|
|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
פיסת הסטוריה [צילום: באדיבות ארכיון נהלל]
|
|
|
סיפורו של בית העם המיתולוגי בנהלל
|
|
בימים אלה הולכות ונשלמות עבודות שיפוצים לשיקום ושימור בית העם ההיסטורי בנהלל, ובקרוב יפתח לאחר שנים רבות בהן היה סגור ולא פעיל
|
|
מבנה בית העם בנהלל הוקם בתחילת שנות ה-30 בתכנונו של האדריכל הנודע ריכרד קאופמן, ושימש במשך שנים רבות מרכז תרבות לתושבי המושב ולכל תושבי האזור. לבית העם בנהלל היו מגיעים מכל קצוות העמק כדי לצפות ולהשתתף באירועי תרבות.
בניית בית העם
בית העם בנהלל עבר מספר גלגולים ושלבים. בשנות ה-20 שכן בצריף עץ בו התקיימו אספות ודיוני המושב ונערכו אירועי חברה ותרבות שונים כמו הרצאות ועוד.
ב-1928 הקימו אנשי נהלל ועדה, שתפקידה לארגן הקמת מבנה קבע לבית העם ומקום הולם וראוי לקיום האירועים החברתיים והתרבותיים של המושב. מלאכת תכנון בית העם הופקדה בידיו של האדריכל הנודע ריכרד קאופמן, שתכנן את התוכנית המיוחדת של נהלל - תוכנית העיגול. קאופמן, חניך אסכולת "הבאוהאוס" הגרמנית, תכנן מבנה גדול שיכיל כ-1,000 מושבים ובמה בסגנון ה"באוהאוס" - סגנון פשוט, בעל קווים גאומטריים ישרים; תכנון המשלב פונקציונליות ואסתטיקה נקייה.
ב-1928-29 החלו למעשה עבודות ראשוניות להקמת בניין בית העם. המקום גודר ובאמצעות מריצות הוצאו כמויות גדולות של עפר לשם הקמת יסודות ומרתף הבניין. בבניית הבניין עסקו קבלן ופועלים מקצועיים אבל חברי המושב התחייבו להוביל בעגלות מההרים אבנים לחצץ לפי סידור עבודה מרכזי.
טקס חנוכתו (הנחת אבן הפינה) נערך ביום ג' יב' בתמוז תר"צ (יוני 1930) בהשתתפות ראשי המושב ואורחים. דברי ברכה נשאו יעקב אורי, שמואל דיין ונוספים. סיום המבנה לא היה מוחלט. בראשיתו כלל המבנה רק חלק מתוכניתו המקורית של קאופמן - אולם התכנסות גדול, במה רחבה עם רצפת עץ ומרתף מתחת לבמה (הוא הושלם רק ב-1946 אז נוסף לו יציע וחדרי מדרגות צדדיים). שנים רבות עמד כשקירותיו הפנימיים והחיצוניים ללא טיח.
שימש גם כ"בית ביטחון"
המבנה נבנה גם כ"בית ביטחון" לתושבי נהלל. כך שבעת כוננות ופורענות יהיה ניתן לרכז את כל אנשי נהלל בבית העם. המחשבה הייתה שהילדים והמבוגרים ירוכזו במרתף הבניין והבוגרים יותר, מתוך החלונות סביב יגנו על אנשי נהלל. בחלקו העליון של הבניין תוכננו עמדות ירי מוגנות, החלונות, צרים, תוכננו למעשה כחרכי ירי, כך שיהיה ניתן בשעת צורך להגן מתוכו של המבנה על התושבים.
מתחת לבמה נחפר מרתף לשמש כמעין מקלט מוגן לתושבים. בשנות ה-30 וה-40 של המאה ה-20, שימש המרתף של הבניין כמרכז לאימונים בנשק קל. והיה בו סליק מרכזי. מבוגרים ונוער למדו להשתמש בכל כלי הנשק שנמצאו בסליק.
מחסן דלק ושמנים למטוסי הצבא הבריטי
בתקופת מלחמת העולם השנייה הופקע בית העם על-ידי הצבא הבריטי והוא שימש כמחסן לדלק מטוסים אשר חנו בשדה התעופה רמת דוד הסמוך. ביוני 1944 השיבו הבריטים את מבנה בית העם למושב אולם השאירו לא מעט סימנים לשהותם - מרצפות הרוסות וכתמי שמן על הקירות. כתחליף לבית העם המופקע הוקם במגרש הכדורגל מאחורי בית הספר מעין אמפיתיאטרון. הוקמה במה מאולתרת להצגות תיאטרון ולמופעי אמנים ומושבים עשויים מקרשי עצי אקליפטוס. בערב של סרט תלו מסך שעליו הקרינו את הסרט.
מאז בנייתו בתחילת שנות ה-30 ועד מחצית שנות ה-40 עמד בניין בית העם ללא טיח. שטחו היה קטן מכפי שתכנן קאופמן בתוכניתו המקורית ומראהו לא היה מרשים במיוחד. בימי גשם ומזג אוויר סוער נערכו האירועים בתוך האולם אבל כשהקהל היה גדול כמו למשל באירועי יובל למיניהם והתאפשר נערכו רבים מהאירועים גם ברחבת הבניין שהיה מוקף בחורשת עצים.
השלמת והרחבת הבניין
לאחר מלחמת העולם השנייה ולאחר שהבריטים השיבו את בניין בית העם המופקע למושב - בניין בית העם הורחב ושופץ במימון הסוכנות היהודית ונוספו לו: יציע, מבואה, חדרי מדרגות צדדיים וחדר הקרנת סרטים. נבנה גג שטוח יצוק בטון וסוף-סוף קירותיו החיצוניים והפנימיים טויחו בטיח. טקס חנוכתו של בית העם המחודש נערך ב-19 באוקטובר 1946 ב"נשף חגיגי המוני" בהשתתפות גולדה מאיר מאירסון אז מנהלת המחלקה המדינית של הסוכנות (החליפה את משה שרת שהיה עצור באותה עת בלטרון א.א).
|
|
|
|
|
פנים בית העם בנהלל [צילום: באדיבות ארכיון נהלל]
|
|
|
מרכזו וליבו של מושב נהלל
בית העם היה שנים רבות מרכזו וליבו של מושב נהלל. כל הפעולות החברתיות והתרבותיות התקיימו בו - אספות כלליות, סרטים, הצגות, מסיבות בית ספר, חתונות, אירועי חגים ויובלות בניהן מסיבות פורים של הכפר כולו שהיו לערב שמח, מבדר עם הומור וסטירות על חיי החברה בכפר.
בית העם בנהלל שימש מרכז תרבות לכל תושבי האזור. מיטב התיאטראות ובהם "הבימה", "המטאטא", "אהל", תיאטרון "לי-לה לו" ועוד הציגו הצגותיהם על במתו של בית העם בהשתתפות שחקנים מפורסמים כמו חנה רובינא, אהרון מסקין ואחרים.
מכל יישובי העמק המערבי היו מגיעים רוכבי סוסים, בעגלות עבודה עם פרדות, באופניים וברגל מתקבצים בבית העם לראות הצגות ולשוחח עם השחקנים. אנשי נהלל אירחו בבתיהם את השחקנים ונקשרו קשרי רעות בניהם.
בנוסף נערכו ב"בית העם" קונצרטים ומופעי מוזיקה וזמר. על במת בית העם התארחו בין השאר "התזמורת הסימפונית הארץ ישראלית" (לימים התזמורת הפילהרמונית) וזמרים ומוזיקאים יידועי שם.
מלבד הצגות ואירועי תרבות התקיימו בבית העם לאורך עשרות שנות פעילותו ועידות, כינוסים מפלגתיים ותנועתיים, תערוכות למיניהן וביקורי אישים מפורסמים. בין השאר, נערכו בו כנס "הנוער העובד", ועידת תנועת המושבים, ועידת מגדלי העופות, אסיפת בחירות של גח"ל בהשתתפות ח"כ שמואל תמיר, כנס "חוג עין ורד" (1978) ועוד כינוסים רבים. בית העם שימש גם מקום יציאה של הלוויות בני נהלל לבית העלמין של המושב בגבעת שימרון.
|
|
|
|
|
אסיפה בבית העם בנהלל [צילום: באדיבות ארכיון נהלל]
|
|
|
ראשי הישוב והמדינה אורחי בית העם
בין האישים שהתארחו בבית העם לאורך השנים: חיים ויצמן דוד בן-גוריון, גולדה מאיר, אליהו גולומב, דוד רמז, יוסף שפרינצק ועוד רבים מראשי הישוב והמדינה. ב-7 במאי 1947 התארח בנהלל ד"ר חיים ויצמן. בבית העם בנהלל התכנסו כל אנשי נהלל, ותיקים והדור הצעיר, לקבל פניו של האורח הנכבד. הושמעו ברכות מטעם המושב מפי א. ברון, יעקב אורי, חנה מייזל, השו"ב זכריה כהן, שמואל דיין ונוספים. "ד"ר ויצמן שיבח את המבנה הנאה של בית העם והזכיר את בית העם בשעת ביקורו עם בלפור"... חיים ויצמן היה בן בית בנהלל והתארח ב"בית העם" המקומי מספר פעמים.
קולנוע בבית העם
בשלב מאוחר יותר היה בבית העם אולם קולנוע. בתחילה היו ספסלים ארוכים ואחר כך כסאות עץ מתקפלים. פעמיים בשבוע היו חברי נהלל הולכים בגשם, בקור ובחום המעיק של הקיץ לראות סרטים. המסריט היה פותח גלגל ומסריט אותו ע"ג המסך. לפעמים היה גלגל שלישי מופיע לפני הגלגל השיני וכיוצא בזה. לא פעם היה הדבר גורר צחוק מצד הקהל, והמסריט המבויש היה ממהר להחליף לגלגל הנכון.
רבים מתושבי נהלל, בוגריו וילדיו נזכרים בערגה בבית העם בנהלל ונושאים עימם זיכרונות יפים מימיו הטובים, כ"בית שהיווה את ליבו התרבותי והחברתי של המושב".
בית העם ירד ממעמדו
עם הקמת מבני ציבור ותרבות נוספים במושב ובאזור, ירד "בית העם" בנהלל, כמו בתי עם אחרים במושבים ממעמדו וצומצמה פעילותו עד מאד. עד לשנות ה-70 עוד המשיכו להקרין בו סרטים, אולם עם כניסת הטלוויזיה לחיינו גם הקרנת הסרטים בו נפסקה ואי-שם בשנות ה-80 נסגר. בהמשך שימש לאחסנה ומזה שנים לא מעט עומד סגור.
שיקום ושיפוץ בית העם
בעשורים האחרונים עמד בית העם המיתולוגי סגור ולא פעיל ברוב הזמן, מראהו דהה וזקן. היו תושבים במושב שמצבו העגום של בית העם ציער אותם. הם העלו דרישה והצעות לשימורו ולשקמו ולנסות לחדש תפארתו. אחרים טענו כי בית העם סיים תפקידו. אין בו צורך אמיתי וכי אין טעם להשקיע בו מיליוני שקלים הנדרשים לשיקומו ולשימורו.
לבסוף הוחלט לשמר ולשקם את המבנה ההיסטורי. לפני כשנתיים לערך, הוחל בעבודות שיפוצים, שיקום ושימור נרחבות במבנה המיתולוגי. עלות העבודות מוערכת בכחמישה מיליון שקלים.
ביקרתי בימים אלה בבית העם בנהלל. עבודות הבנייה והשיפוצים בו למעשה כמעט הושלמו וככל הנראה יפתח ויחנך בקרוב במסגרת האירועים לרגל מלאות 100 שנה למושב נהלל.
|
|
|
בית העם בנהלל [צילום: באדיבות ארכיון מושב נהלל]
|
|
|
|
|
המידע בכתבה זו נסמך על מסמכים וצילומים שנשלחו אלי מארכיון נהלל ועל ידע אישי.
|
|
| תאריך:
|
07/10/2021
|
|
|
עודכן:
|
07/10/2021
|
|
אלי אלון
|
|
סיפורו של בית העם המיתולוגי בנהלל
|
|
|
שלושים שנות חינוך פורמלי ובלתי פורמלי התכנסו לתוך ספר ייחודי. פתקים של תקווה. ספר המכנס פתקים של עידוד, העצמה, התמודדות, מניעת קונפליקטים, אהבה ללא תנאים ובעיקר שילוב של חינוך מפוכח, מכיל, אוסף ועוטף אשר תוצאותיו הן ההצלחה. עמנואל בן סבו, מחבר הספר אשר התקבל באהבה ובהתרגשות בקרב ראשי הפקולטות לחינוך באוניברסיטאות ונרכש על-ידי רשויות כשי ערכי משמעותי למנהלים ומחנכים, אמר כי "הספר 'פתקים של תקווה' הוא שילוב של ראייה חינוכית ייחודית וראייה טיפולית משמעותית. כל פתק שנכתב עבור הצוות, נולד מתוך תחושת השליחות החינוכית החשובה".
|
|
|
|
|
בוקר טוב אליהו, או פרנסס האוגן שגילתה את אמריקה ובעדותה בסנאט אמרה שפייסבוק "הציבה את הרווחים בעדיפות מעל בני אדם". אקסיומה זו שרווחיות החברה וליתר דיוק התשואה של בעלי השליטה היא הערך העליון של הכלכלה הקפיטליסטית היא ביסוד השיטה העקומה שהביאה לכל המשברים מאז ועד היום, בקצב ובהיקפים הולכים וגדלים, וזקוקה לשינוי מבני ברוח הפתרונות שהתוויתי בספריי.
|
|
|
|
|
חיים באר ביצע מעשה אמיץ בספרו החדש "צל ידו" (הוצאת עם עובד / ספריה לעם 2021, 315 עמ') כאשר התוודה בו, שבספרו האוטוביוגרפי הקודם, "חבלים" משנת 1998, לא הציג באופן מהימן את דמותו של אביו, אברהם רכלבסקי. בעקבות וידוי זה הגדיר לעצמו את המטרה לספר שיכתוב על חיי אביו: "אני חייב להעריך מחדש את דיוקנו כאמיגרנט חסר כל מעמד חברתי, אדם תלוש, דובר עברית דלה ומשובשת, דיוקן שעיצבתי לעצמי כל השנים" (עמ' 204).
|
|
|
|
|
העיסוק האובססיבי של יריבי בנט בדברים שאמר על עמדות יועציו הרפואיים במגיפת הקורונה כשהוא ניצב על במת העצרת הכללית של האו"ם, מחבר בשיח הציבורי שלנו שני מעשים נפסדים - שגיאה (בנט) ואווילות עם רשעות של רבים מהמגיבים משל מנסים הם לחלוב תיש. הדברים באו"ם היו מיותרים בזמן ובמקום, אך הוסדרו עם שובו לארץ והכל שבו לעבודתם המועילה. המשך העיסוק בחלב שנשפך כביכול אך כלל לא היה, הפך בפי יריביו, אויביו ושונאיו לפזמון-חוזר עלוב ושגרתי לעייפה. האם אין באמתחתם שום דבר שונה וחשוב באמת לדון בו?! לאן נעלם הקוסם "ביבי"?
|
|
|
|
|
בית האמנים בת"א מציג קבוצת תערוכות מצוינות ומומלצות לביקור  שטיחי קיר צבעוניים, קולאז/ים המחברים פנים וחוץ
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יוסף אליעז
מלחמת חרבות ברזל, בצד מוראותיה, חשפה לנגד עינינו מציאות הטעונה שינוי דחוף  אנו חיים בעולם "פתוח", כפי שנוהגים לומר: "כל העולם הוא כפר אחד גדול"
|
|
|
|
|
איתמר לוין
השופט ליאור גלברד שם לב לכל פרט בדיוני חדלות פרעון, גם כאשר יש הסכמות בין הצדדים, ודוחה בקשה חסרת בסיס לקיים דיון בדלתיים סגורות. חבל שהוא אינו מקפיד על עמידה בזמנים וכך נוצר על הב...
|
|
|
|
|
רפאל בוכניק
גם בשעתה היפה של ישראל, כאשר העולם מוחא לה כפיים והתעשיות הביטחוניות הישראליות זוקפות קומה לנוכח ההצלחות הטכנולוגיות ללא אח ורע, יש בקרבנו כאלה המתעקשים "להשבית שמחות" ולגמד את ממד...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
