ממשלת בנט-לפיד הולכת ומתגמדת ככל שחולף הזמן. כל ניסיון לסכם את הישגיה לזמן שחלף, מניב תוצאה חלשה מהרצוי והנחוץ והנושאים שקודמו בפועל נראים משניים יותר. מה שמאפיין ממשלה זו עד כה היא "אחוות לוחמים" - הביצוע בכל המטרות העיקריות זוחל ונושאי השוליים עומדים במרכז דיוני הממשלה והשיח הציבורי; מטריד מאוד.
קורונה ובריאות - הגענו למיליוני נדבקים, כ-8500 מתים במצטבר וזאת כבר עם חיסונים ותרופות. הנזק הכלכלי הוא של עשרות מיליארדי שקלים, שבר במערכת החינוך ואנרכיה במשק ובתרבות הלאומית - כמעט איש הישר בעיניו יעשה. התקשורת מתעתעת בכולם באמצעות אינספור שאלות סרק ורעשי-רקע ומשטר אכיפת החוק בלתי-נסבל. משבר הקורונה חשף את חולשתה האורגנית של המערכת הרפואית שלנו (לצד רמה מקצועית טובה מאוד) וחידד את הצורך ברוויזייה נרחבת ביכולות הטכניות ובהיקף כוח-האדם והאמצעים. נושאים אלה קיבלו סיוע במהלך השנתיים מאז פרצה המגיפה אבל נותרו רחוקים מפתרון.
חילופי משמרות בין העובדים עקב מגבלות גיל והסכנה הפוטנציאלית שטרם סיימנו עם האיום המוכלל של הפנדמיה, מחייבים עיבוי מערך הבריאות בכוח אדם, מתקנים ואמצעים לצד הקמת מערך בקרה ושליטה אפקטיבי של המשרד על הפעילות הארצית בחירום. כמו-כן נדרש ארגון מחדש של מערכת היחסים בין השליטה המיניסטריאלית המרכזית לבין קופות החולים ובתי החולים והמרפאות לבין הרשויות המקומיות. כל עוד לקחי הקורונה טריים ורוב אלו שעסקו בנושא זמינים להפקת לקחים, יש לפעול לעומק ומהר.
1 ביטחון הפנים - שום שינוי או חידוש ממשיים. הוקמה ועדת חקירה מיותרת לבדיקת מחדל בריחת האסירים הביטחוניים המסוכנים מכלא גלבוע. כידוע, ועדת חקירה היא אחת הדרכים השכיחות בהן משתמשים פוליטיקאים בכדי לעבור בשלום את הקדנציה מבלי "להסתבך" ב"עשיה מפרכת".
הירי והפיצוצים ברחובות נמשכים. הדרום ממשיך לבעור. השתוללות הפשע המאורגן "מושלמת" ומדאיגה. המשטרה עדיין מגייסת ללא שום חיפזון את כוח-האדם שחסר לה ובמקביל מזניחה ומאבדת את עובדיה המנוסים לעיסוקים אחרים במשק. בשנה האחרונה לבדה איבדה כ-600 משרתים ולפי כל הסימנים טרם הצליחה לגייס את אפילו את מה שאבד. תאונות הדרכים ב"צמיחה" וברחובות הערים שוטר כמעט בל-ימצא.
הפשע המאורגן חוגג, הבדואים בדרום משתוללים, תאונות הדרכים ב"צמיחה" ועוד; אולי הגיע הזמן גם להפריד את צבא-החוקרים הפליליים שהם כיום חלק מהמשטרה - מגוף האכיפה הישירה ולצרפו לפרקליטות ולתביעה הכללית כארגון נפרד. כך ישתחרר פיקוד המשטרה מאימת "תפוחי האדמה המשפטיים הלוהטים" ויתפנה להתמקד בשיפור וייעול תהליכי האכיפה הישירים, תוך קיום זמינות ונוכחות בשטח (קשר ישיר) שיעמיקו את האמון ההדדי ויחוללו שירות יעיל ואדיב לציבור.
2 הביטחון הלאומי - על הפנים. קנינו "בכסף מלא" את אבו-מאזן ואת מנהיגות החמאס ולצד היערכות מסיבית בעזה של החמאס אנו מתירים לאבו-מאזן לנהל בסיוע אירופי ואמריקני מסע השתלטות על אדמות שטח "C" באיו"ש. - החזרת "אוסלו" בדלת האחורית, כבר אמרנו? לפי שעה מנהלים צה"ל והמינהל-האזרחי מלחמת-דעות ו"מצבי רוח" נגד המתיישבים ונגד ההתיישבות; הכל בחסות ובעידוד שר הביטחון וציוותו.
ח"א משליך פצצות חכמות ויורה טילים מדויקים נגד מטרות בסוריה, לבנון ועירק, אבל אם במינון שלא יכאבו מדי לאירנים. רעיון המב"מ (מלחמה בין המלחמות) האפקטיבית מתחיל להחליד והופך ממניעת התעצמות לשגרה מסוכנת. (לטעמי בצורה שהוא מתנהל כיום בהשראת "דוקטרינת איזנקוט" - הוא שגוי מיסודו). עד כדי כך לקוי המצב שהאירנים לא רק שאינם מפסיקים את מצעד הכיבושים וההתפשטות במזרח התיכון או את תוכנית הגרעין שלהם אלא הולכים מחיל אל חייל. בין היתר הם נסמכים על "הנסיגה" החפוזה של האמריקנים מהאזור, על הסכם השת"פ עם סין ועל ריפיון הרוח של המדינות הסוניות.
טורקיה מייצבת את אחיזתה בים התיכון וחרף העובדה שישראל הצליחה לקשור בהתערבות אמריקנית (מדוע לא סעודית, מצרית-ירדנית או אמירותית?) עסקת אספקת גז ללבנון, תקוע המשך התוכניות להעברת דלקים וגז מהמפרץ הפרסי לאירופה דרך ישראל (בגלל "האסטרטגיה והאידאולוגיה של שרת האנרגיה"... האם אסטרטגיה איננה עניין לאומי?!). הקידוחים בים התיכון והפעילות לאספקת גז בשיתוף מצרים לאירופה, מתנהלים באיטיות משוועת. כל אלה ואחרים נובעים מכך שהאסטרטגיה הלאומית הכוללת נצבת במקרה הטוב במקום שלישי בסדר העדיפות של ממשלת ישראל, אחרי רדיפת נתניהו וקורונה. ראש הממשלה הפך עצמו לפרשן ראשי לענייני קורונה, שר הביטחון משוחח עם כל העולם אבל אינו משתף בכך את הציבור הישראלי שממשיך "לחיות בסרט" שהכול טוב ומבוקר.
לאחר שמתברר שצבא היבשה הישראלי "טעון טיפוח", שמירדן הוחל בהברחות נשק מוגברת לישראל, ארה"ב גוררת רגלים בשורת בקשות רכש אסטרטגיות של ישראל כגון מסוקי-סער ומטוסי תדלוק, מוצא שר-הביטחון שהנושא החשוב לו ביותר בימים אלה הוא סגירת חשבון עם נתניהו באמצעות התנעת עוד ועדת חקירה לנושא הצוללות; פעילות-סרק פוליטית ומיותרת שניתן למצותה באמצעות מבקר המדינה. בד-בבד עם יוזמה מיותרת זו מתברר שישראל הזמינה שלוש צוללות מגרמניה וחתמה לאחרונה על העסקה כשהיא מוסיפה למחיר המקורי, על-פי דרישה גרמנית חדשה כביכול, עוד מייארד אירו נוספים על הסכום המקורי של 1.8 מיליארד! איש במערכת הממשלתית אינו מרגיש שעליו לקום ולהסביר לציבור הישראלי על מה ולמה. האם למשל גרירת הרגליים הישראלית בגלל המלחמה בביבי הביאה לכך בעידן שאחרי מרקל?!
3 פנים - אסון מירון מוליד עוד ועדת חקירה במקומותינו. אפשר שזו ועדת החקירה היחידה שיש לה טעם והצדקה. גם הפעם מסתבר שהעניין מתנהל בעצלתיים וכי לקראת הילולות שמעון בר-יוחאי הקרובה, שום דבר לא ייפתר, לא יסתדר ולא יעוצב מחדש על יסוד החקירה. מן הסתם נחזור שנית לקרקע הבוצית של המציאות, בה "נחלטר" פתרון חלקי אד-הוק לניהול וביצוע ההילולה; אותה גישה קרתנית שהניבה לנו את האסון האזרחי החמור ביותר בתולדות מדינת ישראל, תהיה בתוקף גם בממשלת ה"גאולה".
אחת מסוגיות הפנים המהותיות "שגררה רגלים" בממשלות נתניהו הייתה מבנה השלטון המקומי. נראה שחשיבותו היחסית של אריה דרעי, שר הפנים, כשותף פוליטי נאמן של נתניהו, שימשה "קיר ברזל" להימנעות מטיפול והכרעות בסוגיה זו. בישראל כ-272 רשויות מקומיות, בער פי 2 - 3 יותר מהדרוש לה באמת. למבנה זה השלכות על יעילות, תקצוב, ואיכות השירות לציבור - כל אלה מצויים בהקפאה עמוקה.
זה מצבם של נושאים נוספים כגון היערכות מבנים לרעידת אדמה - כמיליון מבנים אינם תואמים כיום את התקן הנדרש. פיזור האוכלוסייה - סוגיה ביטחונית ומרכיב מכריע באיכות החיים. הסדרת הגדרתם ומעמדם של אזרחים בישראל - יהודים ולא יהודים - בחוק יסוד עדכני אחד עוד.
יהודים ועליה - האנטישמיות גוברת בעולם. יהודי העולם נחלקים לשניים: אלה שממש לא מבינים מה קורה בישראל ואלה שמבקשים לנהל אותה אחרת מרחוק. אלה כאלה כנראה אינם מבינים מדוע במקום להקים במדינה הציונית ועדות חקירה למכביר לא מטפלים בנושאים החשובים באמת. מדוע, למשל, איננו מנצלים את הנכונות של יהודים לעלות לארץ עקב האנטישמיות המשתוללת? שהרי חווינו בעבר גלי עליה, והוכח מעבר לכל ספק שעלייה היא מנוע צמיחה כלכלי ומכפיל כוח לאומי. המצב הנוכחי הוא הזדמנות פז לחזק את היישוב היהודי בארץ, ולפתור בו בזמן את סוגיות המחסור באנשי רפואה, מדענים, וכוחות מקצועיים בתחומי פעילות שישרתו היטב ויגבו אוכלוסייה המתקרבת ל-10 מיליון נפש ועם זאת גם מזדקנת.
אוצר ובזבוז כספים - אלמלא בזבזה ישראל בשנתיים האחרונות בחסות האנרכיה האזרחית של משבר הקורונה כ-250 מיליארד ש"ח מהם כ-50 מיליארד בחצי השנה האחרונה, יכולנו להעמיד לרשות צה"ל ומערכות ההגנה הלאומית שלנו סכומי עתק להתעצמות והשתפרות מבצעית. במקום להקים ועדת חקירה-בדיקה ממלכתית רצינית ומקצועית (בראש מנהל בכיר ומנוסה ולא שופט) לבחינת מחדלים אלה, עוסקים בזוטות הפוליטיקה הקטנה, כששני מובילי ההצגה בנט ולפיד הם כמעט סטטיסטים במחזה האבסורד. תפקידם מסויג בעיקר לשימור השלטון ולא לשירות הציבור.
בבחינה כזו צריכות לעמוד על הפרק לפחות הסוגיות הבאות: א. מדיניות הסגרים ואכיפתם. ב. מדיניות החל"ת וביצועה. ג. מצבם הכלכלי של העסקים הפרטיים הקטנים והבינוניים ומדיניות הממשלה לסבסוד הפסדים בתקופות משבר שאינן מלחמה. מה שמאפיין שלוש נקודות אלה בעידן משבר הקורונה, הוא אובדן עשתונות ציבורי, חוסר מנהיגות לאומית, ניהול לקוי של המשבר ושל אכיפת הוראות החוק והרשויות המוסמכות ע"י חלקים נרחבים בציבור. עוד מאפיין מטריד הוא הנחות בלתי-סבירות של בעלי העסקים שהם פטורים מאחריות לשרידות עסקיהם בתקופות משבר וכל האחריות לבריאות ושרידות עסקיהם נופלת אוטומטית על הממשלה והציבור הרחב.
זו גישה אנוכית ואווילית גם יחד. למדינה אין יכולות בלתי-מוגבלות והפגנות לא תשנינה עובדה זו. נדרש לתקן עיוותי מחשבה אלה בחקיקת-יסוד על בסיס העקרונות הבאים: א. כל עסק חייב ביטוח לשרידות העסק ולהבטחת הכנסה בסיסית של עובדיו ובעליו. ב. רק כאשר הוראות הממשלה מחייבות הפסקת פעילות של עסקים, תפצה המדינה את הנפגעים. הפיצוי יהיה ברמה שתאפשר קיום מינימלי סביר לעובדים ולבעלים ותשקף חיסכון ביטוחי עצמי של הבעלים לשיקום העסק שקל לעומת שקל; (או נוסחה סבירה אחרת. כאשר החוק מגדיר בבהירות מה פירוש "שיקום".
4 ג. אחת הסנקציות שתותרנה בחוק נגד אזרחים המפירים הוראות שמירת בטיחות הציבור, תהיה אובדן או צמצום התמיכה הציבורית.
בשאלה זו נדרש שינוי עקרוני בחוק כבוד האדם וחרותו, באשר החוק הקיים אינו נכון ואינו ראוי והפרשנות שקיבל מבית המשפט העליון בלתי סבירה בעליל. כבוד האדם של היחיד איננו חשוב או עולה על כבוד האדם של קבוצה או קהילה החיה כיחידה חברתית אחת. אדם הפורש בהתנהלותו מהחלטות החברה ועשוי בכך לגרום נזק או לפגוע באחר יורחק ממנה.
יש לזכור שמשבר לאומי אזרחי - מגיפה, רעידת אדמה, קרה, שיטפון או שריפה - הוא תמיד רב-ממדי. עוצמתו והרסנותו הגדולה נובעות מרב-ממדיותו ומהצורך לטפל בכל הממדים במקביל. ניהולו דורש מנגנון וניסיון שרק ראשיתם מצויה כיום בידנו, ואותה חייבים לשמר ולנצל. אין להטיל ניהול משברים לאומיים אזרחיים על הצבא, למעט בימי מלחמה.
חינוך - אין ספק שמערכת החינוך סבלה רבות בשנתיים של משבר הקורונה. המשבר האירגוני-ניהולי וזה האישי-נפשי של כל הגורמים המרכיבים במשותף מערכת זו, כל אחד בדרכו תרם חלק חשוב לנשיאה בנטל אבל לצערנו גם למורכבותו. משבר זה היה פעם ראשונה שכל מערכת החינוך נמצאה תחת מעטה האיום, גם אם עוצמת החשיפה הייתה שונה מזו של בני הדור השלישי, למשל. כחלק מלקחי האירוע וחרף השלכות רוחב - תוצאתיות נפשיות, פסיכולוגיות ולימודיות, עדיין ערך "קדושת החיים ושימורם" חייב להישמר כערך עליון קודם לכול היתר.
שיפור מערכת החינוך ויכולת הסבולת שלה, לרבות הגדרת התרומות של ההורים, המורים, המערכת העירונית ומערכת התכנון, בקרה ושליטה המרכזית של משרד החינוך - הם כוח המציאות ויפה שעה אחת קודם.
5 יש להקים צוות בין-משרדי משולב לעיבוד תוכנית חומש לרפורמה מקיפה במערכת החינוך לשתי התכליות גם יחד - שיפור איכות הלמידה והיערכות למשבר לאומי אפשרי. כ"כ חייבים לתת מענה לבעיות החברתיות-נורמטיביות המשבשות כיום את תפקוד המערכת, החל ממעמד המורה, משמעת התלמידים וההורים, סמכות המנהלים וביזור הסמכות האחריות בין משרד החינוך על מפקחיו המחוזיים לבית-הספר והנהלתו המקומית והרשות המוניציפלית.
6 ועדות חקירה אינן כלי יעיל ליצירה וחוללות של רפורמות בתחומי חיים מרכזיים, מפני שעל-מנת לחולל רפורמה נדרש להיכנס לעובי הקורה בשאלה מה יבוא במקום מה שיבוטל או ישונה וכיצד נפעיל וניישם את הפתרון תוך מזעור הנזקים בתקופת המעבר. ("רמז": לא כפי שנעשה הדבר בתחבורה היבשתית שלנו) בוועדות חקירה, מאידך-גיסא, השאלה העיקרית היא מה היו שגיאות בביצוע ואת מי ניתן או ראוי להאשים בהן, בכך מושקע עיקר האנרגיה ועל כן ברוב המקרים הן בריחה מהמציאות ובזבוז זמן.
דומני שדי באלה בכדי להאיר באור בוהק את העובדה שלפי שעה אנו עוסקים בתפל במקום בעיקר, בנוח במקום בדחוף בפופולרי במקום בחשוב.
