כך על הגדוד הרביעי. אף ששניהם היו חברי קיבוץ, אלון בגינוסר ויפה במעוז חיים, למד יפה שרֵעוּת ואחווה מתקיימות לפעמים בין לוחמים, לא בין מפקדים בכירים. שם המשחק הוא "מלחמת גנרלים".
______________
בשבוע הבא: חברי הקיבוצים משתמטים מגיוס; יגאל אלון, המתוסכל, ממהר להגיש לפיקוד העליון דיווּח והצעות פעולה לא מבוססות, לאחר שחזר מסיור בצפון; להטריד כפרים ערביים על-מנת להבריח את תושביהם; בן-גוריון שוקל לכבוש את צפת; ישראל גלילי מודיע למח"ט "גולני" ש"הכרחית התגייסות כללית במשקים"; תוכנית לגייס נערים מתל אביב לעבודות חקלאיות בקיבוצים.

1. ראיונות עם יגאל אלון.
2. ראו כרך שביעי בסדרה "בשדות הקרב של מלחמת העצמאות": "ניצחון ערבי במלחמת הדרכים – השמדת שיירות יחיעם, נבי דניאל, חולדה", הוצאת שרידות, 2020.
3. ראו כרך שמיני בסדרה הנ"ל: "מבצע נחשון וקרב הקסטל", הוצאת שרידות, 2020.
4. ראו כרך תשיעי בסדרה הנ"ל: "הכרעה – בדיר יאסין, במשמר-העמק, ברמת יוחנן", הוצאת שרידות, 2021.
5. שם קוד של מטה הפלמ"ח.
6. יואב גלבר, "למה פרקו את הפלמ"ח", שוקן, 1986, עמ' 113.
7. ראיונות עם יגאל ידין.
8. מ-1946 פיקד ירוחם כהן על מחלקת המודיעין במטה הפלמ"ח ועם הקמת חטיבת יפתח הוא שרת בה כקצין מודיעין.
9. ירוחם כהן, "לאור היום ובמחשך", הוצאת עמיקם, תשכ"ט, עמ' 111. אלון סיפר שהוא אישר כל שורה בספר של כהן ושגרסתו כלולה בו. לפיכך אפשר לראות בדברי כהן מעין עדות של אלון.
10. ראיון עם יגאל אלון.
11. א"צ, יומן טיסה של הטייס משה פלדמן.
12. ראיונות עם אורי יפה.
13. ראיונות עם משה קלמן.
14. ראיונות עם מולא כהן.
15. עמק יזרעאל ועמק בית שאן.
16. ראיונות עם יגאל אלון, עם דן לנר ועם חיים אבינועם.