|
|
ישראל-מרוקו [צילום: יח"צ]
|
|
|
|
|
תהליך הנורמליזציה בין ישראל למדינת ערב שהגיע לשיא פריחתו בתקופת ממשל טראמפ, לא נבל, למרות כמה הערכות פסימיות בארה"ב ובישראל, והוא ממשיך לפרוח, גורמים אמריקנים טוענים כי גם ממשל ביידן מכיר בחשיבותו הרבה של התהליך הזה ומעודד אותו.
הביקור המוצלח של שר הביטחון בני גנץ בשבוע שעבר במרוקו מהווה "עליית מדרגה" ביחסים בין שתי המדינות, לראשונה חתם שר ישראלי על הסכם שיתוף פעולה בתחום הביטחוני עם מדינה ערבית, מדובר בשדרוג נוסף של היחסים בין שתי המדינות לאחר הסכם הנורמליזציה שנחתם לפני כשנה. לא נמסרו באופן רשמי פרטים על ההסכם שנחתם אולם גורמים מדיניים בירושלים אומרים כי הוא עוסק בכמה תחומים: תרגילי צבא משותפים, מלחמה בטרור, חילופי מידע מודיעיני, רכישת מערכות נשק ועוד.
מרוקו צעדה לקראת "עליית המדרגה" הזו ביחסים עם ישראל וחיממה את היחסים עמה עוד יותר ללא היסוס, למרות התנגדותם של הפלשתינים, היא שמה בראש מעייניה את האינטרסים שלה. למרוקו יש בעיות קשות עם אלג'יריה שניתקה עמה את היחסים, המתיחות בינה לבין אלג'יריה גברה לאחר שממשל טראמפ הכיר בשנת 2020 בריבונות של מרוקו על סהרה המערבית.
על-פי גורמים ביטחוניים בישראל,המתיחות הזו דחפה את מרוקו לרכוש מישראל מערכות נ"מ נגד מל"טים שהופכים להיות הנשק המסוכן במזרח התיכון ובעוד כמה מקומות בעולם. לישראל אין יחסים דיפלומטים עם אלג'יריה בין שתי המדינות יש יחסי עויינות, לעומת היחסים החמים של ישראל עם מרוקו במשך עשרות שנים, תודות לקשרים הביטחוניים החשאיים של המוסד הישראלי עם בית המלוכה המרוקאי וליהדות מרוקו בישראל.
אפילו ברגעי השפל, כאשר מרוקו השעתה רשמית את היחסים עם ישראל בשנת 2000, על-רקע האינתיפאדה השנייה, נמשכו היחסים החשאיים בין שתי המדינות באופן רציף מאחורי הקלעים. ההסכם הביטחוני שמרוקו חתמה עם ישראל, מחזק את ביטחונה העצמי ומשדר מסר מרוקאי לאלג'יריה כי למרוקו יש ברית ביטחונית עם מעצמה אזורית חזקה שהיא מדינת ישראל, לכן, המרוקאים לא היססו לייחצן באמצעי התקשורת את ביקורו של שר הביטחון בני גנץ והעניקו לו כבוד מלכים.
באלג'יריה יש דאגה רבה מההסכם הביטחוני שנחתם בין ישראל למרוקו ומ "התקרבות המוסד הישראלי לגבול אלג'יריה", כך דווח בשבוע שעבר בעיתון הצרפתי "לה מונד".
יו"ר האסיפה הלאומית של אלג'יריה, צלאח ג'וג'יל אמר כי ארצו היא "המטרה לביקורו של שר הביטחון הישראלי בני גנץ במרוקו", הוא הוסיף: "האויבים מתגייסים יותר ויותר כדי לחסום את דרכה של אלג'יריה".
ברש"פ ובחמאס זעמו על הביקור, כזכור מרוקו עומדת בראש "ועדת ירושלים" בארגון מדינות האיסלאם ולמלך מרוקו מוחמד השישי יש קשר טוב עם יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס. בחודש דצמבר 2020 שוחח ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו בטלפון עם מלך מרוקו מוחמד השישי והזמין אותו לביקור בישראל, כמה חודשים לאחר מכן הציב המלך תנאים לביקור: הכרזה על חידוש המשא-ומתן בין ישראל לפלשתינים ואישור ישראלי לביקורו אצל יו"ר הרש"פ מחמוד עבאס ברמאללה, בסופו של דבר הביקור של המלך לא יצא אל הפועל.
בעקבות ביקורו של שר הביטחון בני גנץ ברבאט פירסם הוועד הפועל של אש"ף הודעה המגנה את חתימת ההסכם הביטחוני בין ישראל למרוקו וקרא למרוקו לבטלו. בהודעה נאמר "כי נורמליזציה עם ישראל היא הפרה של החלטות ועידת הפסגה הערביות וחריגה מיוזמת השלום הערבית ומהווה מתן פרס לכיבוש". גם תנועת חמאס גינתה את חתימת ההסכם בין מרוקו לישראל וקראה למרוקו לחזור בה מההסכם. מיד לאחר הודעתה פירסמה גם תנועת פתח הודעה דומה.
הזעם הפלשתיני על מרוקו הוא רב, מרוקו הלכה צעד אחד קדימה ויצרה תקדים שאף מדינה ערבית החתומה על "הסכמי אברהם" לא עשתה והוא חתימה על הסכם ביטחוני עם ישראל שנתפס בעיני הפלשתינים כ"הסכם הגנה " משותף. ההסכם הזה נתפס כאיום אסטרטגי על מדינות ערביות שמסרבות לחתום על הסכם נורמליזציה עם ישראל.
הרש"פ שומרת כרגע על שתיקה, מעבר להודעות שפירסמו הוועד הפועל של אש"ף ותנועת פתח אין התבטאויות רשמיות נוספות נגד מרוקו, אבל יש גם קולות במחנה הפלשתיני שסבורים כי יש להשעות את מרוקו מהליגה הערבית בעקבות חתימת ההסכם הביטחוני בינה לבין ישראל ולהגדיר מחדש את כל תפיסת ההגנה של מדינות ערב. נירמול היחסים בין ישראל למרוקו אינו בעל חשיבות גדולה למערכה נגד אירן, כפי שלמשל חשובה הנורמליזציה בעניין זה בין ישראל לבחריין ולאיחוד האמירויות, בגלל המיקום הגאוגרפי של מרוקו, אך הוא תורם רבות למעמדה האזורי של ישראל ולקידום ועידוד תהליך הנורמליזציה עם מדינות ערביות ומוסלמיות נוספות.
