1. אבירם אלעד לא זז, ביום השני של חקירתו הנגדית, מן הקו המרכזי שלו: ההתערבויות של
אילן ישועה בנוגע ל
בנימין נתניהו ומשפחתו הייתה שונה לחלוטין מכל התערבות אחרת שלו. לדבריו, ההבדלים המרכזיים היו שניים: ההיקף והעוצמה. ישועה התערב בנושאי נתניהו בהרבה יותר מקרים מאשר בכל נושא אחר, והוא לא היה מוכן לקיים דיון כלשהו אלא הנחית פקודות לביצוע.
גם כאשר בועז בן-צור הציג לו התערבויות נוספות של ישועה, אלעד אמר למעשה שזה רק מוכיח את טענתו. הוא התווכח עם ישועה, לעיתים בטונים גבוהים, והיו מקרים בהם התוצאה הייתה שונה מזו שאותה דרש ישועה. יתרה מזאת: לדבריו, הוא אמר לישועה בזמן אמת שהתערבותו בלתי תקינה בעליל; ההגנה לא סתרה זאת. כאשר הציגה לו מיכל רוזן-עוזר התכתבויות כאלה, ובמקרה אחד ישועה נזף בו במילים קשות, השופט משה בר-עם ענה במקומו: "זה מלמד שעמדת על שלך". דומה שהשופטים, לפחות כרגע, מקבלים את האבחנה שהציע אלעד.
2. מטרה נוספת של בן-צור הייתה להראות ש-וואלה היה אתר עוין לנתניהו בפרט ולימין בכלל. הוא החל לשאול על הדעות הפוליטיות של ישועה ובכירי העורכים, אך אלעד טען שהללו לא היו ידועות לו, ובית המשפט לא אִפשר להמשיך חקירה זו. לאחר מכן הציג בן-צור פרסומים נגד נתניהו, ובית המשפט שוב התערב: כבר ראינו את כל זה, אמר משה בר-עם, ולאלעד אין מה להוסיף.
הערה משלנו: קיומם של פרסומים עוינים לנתניהו אינו סותר את התזה של השפעה על תכני האתר. המדינה טוענת להתערבויות ספציפיות, ולא לכך שהאתר היה כל-כולו כנוע לנתניהו ונתון בידי אנשיו. היה זה אילן ישועה שתיאר בצורה מוקצנת את מצבו של וואלה ככזה, ואכן העובדות מלמדות שזהו תיאור מוגזם משמעותית. אפשר גם לשאול, כיצד היה האתר נראה אם לא הייתה שום השפעה על תכניו (נזכיר: תזת ההגנה של
שאול אלוביץ ו
איריס אלוביץ היא, שהם אכן התערבו - אך כדי לאזן את נטייתו שמאלה).
3. חילופי דברים בין השופטים לבין מיכל רוזן-עוזר התייחסו לאחת מנקודות הליבה בתיק 4000: התערבות חריגה בסיקור לטובת נתניהו. כאשר רוזן-עוזר הציגה עוד ועוד התערבויות של ישועה מול אלעד, אמר לה השופט משה בר-עם: "אנחנו צריכים לראות מה קורה למעלה - ביחסים של הנאשמים עם ישועה. אם זה בוצע או לא - זה לא דרמטי".
רוזן-עוזר: "אין חולק על הדבר הזה, אבל התמונה יותר מורכבת בגלל חזית המחלוקת בינינו לבין הפרקליטות. היא מתייחסת לשאלת החריגוּת בהתנהלות. חלק מהחריגוּת היא שהמנכ"ל הוא פונקציה שמתערבת בתוכן. אנחנו ב-2017 ומבחינתנו זו קבוצת ביקורת, כי אין טענה שעשינו משהו. ישועה מתערב כל הזמן". בר-עם: "חזית המחלוקת היא שלכאורה ניתנה הנחיה של הנאשמים לישועה. אם מי שביצע את זה בשטח עשה את זה או לא עשה את זה, או עשה את זה מתוך מחאה [אינה רלוונטית]".
רוזן-עוזר: "העובדה שישועה נותן הוראות מלמדת שזה חלק מדרכו כמנכ"ל. אנחנו מראים שזה לא חריג, אלא שזו הדרך בה ישועה מנהל את האתר. לכן זה בלב העניין". השופט
עודד שחם: "הנקודה ברורה. החומר מונח בפנינו, כל ההוראות של ישועה. מה הערך המוסף של העד? לא בטוח שצריך להציג לעד הזה כל תשדורת. הערך המוסף אינו רב". רוזן-עוזר: "הוא אמר שמה שאפיין את ההתנהלות של ישועה בעניין נתניהו הייתה ששם הוא קיבל פקודות. זה לא נכון". שחם: "גם לדברים האלה צריך מידה. גבירתי אמרה שהיא בחרה כמה דוגמאות, הבנתי, ונדמה לי שאנחנו מתקרבים לנקודת המיצוי".
4. בסוף הדיון דיברו הצדדים על הכנה לדיון לפי סעיף 144 לחוק סדר הדין הפלילי בנוגע לתיק 4000, שמטרתו לקבוע את מסלולו של המשפט. אגב זאת אמר עו"ד
ז'ק חן, כי קבוצת העדים הראשונה תעסיק את בית המשפט לכל הפחות עד סוף שנת המשפט הנוכחית, דהיינו עד יולי 2022, ואולי אפילו תגלוש לשנת המשפט הבאה. רשימה זו כוללת את שני עדי המדינה (
שלמה פילבר ו
ניר חפץ) ואת מי שהיה מנכ"ל משרד התקשורת,
אבי ברגר. השאלה היא האם וכיצד ניתן יהיה לקצר ולייעל את ההליך, במיוחד באמצעות הגשת מסמכים בהסכמה וויתור על חלק מעשרות החוקרים המופיעים ברשימת העדים. השופטים שלחו את הצדדים לחשוב מה לעשות ולהגיע מוכנים לדיון, שמועדו טרם נקבע.
ציטוט היום
"אצל נתניהו זו פקודה לביצוע" (אבירם אלעד מאפיין את ההתערבויות של אילן ישועה בתכנים הנוגעים למשפחת נתניהו).
