פוסט ג: באוזני הנשיא הרצוג

כבוד נשיא המדינה יצחק הרצוג,

אין טעם לשאול אותך עתה אם תעניק לבנימין נתניהו המושחת פטור מן הקלון שעשוי ללוות אותו אם תיחתם עימו עסקת הטיעון הסבירה אך הבלתי מוסרית. אומנם פרשנים מעריכים כי תעשה כן, אבל בין אם התשובה חיובית ובין אם היא שלילית ברור כי תאמר משהו בנוסח "כשנגיע לגשר נעבור אותו". כלומר, ברור שתאמר כי תדון בבקשת החנינה מהקלון בהגיעה אליך. אך כפי שנאמר במקורותינו "אין מענישין אלא אם כן מזהירין". עתה היא שעת האזהרה.

אם תנחת על שולחנך בקשה כזאת, שהיא משאת נפשו של ח"כ ביבי בשלב זה, חובתך המוסרית היא להשליכה לפח האשפה של הפוליטיקה וההיסטוריה הישראלית. מי כמותך במשפחתך המסורתית מכיר את הסיפור המיוחס לאמנון ממגנצה, שכאשר פעם - אחת בלבד מני רבות - הציעו לו להתנצר והוא הביע נכונות לשקול זאת, ולא דחה כמו באירועים קודמים רעיונות כאלה בו-במקום. הוא נענש על כך בייסורים. אני מפציר בך, שלא תהיה לך אפילו פעם אחת כמו זאת שפקדה את אמנון ממגנצה.

עסקת הטיעון של ח"כ ביבי מכוערת ואנטי-מוסרית ומתקבלת בלחץ של טרור מילולי מטעם אנשיו של הנאשם בפלילים, ששוחקים את שלטון החוק והשוויון בפניו והדמוקרטיה, ולהוסיף עליה ביטול של הקלון הוא מתן יד לרשע. זה נורא. זה יותר מדי. אל תוסיף חטא על רשע ותמחק לו גם את הקלון. אלא אם כן, אדוני נשיא המדינה, יש לך הסכם במסתרים עם ח"כ ביבי (ואני מאמין, רוצה להאמין, שאין לך כזה).

אם חלילה תלך שבי אחרי ח"כ ביבי והלחצים הציבוריים שיופעלו עליך - ייאמר על שמך הציבורי הנאות והמכובד מזה שלושה דורות במשפחתך כי "קבורת חמור ייקבר סחוב והשלך מהלאה לשערי ירושלים". לא מגיע לך עונש ביוגרפי כזה. גם לא לנו כאזרחי ישראל המכבדים מאוד את שיקול דעתך ופעלך הציבורי.