הרעה נוספת ביחסים רוסיה-ארה"ב

מעורבות רוסית בסוריה דחקה משם את ארצות-הברית, ומגבילה את פעילות ישראל בזירה. מוסקבה הגשימה חלום מראשית ימי המלחמה הקרה, ויש לה בסיס צבאי גדול בטרטוס שבסוריה ולידו נמל "חם" (כלומר, שאינו קופא בחורף) סמוך לגבולה. כך, יכול חיל-הים הרוסי לפעול בים התיכון ובאוקיינוס האטלנטי כל חודשי השנה. כזכור, במלחמה הקרה הציבה ברית-המועצות את שייטת 5 שלה בים התיכון, שהטרידה את הצי השישי האמריקני ואת כוחות הים של מדינות אירופה. לשייטת 5 היו בסיסים במצרים ובסוריה, ואלה נמוגו אחרי מלחמת יום הכיפורים. לעומת זאת, מערערת רוסיה על ניסיונות נאט"ו לצרף אליה מדינות במרכז אירופה ובמזרחה, שהיו פעם בשליטת ברית-המועצות, וקובלת על שהשיח של נאט"ו תוקפני כלפיה.

כמו במלחמה הקרה הישנה, במאה העשרים, בולטים במלחמה הקרה החדשה יסודות של תעמולה פראית בנוסח "השקר הגדול" של גבלס ומרוץ חימוש רב-ממדי. סין מתחמשת במרץ, ומקימה בסיסים על איי אלמוגים בים סין הדרומי, כדי לבסס את ריבונותה השנויה במחלוקת באזור, ומאיימת על טאיוואן. לעומתה, לרוסיה יש כוחות מזוינים גדולים מאוד, והיא עוסקת במחקר-ובפיתוח (מו"פ) של אמצעי-לחימה מתקדמים, שיהיו שוברי שוויון בעימות - כמו טילים שגא-קוליים, שנעים במהירות פי חמישה ממהירות הקול (מאך 5), ובינתיים אין שום יכולת ליירטם. באחרונה אף ניסתה טיל, שהפיל לווין, ויצר בהלה במערב. מומחים במערב סבורים, כי רוסיה וסין מקדימות את ארצות-הברית ואת בעלות בריתה בתחום הסייבר, שגם הוא שובר שוויון בעימות.

מלחמת אזרחים ברמ"א

המלחמה הקרה החדשה מתרחשת, כמובן, גם בארגונים בינלאומיים - כפי שהיה במלחמה הקרה הראשונה. כך, רוסיה וארצות-הברית התנגשו במועצת הביטחון של האו"ם סביב הארכת המנדט של הכוח הבינלאומי, המוצב ברפובליקה המרכז-אפריקנית (MINUSCA). רוסיה וסין נמנעו בהצבעה על הארכת המנדט בשנה, והיא אושרה.

המערב מאשים את רוסיה, שכוחותיה פועלים במדינה מוכת הסכסוכים הפנימיים, אך העשירה במינרלים. אלפי תושבים נהרגו בינתיים במלחמת האזרחים, שפרצה בשנת 2013 (כשמורדים מוסלמיים הדיחו את הנשיא דאז), ויש לה נימה דתית חזקה - נוצרים מול מוסלמים. כעת מסייעים כוחות רוסיים וכוחות מרוּאנדה השכנה לנשיא הנבחר טוּאדֶרָה ללחום במורדים, ולבסס את שלטונו. ארצות-הברית ומדינות המערב מבקרות קשות את רוסיה על מעורבותה במלחמת האזרחים ברפובליקה המרכז-אפריקנית (רמ"א), והעימות הזה אפיין את הדיונים על הארכת מנדט MINUSCA. רוסיה הואשמה בהם בסיוע לממשל הרמ"א לדכא זכויות אדם ולבצע פשעי מלחמה במהלך מלחמתו במורדים.

ניקולס דה-ריווייר, שגריר צרפת באו"ם, אמר בדיון, שקבוצת ואגנר - חברה פרטית רוסית לייעוץ צבאי, שלדברי מקורות יודעי-דבר, קשורה לקרמלין - מעורבת במלחמה במורדים ברמ"א, ונוכחותה מעודדת את המשך מלחמת האזרחים. דה-ריווייר טען, שקבוצת ואגנר מעורבת בהרבה הפרות של זכויות אדם ברמ"א, במעשי אלימות ואונס, והיא מונעת סיוע הומניטרי לנפגעים. הנשיא טואדרה ואנה יֶווסטיגנייווה, סגנית-שגריר רוסיה באו"ם, התעלמו בדבריהם במועצת הביטחון מפעילות קבוצת ואגנר ברמ"א. יווסטיגנייווה דחתה את הביקורת על פעילות "מומחים" רוסיים, לדבריה, לאימון חיילי רמ"א, לפי בקשת ממשלתה.

הדיפלומטית הרוסייה ביקרה בחריפות אנשים בכוח המשקיפים MINUSCA, שמואשמים בהטרדה מינית, ובסחר במשאבים של הרמ"א, כולל הברחת יהלומים, סמים וזהב לאירופה במטוסי מטען צבאיים. באחרונה פשטה המשטרה הצבאית הפורטוגלית על בתי משקיפים פורטוגליים ב-MINUSCA ועל בסיסי המשקיפים הפורטוגליים, כדי לחפש בהם הוכחות להאשמות הללו.

חששות באוקראינה

אוקראינה הנה זירה ותיקה של מתיחות רבה בין המערב לבין רוסיה. מאז 2014 חוששים האוקראינים מפלישה נוספת של רוסיה לתחומם - אחרי שהרוסים פלשו לחצי-האי קרים, ומסיים לבדלנים במזרח אוקראינה. מתחילת נובמבר מודאגת אוקראינה מבניין כוח רוסי על גבולותיה. הבעיה העיקרית הנה המלכודת, שלתוכה נפלו צ'כוסלובקיה בשנת 1968 וישראל במלחמת יום הכיפורים. הרוסים פיתחו תורת לחימה, הקובעת, כי ייצאו להתקפה מתוך תרגיל גדול, שסגרתו מאפשרת להסוות את בניין הכוח ואת מטרתו, כדי להונות את האויב.

אגף המודיעין בצה"ל שלח צוות של קצינים לחקור את הפלישה הסובייטית לצ'כוסלובקיה, ומסקנתו הייתה - יש להכריז על כוננות, ולהיערך לספוג התקפה, כל אימת שהאויב (במקרה הישראלי - מצרים) יקיים תרגיל גדול. ואכן, מלחמת יום הכיפורים פרצה מתוך התרגיל המצרי "תחריר" 41.

הרוסים מכחישים, כי בכוונתם לפלוש לאוקראינה. דמיטרי פֶּסקוב, דובר הקרמלין, הגדיר בשבוע שעבר את דיווחי התקשורת המערבית על ריכוז כוחות רוסיים על גבולות אוקראינה כ"ניסיון חלול ובלתי-מבוסס להצית מתיחות". לדבריו, רוסיה אינה מאיימת על-אף מדינה, ותנועות כוחות רוסיים בתחומי רוסיה אינן צריכות להדאיג אף אחד. שר ההגנה האוקראיני אמר, שרוסיה ריכזה כתשעים אלפי חיילים על גבולותיה ובמזרח אוקראינה, הנשלטת על-ידי בדלנים, למשחקי מלחמה. לדבריו, יחידות מארמיה 41 הרוסית נותרו סביב העיר יֶלנִָיה, הנמצאת כ-260 ק"מ מצפון לגבול אוקראינה.

אנתוני בלינקן, מזכיר המדינה האמריקני, הבטיח לדמיטרוֹ קוּלֶבָּה, שר החוץ האוקראיני, כי מחויבות ארצות-הברית לביטחון אוקראינה ולשלמותה הטריטוריאלית משוריינת. במקביל, הכחיש דמיטרי פוליאנסקי, סגן-שגריר רוסיה לאו"ם, כי ארצו מתכננת, או תכננה, לפלוש לאוקראינה, "אלא אם יעשו אוקראינה, או מדינה אחרת, פרובוקציות כלפינו". בהקשר הזה הזכיר איומים רבים של אוקראינה ופעולות פרובוקטיוויות של ארצות-הברית בים השחור. גם דמיטרי פסקוב הזכיר את הפרובוקציות הגדלות נגד ארצו, והפנה את האצבע לפעילות חיל-הים האמריקני בים השחור ולטיסות ביון של נאט"ו. "איננו יכולים להישאר אדישים לפעולות הללו". כך אמר פסקוב, "אנחנו חייבים להיות על המשמר".

הספינות "הר ויטני" ו"פּוֹרטר" של חיל-הים האמריקני נכנסו לפני כשבועיים לים השחור. סרגיי שוֹיגוּ, שר ההגנה הרוסי, הגדיר זאת כ"איום על הביטחון האזורי ועל היציבות האסטרטגית". לדבריו, זה נעשה, כדי לבחון את הזירה במקרה, שאוקראינה תנסה לפתור בכוח את הסכסוך בדרום-מזרח אוקראינה. למערבולת הצטרפו האיחוד האירופי ונאט"ו, שהביעו חששות מריכוזי הכוחות הרוסיים בגבולות אוקראינה.

הפליטים מבלארוס

זירה חדשה למלחמה הקרה התפתחה בגבול בלארוס-פולין סביב ריכוז אדיר של פליטים, המנסים לחצות את הגבול לפולין, כדי להגיע לאיחוד האירופי. פולין והמערב מאשימים את רוסיה ביצירת המשבר. מתאוש מורבייצקי, ראש ממשלת פולין, טען, כי "מוח המשבר" נמצא במוסקבה. לעומת זאת, טוענת רוסיה, שהמשבר נוצר על-ידי האיחוד האירופי, שמתכנן עיצומים על בלארוס בעקבותיו.

המשבר פרץ כשרשויות בבלארוס החלו להוביל פליטים לעבר גבולותיה עם פולין ועם ליטא. טוענים, כי בלארוס מעודדת טיסות נוספות של פליטים מהמזרח התיכון, שאמורים לחדור לאיחוד האירופי דרך שתי המדינות. צבא פולין תגבר את כוחותיו בגבול עם בלארוס לאחר שחיילי בלארוס ניסו להסיר גדרות תיל, שפרסו הפולנים, ופליטים ניסו לחדור בכוח לפולין. בתגובה, הביעה רוסיה חשש, שמשבר הומניטרי "עומד להתרחש על-רקע אי-רצון האירופים להפגין מחויבות לערכיהם ההומינטריים", כדברי דמיטרי פסקוב.

האיחוד האירופי מאשים את בלארוס בעידוד מהגרים מהמזרח התיכון, מאפגניסטן ומאפריקה לנסות לחצות את גבולה באופן בלתי-חוקי - כנקמה על סנקציות, שהוטלו על בלארוס בשל הפרת זכויות אדם. אלכסנדר לוקשנקו, נשיא בלארוס, הכחיש, שהשתמש במהגרים ככלי-נשק נגד האיחוד האירופי. רוסיה הציעה, שהאיחוד האירופי ישלם לבלארוס - כפי שהוא משלם לטורקיה - כדי שתמנע מעבר פליטים לתחומו. נראה, כי רוסיה מנצלת את המשבר, כדי לפלג את האיחוד האירופי, או ליצור תירוץ להגדיל את נוכחותה הצבאית בבלארוס. לשם כך, טוענים, מנצלת רוסיה דיסאינפורמציה, פריצות למחשבים ומתמרנת את שוק האנרגיה.

האירופים יצרו תקדימים בתגובותיהם למשבר הפליטים. הם החליטו לממן הקמת גדר/חומה בגבול פולין בלארוס, ותקציב האיחוד כולל כבר שישה מיליארדי אירו, שהוקצו להקמת גדרות וחומות, שישמרו על גבולותיו. בנוסף, ביקש האיחוד האירופי מחברות התעופה להפסיק להטיס נוסעים מהמזרח התיכון לבלארוס - בניגוד לאמנת שֶנגן על מעבר בין מדינות.

בינתיים פרסמה חברת Mandiant האמריקנית לביטחון סייבר, כי בלארוס מעורבת מאז 2016 במערכות סייבר ודיסאינפורמציה נגד חברות מזרח אירופיות בנאט"ו. לדבריה, המערכות הללו נועדו לזרוע פירוד בנאט"ו, לגנוב מידע סודי, ולעקוב אחר מתנגדי הנשיא לוקאשנקו. החברה ציינה, כי בידה הוכחות מוצקות לפעילות הבלארוסית, אך לא הצליחה למצוא קשר ברור בינה לבין פעילות רוסית.