יכול להיות שהתלהבת מאד מן האפשרות לפעול באופן חד-צדדי בעזה, ואחר כך התאכזבת מניצחון החמאס ומהמשך הקסאמים. יכול להיות שהגעת למסקנה ש"מפת הדרכים" היא עלה תאנה לשיתוק מדיני ושהסיכוי להגיע להסכם עם מנהיגות פלשתינית אמיתית כבר מאחורינו. אם כך הדבר, הקם ממשלה גדולה והיכון ליום קטנות.
אבל אם דבריך הנחרצים במוצאי יום הבחירות מבטאים את תחושתך האמיתית, אם אתה נחוש בלבך לקבוע גבול חדש בגדה המערבית, עליך להקים את הקואליציה שתאפשר לך לעשות זאת, ולא את זו שתעסוק בטרפוד הרעיון.
בממשלות האחדות הלאומית בין 1984 ל- 1990 עשה השמאל למניעת הבניה בהתנחלויות והימין עשה למניעת ועידה בין לאומית. כל צד רשם לעצמו הישג בכך שהצליח, ולו זמנית, למנוע מזולתו את מימוש תוכניתו.
ב- 1999 הקים אהוד ברק את ממשלתו מתוך מגמה ברורה להוביל להסכמי שלום עם סוריה, לבנון והפלשתינים בתוך פרק זמן קצר ביותר. הוא חש שכדי לעשות מעשים מדיניים מרחיקי לכת שכאלה, הכרוכים בויתורים גדולים, יש צורך בגיבוי של הימין. תוכניתו היתה להקים ממשלה גדולה מאד, לקיים, במקביל, מו"מ מדיני, וכשזה יבשיל - להיפרד מן המפלגות הימניות, וללכת למשאל עם, כאשר מאחוריו "לגיטימציה" ימנית.
מפלגות הימין לא היו מוכנות לשחק את המשחק של ברק. הן גבו את מלוא המחיר במהלך ישיבתן בממשלה - בעיקר בהקשר החשוב להן ביותר - הבניה בשטחים, ועזבו את ממשלת ברק הרבה לפני שאמורה היתה להביא הכרעה למשאל העם. הממשלה הגיעה אל מבחנה ההיסטורי, פסגת קמפ דייויד, ביולי 2000 מרוטת נוצות, כאשר שריה מייצגים 30 חברי כנסת בלבד. ייתכן מאד שממשלה עם "שינוי" ו"עם אחד" היתה מגיעה שלמה ובריאה לקמפ דייויד, ומאפשרת לברק מרחב תמרון גדול יותר.
אם אתה רוצה באמת - כפי שהשתכנעתי - לעשות את המעשה הגדול, עליך להקים קואליציה מונחית מטרה, ממש כמו שקואליציות בגין אפשרו לו את הבניה בשטחים. ממש כמו שקואליציית רבין אפשרה לו את תהליך אוסלו ואת השלום עם ירדן. איש מהם לא נזקק ללגיטימציה לבצע את תוכניתו. גם אהוד אולמרט, שמעון פרס ועמיר פרץ אינם זקוקים ללגיטימציה מאביגדור ליברמן ותפיסותיו המסוכנות. עד שייפתח תהליך מדיני הכרוך בפינוי ישובים, הוא יגבה את מלוא המחיר המדיני על היותו "מעניק לגיטימציה" ואילו ערב מהלך כזה הוא יעזוב את הממשלה וינסה לגרום בכך דה-לגיטימציה למדיניות שלך.
בניגוד לעמיר פרץ, לא התחייבת שלא תשב עם "ישראל ביתנו" בממשלה. הפיתוי להושיב את עצמך במרכז, ולהיות מוקף בימין ובשמאל, מוכר ואפילו משכר. אבל הניסיון מוכיח שזהו מתכון בטוח לנטרול הדדי. דווקא משום שאתה מנוסה מאחרים, יהיה ברור לכל, כי בהקמת ממשלת ענק של ימין ושמאל אתה מוותר, למעשה, על התוכנית אשר לשם ביצועה נבחרת.
