חייל המוצב הרג את מפקדו (1967)

היום ניתן לפרסם כי סגן זית הנחשב כחלל צה"ל האחרון לפני מלחמת ששת הימים, נורה ונהרג בטעות במתחם מוצב סוסיתא עליו פיקד, על-ידי אחד מחייליו, ששמר במוצב.

בליל העצמאות תשכ"ז ה-19 של מדינת ישראל ב-14 במאי 1967, בעוד המוני עם ישראל חוגגים את חג העצמאות, אירע אירוע טרגי במוצב סוסיתא שבאזור הכנרת. הימים היו ימי "תקופת ההמתנה" שלפני מלחמת ששת הימים. בתקופה שקדמה למלחמה הייתה כידוע מתיחות רבה בגבול סוריה. החיילים במוצבים לאורך הגבול הסורי ובכלל זה החילים המשרתים במוצב סוסיתא תודרכו להיות דרוכים וערניים.

סגן רמי זית, מפקד מוצב סוסיתא כך על-פי הסברה, ביקש לבדוק את כוננות חייליו וערך בשעות הערב של ליל העצמאות ביקורת פתע בעמדות. בהגיעו לעמדה הקיצונית במוצב, נורתה לעברו לפתע אש מהעמדה, רמי נפגע ונהרג. התברר כי אחד החיילים במוצב נבהל וחשב שהמדובר בחייל סורי, ירה בו והרגו. החיל היורה אותר וזוהה וסיפר כי הבחין בדמות חשודה וחשש שמדובר בחיל אויב סורי ולכן פתח באש. כחלק מהכוננות במוצב סוסיתא ב"תקופת ההמתנה", ערב מלחמת ששת הימים, נמתח חוט קו טלפון (טלפון קווי) בין העמדות במוצב, להוציא עמדה שהייתה קיצונית מבין העמדות (אורך קו הטלפון לא הספיק). מעמדה זו נורתה האש שהרגה את רמי זית ולא היה ניתן ליצור קשר עם העמדה.

האירוע לא נחקר ביסודיות

נסיבות הריגתו של רמי זית ככל הנראה לא נחקרו ביסודיות. צה"ל היה טרוד באותם ימים בנושאים אחרים, וכנראה לא נדע לעולם מה בדיוק קרה באותו ליל העצמאות של 1967 במוצב סוסיתא. מדוע פתח החייל באש לעבר רמי? האם ביקש סיסמא? האם לא הייתה כאן יד קלה על ההדק?

יומיים לאחר שנהרג, ביום שלישי 16 במאי 1967 הובא רמי, שגדל והתחנך בקיבוץ שריד שבעמק יזרעאל, למנוחות בבית העלמין בקיבוץ שריד. ליד קברו ספד לו מורו במוסד החינוכי בשריד המשורר נתן יונתן, ובשם חבריו ספד לזית אדם אמתי. כן ספד לו והעלה קווים לדמותו מפקדו הצבאי.

רמי זית - פרקי חייו

רמי זית נולד ב-8 במרס 1940 בשם רמי וייסבוך בירושלים, בנם של דוב וחיה וייסבוך. בהיותו בגיל 8 בשנת 1948 נפטרה אמו ואב המשפחה דב וייסבוך העביר את שני ילדיו רמי ומשה לבית אחיו מנדל וייסבוך בקיבוץ שריד שבעמק יזרעאל. "עברנו מירושלים לקיבוץ שריד באמצע מלחמת השחרור", מספר אחיו של רמי זית, משה וייסבוך המתגורר עד היום בקיבוץ שריד. "רמי השתייך לקבוצת "זית" שבקיבוץ. לימים ישנה את שם משפחתו מוייסבוך לזית, על שם הקבוצה בקיבוץ שריד. אחיו משה היה חבר בקבוצת "לפיד". רמי סיים את לימודיו בבית-ספר יסודי ותיכון בקיבוץ שריד. בן מוריו המשורר הנודע נתן יונתן.

קובי גרשוני, אחד מחבריו הטובים של רמי זית, עוד מתקופת קיבוץ שריד וגם לאחריה, מספר, כי רמי היה אדם ערכי ובעל יושרה. שובב, אוהב ספורט וחובב מושבע של תיאטרון ומשחק.

ביולי 1958 מתגייס רמי לצה"ל, עובר קורס מ"כים והולך לקורס קצינים. לאחר סיום קורס קצינים מתמנה למפקד היאחזות הנח"ל עין-יהב בדרגת סגן. כאן הוא מכיר את חובשת היחידה אילנה פנקס שלימים תהיה אשתו. לאחר סיום השירות הצבאי נישאים השניים הם מתגוררים ברמת אביב. שכנם הוא לא אחר מאשר המוזיקאי יעקב הולנדר. רמי למד בסמינר של הקיבוצים למורי התעמלות והיה למורה לחינוך גופני בבית-הספר התיכון על-שם קוגל בחולון.

לרמי ולאילנה זית נולדו שני ילדים עָמִיר ונֶטִי. אילנה נפטרה בתחילת שנות ה-2000 ונקברה בקיבוץ שריד.

האלמנה באצילותה הזמינה את היורה למפגשים לזכרו

אחד מחבריו של רמי זית, מספר לי כי לאחר מותו של רמי, הזמינה אלמנתו אילנה זית באצילותה את החייל שיירה בבעלה והרגו, להשתתף במפגש השנתי של בני משפחה וחברים לזכרו של רמי, אולם החייל היורה לא נענה להזמנה. כנראה חש לא בנוח עם המעמד המביך והטעון. מן הסתם עבר גם תקופה קשה ורגשי אשמה. חברו של רמי המכיר את זהות היורה מספר לי כי רמי והיורה בו היו חברים.

יורם הורוביץ שהיה בקורס קצינים עם רמי זית מספר: "היינו קבוצה של כמה עשרות בני קיבוצים (ביניהם האחים כפרי דוד ושי שחקני כדורעף) שגויסנו לנח"ל במטרה להיות מפקדים בחיל הזה. עברנו ביחד טירונות, הכנה למ"כים, קורס מ"כים (מחזור יט', אחרון בבית דרס), וקורס קצינים. רמי זית השתתף בכול המסלול הזה. הוא זכור לי כאדם רציני, חייל טוב, בעל חוש הומור, ידידותי שעשה הכל על הצד הטוב ביותר. ב-1961 השתחררנו וכול אחד הלך לדרכו. פגשתי אותו לאחר השחרור מספר פעמים ואז גם נודע לי ששינה את שם משפחתו מוייסבוך לזית. היה קשה לקבל את מותו. אומנם תפקידו של מפקד מוצב, בין היתר, זה לבדוק את רמת הכוננות אולם המוות הזה לא היה צריך לקרות. אולם המילים נפל במילוי תפקידו נאמנות למקרה. אדם יקר שנקטף בטרם עת".

וכך נכתב בין השאר באתר הזיכרון של קיבוץ שריד לזכרו של רמי זית: "... רָמִי בָּעַל הַהוּמוֹר וְשִמְחַת הַחַיִים נָפַל בְּמוּצָב הַסוּסִיתָא בַּאַרְבַּעָה עָשָר בְּמָאי 67 עֵרֶב יום הָעָצְמָאוּת, בְּעוֹד הָעָם חוֹגֵג, וְלָקַח אִיתוֹ את שְחוֹקוֹ וְאֶת חָלוֹמוֹתָיו, וְהוּא בֵּן עֶשְרִים וָשֶבַע בנפלו".

אנדרטה לזכרו באתר סוסיתא

כשנה לאחר מותו הקימו חבריו ובני משפחתו של רמי זית, גלעד לזכרו בשטח מוצב סוסיתא בו הוא נהרג. הגלעד - אנדרטה לזכרו נמצאת בצד המערבי של אתר סוסיתא ולידה נטועים שני עצי זית. היא עשויה גל אבנים מאבני המקום ועליו שלט וזה לשונו: "סגן רמי זית מפקד המקום נפל במילוי תפקידו במוצב סוסיתא יום העצמאות תשכ"ז 1967".

מדי שנה מתכנסים ונפגשים בני משפחתו וחבריו של סגן רמי זית ליד הגלעד (האנדרטה) ומתייחדים עם זכרו. משם יורדת החבורה לכנרת ועושה פיקניק. הדבר הפך למסורת, אחיו של רמי, משה וייסבוך חבר קיבוץ שריד, אמר לי בזמנו "לא דילגנו על-אף שנה" ומציין כי באירוע ההתייחדות שנמשך שעות רבות נוטלים חלק גם ילדיהם ואף נכדיהם של חבריו של רמי.