בראש סדר היום של ג'ו ביידן היו שלוש משימות כאשר נכנס לתפקידו: הקורונה והשלכותיה הכלליות, קידום יוזמות פנים שכמותן לא נראו עשרות שנים ואיחוד המדינה כמיטב יכולתו. הראשונה הייתה אתגר, השנייה הייתה הימור, השלישית הייתה כמעט בלתי אפשרית. לקראת סוף השנה הראשונה שלו, ביידן לא השיג אף אחת מהן והדבר מעצב את האקלים הפוליטי לקראת בחירות האמצע בנובמבר הבא, מנתח וושינגטון פוסט.

הקורונה נמשכת והשנה מתו יותר אמריקנים מאשר בכל שנת 2020. זן האומירקון מאיים ובסוף השבוע שעבר הפיל את הבורסות בצורה החדה ביותר השנה. ביידן לא הצליח להגשים את היעד של חיסון רוב מכריע מבין האמריקנים והמחלוקות הפוליטיות סביב מדיניות החיסונים שלו גרועות מאי פעם. צוותו לא הצליח להתגבר על התנגדות זו ונותרו חורים במערכת ההגנה שהקים. הציבור האמריקני יצטרך ללמוד לחיות עם המגיפה ועם חוסר הוודאויות הכרוכות בה – וכך גם הממשל, סבור הפוסט. לכן, בעתיד הקרוב לא יוכל הממשל להכריז על השלמת המשימה ו-2022 תהיה השנה השלישית של המגיפה.

בהתחשב בעובדה שהדמוקרטים שולטים ברוב דחוק בשני בתי הקונגרס, ביידן השיג התקדמות ראויה לציון כאשר הקונגרס אישר את תוכנית הסיוע ב-1.9 טריליון דולר ואת תוכנית התשתיות בסך 1.2 טריליון דולר. אבל תוכניתו להשקיע 2 טריליון דולר ברווחה ובאקלים תקועה בסנאט בשל התנגדותו של הסנאטור ג'ו מנחין. נכון לעכשיו, ביידן נכשל בהימור לפיו יוכל למנף את הרוב הזעום לחקיקה שתהווה הישג פוליטי.

חבילת הסיוע הזרימה כסף למשק ובמישרין לחשבונות הבנק של מיליוני אמריקנים, הובילה לצניחת האבטלה ל-4.6% ואף למחסור בידיים עובדות. אבל היא גרמה גם לאינפלציה הגבוהה ביותר מזה שלושה עשורים, אשר גובה כרגע מביידן את המחיר הפוליטי הכבד ביותר וממשלו לא הגיב במהירות הדרושה לבעיה ולהשלכותיה על הציבור. כעת פועל הממשל להקלת העומס בנמלים ולהורדת מחירי הדלק, וכמה אינדיקטורים כלכליים מאותתים בכיוון חיובי, אבל הפגיעה בכלכלה העולמית בשל הקורונה עלולה להימשך בשל האומירקון.

כסף מתוכנית התשתיות יעזור למודרניזציה של ארה"ב, אך לא מיד. רוב הכסף יוצא לאחר הבחירות לקונגרס בשנה הבאה, וביידן יצטרך לקוות שהבוחרים יראו שלטים המודיעים על הבנייה הקרובה של שדה תעופה, גשר או כביש. תוכנית התשתיות זכתה לתמיכה דו-מפלגתית – שהיא חלק מן הדנ"א הפוליטי של ביידן – אבל מעבר לכך הפערים בין המפלגות נותרו בעינם והרפובליקנים אינם מראים כל סימן לנכונותם לעבוד איתו. גרוע מכך: רפובליקנים רבים, בראשותו של דונלד טראמפ, קוראים להעניש את המחוקקים שתמכו בתוכניתו של ביידן.

ביידן הפך לנשיא מפלג כמעט כמו טראמפ, לפחות בנוגע לתדמיתו בעיני תומכי שתי המפלגות: 90% מן הדמוקרטים תומכים בו לעומת 6% בלבד מהרפובליקנים – פער של 84 נקודות האחוז, ורק במעט פחות גרוע מזה של טראמפ בשיא הקיטוב בשנת 2020. דמוקרטים רבים טוענים שהבעיה הגדולה מבחינת הבית הלבן היא העדרו של מסר ברור ויעיל. יש בכך מן האמת, מעיר הפוסט: ביידן וצוותו לא מצאו את הדרך הטובה ביותר להסביר מה הם עושים. ייתכן שזו בעיה הניתנת לפתרון, במיוחד אם חוק הרווחה והאקלים יאושר. הבית הלבן יצטרך לבסס במהירות את מעמדו של הנשיא, כאשר הרפובליקנים כבר מצאו את הנושאים המרכזיים מבחינתם לשנה הקרובה: הגירה, פשע, חינוך ואינפלציה.

מעבר לכך קיימת האפשרות הסבירה שלא תהיה חזרה מלאה לשגרה של ערב הקורונה. יש מאמצים לעשות זאת, בדמות לימוד פרונטלי, מגרשי ספורט מלאים צופים ומפגשים משפחתיים בחג ההודיה בשבוע שעבר. אבל חוסר הביטחון נמשך ומטיל את צילו על הפוליטיקאים מן הנשיא ומטה.