|
הון אנושי [צילום: משה שי, פלאש 90]
|
|
|
|
|
למרבה הצער, קיימת עוצמת פער מכאיבה בין עולמה הרוחני והמוסרי של פרשת "משפטים", כפי שבאה לידי ביטוי בספר "שמות" מפרק כ"א פסוק א' עד פרק כ"ד פסוק י"ח, ובין המציאות הכאובה ולעתים המצמררת בגילויי ההסתאבות הזוקפים קומה.
כשאני עד להתנהלות של החברות הקבלניות המכתיבות תנאי עבודה מחפירים לעובדים הזרים, הסועדים את הנזקקים הרבים שלנו במערכות הסיעוד, אני מביע את צערי על כך, שהם מחקו מכל חוזי העבודה, שהם מכתיבים לעובדים הזרים, את כל הכתובים הערכיים והאנושיים בפסוק כ' בפרק כ"א בפרשת משפטים - "וְגֵר לֹא-תּוֹנֶה וְלֹא תִּלְחֲצֵנוּ" ושוכחים שלהוראה זו יש הנמקה חשובה בהמשכו של אותו פסוק: "כִּי-גֵּרִים הֱיִיתֶם בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם". מערכת הסיעוד הייתה קורסת ללא רבבות עובדי סיעוד זרים, בני עמים אחרים, העובדים 24 שעות ביממה - יומם ולילה רק כדי לסעוד את הנזקקים לסיעוד - וכאלה יש לנו אלפים רבים, רבים מאוד.
זו תהיה בושה וכלימה לאותיות העבריות, בהן נכתבה התורה ושירת הנביאים, ספרות התנאים וספרות האמוראים, ספרות הגאונים וספרות ימינו, אם אני אעלה כאן על המקלדת ציטוטים מחוזי עבודה מחפירים והמביישים אותנו כבני אדם, בהם מתייחסות חברות כוח אדם להון האנושי היקר של העובדים הזרים, התייחסות כאל חפצים, שכל רגע ניתן לזרוק אותם.
ההחפצה של ההון האנושי, בני עמים זרים, העומסים על כתפיהם את כל העבודה הקשה עם פגועי גוף ועם זִקְנָה תְּשׁוּשָׁה, זו פגיעה קשה בכל ערכי פרשת "משפטים" אותם אנחנו נקרא עוד שבועיים בבתי הכנסת ברטט של יראה וכבוד לערכים אלו.
בימים אלו שרת הפנים, אילת שקד, נתנה לחברות הקבלן אישורי כניסה לכמה מאות של עובדים זרים. מצער, שאישורי הכניסה לארץ, אותם נתנה שרת הפנים לחברות הקבלן, לא הותנו בהצגת הסכמי עבודה, המכבדים הון אנושי עובד, ולא רק מתן חוקיות להתמכרות חברות הקבלן להון.
בעיון בספר התורה ובמיוחד בפרשת "משפטים", אנו עדים לכך, שהתורה מציבה אתגר גדול לכל אדם. האתגר הוא בהכרח לתרגם את החזון והערכים האנושיים הפרוסים על פני כל פרשת משפטים לחיי היומיום הלכה למעשה. חובה עלינו לתרגם לחיי יומיום את ההוראה "וְגֵר לֹא תּוֹנֶה ... כָּל אַלְמָנָה וְיָתוֹם לֹא תַּעֲנוּן" כי אם "צָעֹק יִצְעַק אֵלַי, שָׁמוֹעַ אֶשְׁמַע אֶת צַעֲקָתוֹ". למעשה פגיעה בחלש היא פגיעה באלוהים עצמו ובסדרי העולם אותם יצר, ולכן התגובה בהמשך הפסוק "וְחָרָה אַפִּי..." ואף איום בעונשים כבדים.
ברשימה זו אני משקיף על חוקי התורה, כשלנגד עיני עומדים תאילנדי ופיליפיני, ורוסי ובידיהם חוזי עבודה המשפילים אדם עובד, חוזים שנכתבו בשפה העברית, שפה שהעניקה לעולם את היצירה הפלאית - תורה, נביאים וכתובים.
כשאני רואה כבר מפסוק ב' בפרק כ"א בפרשת "משפטים" יחס מיוחד ומעריץ, שיש למחוקק בפרשה שלנו לשורש ע.ב.ד. ולשלל תכנים הנגזרים משורש זה, כשאני רואה יחס רווי כבוד והערכה להון האנושי העובד ואת העדפה על פני ההון הפיננסי והמסוכנות הטמונה בו, אני מבקש ללכת בדרכו של הרב קוק ולקדש את החדש - לקדש חברה, בה לא תהיה קוטביות מעמדית, ההון האנושי העובד והמגיר זיעה בעבודת יומו יהיה הקברניט המנווט של החברה ולא ההון.