חמשת הסורים שנשלפו מבתיהם בידי המשטרה החשאית הסורית באותו לילה בשנה שעברה לא היו מתנגדי משטר או מרגלים, אלא קורבן לצעד נואש חדש במאבקו של
בשאר אסד להישרדות: המצוד אחרי מזומנים. כל החמישה היו מנהלים בחברת הסלולר השנייה בגודלה בסוריה, MTN Syria,
ומאסרם היה חלק ממאמציו של אסד להשתלט על נכסי החברה – כמו גם כמעט על מקור משמעותי של הכנסות במשק הסורי ההרוס. כך פותח וושינגטון פוסט כתבה נרחבת על פעולותיו של אסד בתחום הכלכלי לאחר עשור של מלחמת אזרחים.
MTN נכנעה ארבעה חודשים מאוחר יותר, כאשר למאסרים הצטרפו דרישות לתשלום מיליוני דולרים, איומים לשלול את רשיונה ופסק דין מפוקפק שהציב בעמדת פיקוח עליה את אחד מנאמניו של אסד. בחודש אוגוסט הודיעה החברה הדרום-אפריקנית שהיא עוזבת את סוריה, בשל תנאים שהיא הגדירה כ"בלתי נסבלים". ששת מגדלי הסלולר שלה עודם פועלים ולקוחותיה משלמים מדי חודש, אך איש אינו יודע לאן הולך הכסף.
אירועים דומים התרחשו בשנתיים האחרונות, כאשר אסד וממשלו השתלטו על עשרות עסקים, כולל חברות זרות ותאגידים משפחתיים. צוותים של "רואי חשבון" וסוכנים ממשלתיים פשטו על החברות ששרדו את המלחמה, וחיפשו ראיות להתחמקות ממיסים. מנהלים נאסרו והופעלו עליהם לחצים "לתרום" למה שהוצג כאגודות צדקה ואשר בפועל עובדות עבור אסד. בחלק מן החברות מסלק המשטר את המנהלים ומציב במקומם את נאמניו. אפילו בני משפחתו של אסד אינם חסינים: אשתקד נטל אסד מבן-דודו, רמי מחלוף, חברות ונכסים בשווי 10 מיליון דולר.
צריך כסף למשכורות ולמוצרי יסוד
מאז רק התעצמו מאמציו של המשטר, אשר פשט רגל במלחמה, להשיג כסף. המשטר חייב סכומים עצומים לאירן ורוסיה, בזכותם שרד, והוא נפגע קשות מהתמוטטות המגזר הפיננסי בלבנון ומהמשך העיצומים הכלכליים מצד המערב. אסד זקוק לכסף כדי לשלם את שכרם של אנשי צבאו וכוחות הביטחון, כדי לקנות דלק ומזון לדמשק ולחלקי סוריה שתחת מרותו, ולתגמל את אנשי האליטה שנותרו נאמנים לו לאורך המלחמה.
אסד הידק כל כך את אחיזתו בסוריה, עד שהיא כיום חזקה יותר מאשר עם פרוץ המלחמה. אבל אחרי עשור של עימות, הוא עומד בראש מדינה קרועה ובלתי מתפקדת, בה קרוב למחצית מן התושבים אינם בשליטתו, ערים שלמות חרבו והלירה איבדה 85% מערכה מאז שהחלו הקרבות. במצב זה, המאבק על השליטה בעוגה הכלכלית המצומקת הופך לקשה עוד יותר.
אסד מציג את תפיסת הנכסים בחלק ממאבקו המובטח נגד שחיתות, ותומכיו טוענים שהמנהלים שעל הכוונת הפיקו רווחים מזכויות שאינן פתוחות בפני סורים מן השורה. אבל בפועל, אומר הפוסט, מי שנהנים מחיי מותרות וזכויות יתר הם אסד עצמו והמעגל הפנימי שלו. למעלה מ-90% מהסורים חיים בעוני. רבים מבתי החולים ובתי הספר שמחוץ לדמשק הפכו לעיי חורבות. בצורת ממושכת הגבירה את החשש מפני רעב ו-12 מיליון סורים מצויים בסכנה שלא יוכלו להשיג מזון מספק. האו"ם מעריך ששיקום סוריה יעלה 250 מיליארד דולר – כסף שאינו זמין בשל העיצומים המערביים, ואשר מתרחק עוד יותר בשל הצעדים נגד חברות זרות כמו MTN.
האסטרטגיה דמויית-המאפיה של אסד אינה מסתיימת בהפקעת חברות. משטרו מעורב בסחר בסמים ובייצורם ההמוני במתקנים לאורך החוף. בשנת 2020 החרימו רשויות באירופה ובמדינות ערב סמים תוצרת סוריה בשווי 3.4 מיליארד דולר – יותר מתקציב המדינה הסורי. עוד נטען, כי המשטר מעביר עשרות מיליוני דולרים של כספי סיוע לכיסי אנשיו. מחקר שפורסם לאחרונה מצא, כי המשטר נוטל לעצמו למעלה מ-50 סנט מכל דולר של סיוע. הבנק המרכזי הסורי הרוויח 100 מיליון דולר בשנים 2020-2019 כאשר חייב את ארגוני הסיוע להמיר אצלו דולרים בשער חליפין שהיווה חלקיק מהשער בשוק החופשי.
כך הוכנעה חברת MTN
סוריה הייתה ידועה לשמצה כאחוזה קלפטומנית של משפחת אסד עוד לפני המלחמה, והמצב החמיר עוד יותר בשנתיים האחרונות, כאשר אסד ומקורביו נטשו כל ניסיון להסוות את הגניבות. בין היעדים העיקריים שלהם מאז 2018 מצויות חברות התקשורת – מקור הכנסה יציב במדינה אפילו לעניים ביותר יש טלפונים סלולריים, גם אם אין להם חשמל אמין או מים נקיים.
בשלב ראשון השתלט המשטר על חברות קטנות בתחום, אבל עד מהרה החל להפנות את תשומת ליבו לגדולות יותר. MTN נכנסה לשוק הסורי ב-2008 כאשר רכשה חברה מקומית מידי איש העסקים נג'יב מיקאטי, כיום ראש ממשלת לבנון. היא השקיעה סכומים ניכרים והגיעה לנתח של 45% משוק הסלולר הסורי. אבל בשנת 2019 הודיעו הרגולטורים של ענף התקשורת, כי הרישיון ל-20 שנה – אותו רכשה רק ארבע שנים לפני כן – יבוטל אם לא תשלם עוד 40 מיליון דולר. כאשר MTN סירבה, המשטר הגביר את לחצו. בחודש מאי 2020 נאסרו חמשת בכיריה, נלקחו לבית כלא המנוהל בידי המשטרה החשאית, נחקרו במשך שלושה שבועות וספגו איומים עליהם ועל משפחותיהם לפני ששוחררו.
MTN החלה במו"מ למכור 75% ממניות השלוחה שלה בסוריה לחברה בשם טֶלֶאינְוֶוסְט שנשלטה בידי יאסר איברהים המקורב לאסד, אשר קודם לכן רכש את 25% האחרים ממשקיע סעודי. אולם העסקה נפלה כאשר עלה ספק בדבר יכולתו של איברהים לשלם וכאשר משרד האוצר האמריקני הטיל עליו עיצומים בשל חלקו בעסקות מושחתות שהעשירו את אסד.
המשטר עבר לדרכים אחרות כדי להשתלט על החברה: תביעה בה טען שהיא הפרה את תנאי רשיונה והתחמקה מתשלום מס. המשטר השיג פסק דין שהעמיד את החברה בפיקוחו של ממונה מטעם בית המשפט; ערעורה של MTN נדחה. ומי מונה למפקח? חברת טֶלֶאינְוֶוסְט. חברת-האם נכנעה והפסיקה את הפעילות שהניבה לה מיליארד דולר בשנה לפני המלחמה.
