במסגרת אירועי "בתים מבפנים" - סוף שבוע של בתים פתוחים בירושלים, נערך (19.11.21) סיור מרתק במתחם מעונות עובדים א' ברחוב אבן שפרוט 16-14 בשכונת רחביה בירושלים, בהדרכתה של ד"ר סיגל דוידי, אדריכלית והיסטוריונית של האדריכלות. הסיור היה בדגש אדריכלי והיסטורי. סיגל סיפרה למשתתפי הסיור על תולדות מפעל "מעונות עובדים" בכלל ועל "מעונות עובדים" של ירושלים בפרט. מבקש אני להביא רשמי מהסיור ולהוסיף ולהרחיב בעניין מעונות עובדים בירושלים.
בירושלים פעלו מספר "מעונות עובדים". הידוע והמוכר שבהם, הוא מעונות עובדים א' שנבנה בשנת 1933 ברחוב אבן שפרוט 16-14 בשכונת רחביה.
זמן קצר ביותר לאחר שנחנך מתחם מעונות עובדים א' נבנה, בתחילת שנת 1934 מתחם "מעונות עובדים" נוסף שנקרא בשם "מעונות עובדים ב'", אף הוא בשכונת רחביה - בין הרחובות: ברטנורא, ארלוזורוב ועזה. כמו-כן נבנה מתחם מעונות עובדים בשכונת קריית משה בין הרחובות: שד' הרצל, קריית משה, והרב צבי יהודה.
רעיון הדיור הקואופרטיבי הגיע לארץ מאירופה
רעיון הדיור הקואופרטיבי הגיע לארץ מאירופה, במיוחד מערים בגרמניה ובאוסטריה כמו ברלין פרנקפורט ווינה, שם הוקמו לאחר מלחמת העולם הראשונה מקבצים גדולים של דיור סוציאלי לפועלים, ובראשית שנות ה-30 החלה הסתדרות העובדים הכללית בא"י לבנות מעונות עובדים בתל אביב, בחיפה ועוד.
יצוין שעד שנות ה-30 לא הורגשה מצוקת דיור משמעותית בארץ. אחרי שנות ה-30 עם גבור העלייה לארץ, הביקוש לדיור גבר, היצע הדירות היה נמוך יחסית בהשוואה לביקוש והדבר הביא לעליית מחירי דיור והקשה על פועלים ועובדים רבים לרכוש או לחכור דירה משלהם. ההסתדרות ראתה בהשגת דיור לחבריה חלק ממכלול תפקידיה למען רווחתם, ויזמה-הקימה מפעל דיור "מעונות עובדים" עבור חבריה.
זה היה מין פתרון, מעין דיור עירוני, שמחקה קיבוץ. במרכז מתחם המעונות הייתה חצר ענקית משותפת ושם גדלו ושיחקו ביחד ילדי השיכון. בחלק מהמעונות היו גן ילדים, צרכנייה ושירותים ציבוריים נוספים. כך יכלו ההורים לעבוד והילדים היו מוגנים. בתל אביב הוקמו בשנות ה-30 לא פחות מ-8 מתחמי "מעונות עובדים". גם בחיפה נבנו כמה מעונות עובדים.
מעונות עובדים א' בירושלים
גם בירושלים נבנו "מעונות עובדים". שיכון מעונות עובדים הראשון שנבנה בעיר היה מעונות עובדים א' שנבנה בתחילת שנות ה-30 על-ידי אגודה שיתופית של קבוצת חברי הסתדרות מירושלים כשיכון עובדים המושתת על ערכים סוציאליסטים.
בשנת 1932, ביוזמת מועצת פועלי ירושלים, נערכה תחרות אדריכלית לתכנון מעונות עובדים א' בשכונת רחביה. בתחרות שנתנה עדיפות כהעדפה מתקנת לאדריכלים תושבי ירושלים, זכו זוג האדריכלים אברהם צ'רניאק וציפורה נוייפלד-צרניאק. בתי הדירות שתכננו היו לפרויקט הראשון, הגדול והחשוב בחייהם המקצועיים.
אסיפת מייסדים של מעונות עובדים א' התקיימה ב-1.1.1933 ובה נבחרו לוועד האגודה יוחנן בן זכאי, משה אלפרוביץ, יעקב מימון. חברים נוספים בוועד:
יצחק שמעוני, יהודה שפירא, לוי שניידר.
פרויקט מעונות עובדים א' הוקם על מגרש בן כ-6 דונם שהיה שייך לקק"ל ברחוב אבן שפרוט 16-14 בשכונת רחביה בירושלים. בתחילה יועד המגרש להקמת "בית הפועלים" של הסתדרות פועלי ירושלים. לאחר שההסתדרות החליטה להקים את "בית הפועלים" במקום אחר, החליטה לייעד את המגרש ברחוב אבן שפרוט להקמת פרויקט "מעונות עובדים א'".
24 איש בלבד מתוך כלל הנרשמים, זכו בזכות לרכוש דירה בפרויקט שיכון "מעונות עובדים א'". 18 מהם היו פקידים ובעלי מקצועות חופשיים ו-6 פועלים. רבים מקרב 24 הזוכים עבדו במוסדות הלאומיים ממשלתיים ואחרים. 3 מהם, עבדו במחלקת עבודות ציבוריות של שלטונות המנדט, 2 עבדו ב"קרן היסוד" אחד עבד בגימנסיה העברית, אחד בנגריה, אחד בחברת חשמל, ואחד בתזמורת המשטרה.
עבודות בניית בתי שיכון "מעונות עובדים א'" בירושלים החלו בסביבות מרס 1933 ונמשכו פחות משנה. נבנו 6 בניינים דו-קומתיים 4 דירות בכל בניין. רוב הדירות היו בנות 3 חדרים ובנוסף כללו מרפסות וחדרי שימוש. שטח כל דירה הסתכם בסביבות 80-70 מ"ר. לכל דירה הייתה כניסה נפרדת הותקנו מדרגות חיצוניות המאפשרות כניסה נפרדת גם לדירות בקומות העליונות. המבנים נבנו בסגנון הבינלאומי והצטיינו בעיצוב ארכיטקטוני בגאומטריה מבנית קובייתית ישרת זווית. ציפוי המבנים נעשה בטיח ולא ב"אבן ירושלמית" וזאת למרות תקנה עירונית עוד מתחילת שנות המנדט המחייבת בניית או חיפוי אבן בניינים הנבנים בירושלים. ציפוי-חיפוי מבנה בטיח כידוע זול בהרבה מציפוי אבן, והוזיל מן הסתם את עלות הקמת המבנים. במרכז הייתה חצר ענקית משותפת לכלל דיירי השיכון ושם ושיחקו כל הילדים.
