בא יבוא היום

לא היו ימים טובים כאלה לישראל כמו הימים הללו. ימים של הכלה, של ספיגה, של ליקוי מאורות, של הבלגה. ימים בהם פכפוך המים, ציוץ ציפורי שיר ואוושת העלים הם הדברים היחידים המפרים את השלווה ובא למדינת ישראל גואל.

בא יבוא היום, גם אם אחכה לו וחוקרים שאינם מוטים, לא שופרות ולא טרומבונים ינסו לפענח איך מקהלות שלמות נאלמו דום וגדודים שועטים עצרו דהירתם, איך אנשים המתחזים לאנשי מוסר לקו באוטם שריר המצפון, איך המתחזים לדמוקרטים ליחכו פינכת דיקטטורים, איך איבדו עיתונאים ופרשנים את המצפן, איך פקידים חתרו בגלוי ובסמוי נגד נבחרי ציבור, איך הגרדומים בכיכר העיר היו לעלי זית פורחים, איך האידאולוגיות הסתכמו כולן, של הציבור הערבי והיהודי בשלוש מילים, רק לא ביבי.

בא יבוא היום, גם אם אחכה לו והיסטוריונים יביטו משתאים אל המציאות של שנת 2021, יתהו היאך המשפט היה למשפח, היאך במקום פרי עשו באושים, היאך מיעוט שלט ברוב, היאך הבושה התרוננה בראש חוצות. יביטו בעיתוני התקופה, בתוכניות האקטואליה, בטורי הפרשנות, ישפשפו עיניים אל מול חתני פרס נובל בפקולטה להנדסת התודעה.

בא יבוא היום, גם אם אחכה לו ואנשי מוסר אמת ישתוממו אל מול נושאי התואר לשווא, אל מול גנבי הקולות, אל מול בעלי ההונאה, אל מול האומרים לטהור טמא ולחושך אור, אל מול מוליכי העם בכחש ובכזב, אל מול מדכאי-רצון העם. אל מול השתיקה הרועמת של נביאי האמת אשר בשתיקתם השתתפו במעשים האנטי מוסריים.

בא יבוא היום, גם אם אחכה לו ומדינאים יביטו כלא מאמינים על ההרס והחורבן שהומט בין חודשים אחדים על ההצלחות הדיפלומטיות, על פרימת קשרים שנבנו בעמל רב, על פתיחת השמיים לתומכי ומחריבי מדינת ישראל, על צילומים רבים, ריקים ממעש, על הבורות והנבערות, על השם הרע שהוציאו לישראל בעולם, פלקטים חנוטים בעניבה נושאי תפקידים.

בא יבוא היום, גם אם אחכה לו והיסטוריונים צבאיים יביטו בתקופת ההכלה, ההבלגה, העלאת הפנסיות, הירידה במוטיבציה, ההתנכרות הכלכלית לחיילים בשירות חובה, ידומו אל מול האיוולת שתיזכר לדראון עולם על ההצהרות בחשיבות הסכם הגרעין עם אירן המבקשת להשמיד את העם היהודי. יזיעו אל מול חוסר התבונה המדיני-ביטחוני בהתנהלות מול מי שמוכנים להצטלם איתם, מצרים, ירדן, האמירויות והאמריקנים, הרוסים והמרוקאים. יתפעלו ממליציות הטרור בארץ ומחוצה לה אשר מאז הבטחת חיסולו של אחד מהמנהיגים תוך ארבעים ושמונה שעות נרשמו יתר הבטחות ההכרעה, המיגור, הביטחון על קרח בן יומו. יעיינו בספרו של הרמטכ"ל באותה העת אשר נכתב תוך שירותו הצבאי ויתפעלו מיכולותיו לנהל את הצבא של המדינה המאוימת בעולם ולהעלות על הכתב הגיגי תבונה וחכמה על מנהיגות.

בא יבוא היום, גם אחכה לו ונציגי מחלק המוסר ידפקו על מצחם המיוזע בכף ידם וישאלו איך ייתכן שהשחיתות השלטונית לא זכתה כי אם לאזכורים רפים בעוד שימים אחדים לפני כן הייתה מבעירה בערות ששדות הנפט בתימן היו נדמות לעומתה כמדורת ל"ג בעומר. היאך כחמישה עשר שרים בלי תיק, עם תיק יצאו ברכבת אווירית עם עוזריהם ויועציהם לטייל במדינות המפרץ האקזוטיות ואיש לא שאל מדוע ולמה. היאך טסו במימון גורמים זרים אישי ציבור ועיני מחלקת המוסר של 2021 טחו מראות. היאך מפלגה היחידה בעולם של האחים המוסלמים נמצאת בפרלמנט הישראלי ושולטת בממשלת ישראל ובעומד בראשה.

נאלמו דום

בא יבוא היום, גם אם אחכה לו ואנשי המשפט יתמהו בדרכם המלומדת היאך הפך בית המשפט לריבון במדינה דמוקרטית, היאך פתח שעריו לרווחה ובנפש חפצה לעמותות וארגונים מצד אחד, היאך אפשר חוקי יסוד פרסונליים, היאך היה בעיני הציבור מוטה יותר ממגדל פיזה לצד אחד, היאך אפשר ליועץ משפטי אחוז בגרון לפעול בעניינים שלכאורה הם אבי אבות ניגודי העניינים.

בא יבוא היום, גם אם אחכה לו, יעמדו צאצאיו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין שנרצח על-ידי בן עוולה וירכינו ראשם מול העם, מול העם כולו, גם מול אלה שבמשך עשרות שנים המשפחה דאגה לבזות, להכפיש, להאשים, לירוק עליהם מטאפורית בטקסים הממלכתיים, ירכינו ראש וידברו על תקווה, על אחדות, על הרוח הישראלית אשר תימנע מהרוח הרעה לשוב לשיח הישראלי.

בא יבוא היום, גם אם אחכה לו, ונציב שירות המדינה יגביה קולו בסמכותיות ממלכתית וישאל, האם הייתם חייבים לצמצם את נתוני האבטלה בעקבות מגיפת הקורונה במאות מינויים מתאימים, מתאימים פחות ובעיקר לא מתאימים כחלק מאתנן פוליטי? היכן היו שומרי הסף יתהה בוודאי, והארגונים הממומנים מאירופה, מדוע נאלמו דום?

בא יבוא היום, גם אם אחכה לו וצאצאי המתים המוכלים בימי מגיפת הקורונה יתבעו כבודם של אלף וחמש מאות בני משפחתם המוכלים בשם צופן הקודש, רק לא סגר, אלף וחמש מאות מתים ללא שם, ללא פרצוף, ללא חמלה, המתים המוכלים.

בא יבוא היום, גם אם אחכה לו וגברת צביעות ומר טהרנות יסתובבו שפופים עם חבריהם מימי המהפכה שניצחה את הדמוקרטיה, אל מול מייסדי פורום השנאה והחרם האישי, מול מחלקת ההסתה וההנדסה, אל מעל לאגף החשבונאות, מאחרי עמותת צדק לבעלי הדעות הנכונות.

עד בא יבוא היום נמשיך להכיל, לספור מתים בכפרים ערביים, להשתיק את התסיסה והסכנות האורבות בערים המעורבות, נשים מבטחנו בפרוגרסיביים האמיצים, נחבק תומכי מחבלים, נרקוד עם משוררי מילות אהבה לטרוריסטים, נייצר חוקים פרסונליים שבאירן ילמדו עליהם, נדכא את רצון העם, ונחפון ראשנו בעינת שרוף למצהלות השיר 'הנה מה טוב ומה נעים'.

עד בא יבוא היום אפשר ליהנות מהשלווה הנעימה, האווירה התומכת, השקט הממכר, טל השמיים המלטף, מהדמוקרטיה אשר כבר אינה בסכנה, מהביטחון האישי החזק ומהביטחון הלאומי העוצמתי, אפשר ליהנות מנרטיב חדש שנבנה תוך חודשים אחדים, כמה שכייף כאן. עוד יבוא היום.