|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
עמיקם גורביץ וחנה בן עמי באולפן קול ישראל 1952 [צילום: פריץ כהן/לע"מ]
|
|
|
עמיקם גורביץ - "המנחה הלאומי"
|
|
לפני 4 שנים ב-19 ביולי 2018 הלך לעולמו הקריין ואיש הרדיו עמיקם גורביץ', מדור הנפילים של התקשורת הישראלית, שנודע במשך עשרות שנים בקריאתו את ה"יזכור" ופסוקי התנ"ך בטקס הדלקת המשואות ● בן 88 היה במותו
|
|
גורביץ' היה מראשוני הקריינים בקול ישראל, מפיק ומנחה חידון התנ"ך הראשון למבוגרים, מבכירי הקריינים שהקריאו במשך למעלה מ-4 עשורים את "פרקי היום בתנ"ך" בשידורי קול ישראל במסגרת המדור להווי ומסורת יהודית. היה אחד מסמליה של העברית המשובחת הצחה, עם ההטעמה של הח' והע' ברדיו הישראלי. הצליח להביא בקולו המיוחד, קול אלוהי משהו, את פסוקי התנ"ך לרבים מבתי בישראל.
עמיקם גורביץ נולד בשנת 1929 בתל אביב. בנם של יצחק גורביץ', מורה לספרות עברית ומנהל בית ספר, ונחמה גורביץ', לבית משפחת ברינהולץ, מורה לפסנתר. הוריו, ילידי רוסיה, נישאו בתחילת שנות ה-20. אביו של עמיקם, יצחק גורביץ היה חבר מרכז המפלגה הציונית-סוציאליסטית (צ.ס.) בברית המועצות, נאסר בכלא הרוסי בשל פעילותו הציונית ובהמשך הוגלה לסיביר. לאחר שגורש מרוסיה ב-1927 עלו יצחק ונחמה גורביץ לארץ עם בתם עלייה בת השנתיים וחצי והתיישבו בתל אביב.
תחילה התגוררו ברחוב בר כוכבא לא רחוק מכיכר דיזנגוף, בהמשך ברחוב הרמן כהן ובתחילת שנות ה-30 עברו יצחק ונחמה גורביץ וילדיהם עליה ועמיקם להתגורר בשכונת הפועלים ה' שנוסדה באותן שנים. ביתם ברחוב לוי יצחק 11 היה מראשוני הבתים בשכונה (בית צמוד קרקע עם חצר). שכניהם היו שרגא ודבורה נצר מפעילי מפא"י ובנם משה נצר לימים אל"ם ומפקד הנח"ל שהתגוררו ברחוב לוי יצחק 9.
הוריו של עמיקם גורביץ היו פעילי מפא"י ואנשי ארגון ההגנה. האב יצחק היה במשך שנים רבות חבר נשיאות מרכז הסתדרות המורים והיה מנהל בית החינוך לילדי עובדים בתל אביב ובתי ספר נוספים. האם נחמה הייתה פעילה בארגון אימהות עובדות ובמועצת הפועלות.
ב-1936 תקופת המאורעות כשהיה עמיקם בן 8 לערך, נולד ליצחק ולנחמה גורביץ ילד נוסף, אח לעליה ולעמיקם ושמו נקרא איתן ("איתן נעמוד"), לימים ד"ר איתן גורביץ איש מדע. איתן גורביץ הוא אביו של איש הסרטים ילון גורביץ.
|
|
מתנדב עם בני כיתתו לפלמ"ח
|
|
בשלב מסוים בילדותו התקשה בהליכה והרופאים לא ידעו מה פשר הדבר
● התברר כי לקה בשיתוק ילדים
|
| ▪ ▪ ▪ |
עמיקם היה מגיל צעיר מאוד חבר בקן השומר הצעיר - "קן הצפון" ששכן בצריף ברחוב מצדה בתל אביב. ביסודי למד בבית החינוך לילדי עובדים ברחוב טשרניחובסקי בתל אביב בהמשך ב"בית הספר לדוגמה" וב"תיכון חדש".
עליה לוי, אחותו של עמיקם גורביץ, חברת קיבוץ אפיקים בעמק הירדן מספרת לי על ילדותו של אחיה בתל אביב: עליה מספרת כי עמיקם בשלב מסוים בילדותו התקשה בהליכה והרופאים לא ידעו מה פשר הדבר. והייתה תקופה לא קלה עבורו ועבור ההורים שטיפלו בו במסירות ולקחו אותו להתייעצות עם רופאים. התברר כי לקה בשיתוק ילדים. שמו לו מכשירים והוא קיבל טיפולים. בגיל 13 עבר ניתוח ברגלו בו חיברו לו שריר כדי שיוכל ללכת והוא הצליח ללכת ולשפר הליכתו אולם נותרה צליעה בהליכתו", מספרת אחותו.
עליה לוי מספרת על אחיה: "עמיקם היה מאוד מוכשר, מאוד מוזיקלי בעל זיכרון פנומנלי תלמיד יוצא מן הכלל. הוא קפץ כיתה ישר מכיתה ז' לבית ספר תיכון חדש ולאחר שנתיים שלוש ב"תיכון חדש" עבר (ב-1946) ללמוד בבית ספר החקלאי כדורי שליד הר תבור (מחזור י"ב) שנחשב אז בי"ס יוקרתי וההתקבלות אליו הייתה כרוכה במבחנים. לימים הגדיר עמיקם את תקופת לימודיו ב"כדורי" כאחת התקופות המשמעותית והמעצבות בחייו. בסיום לימודיו בבית ספר "כדורי" התנדב עם כל בני כיתתו בכדורי לפלמ"ח במחלקה בגדוד הראשון בחטיבת יפתח גדוד העמק, ונטל חלק בקרב משמר העמק ובקרבות בגליל העליון".
בסוף שנת 1948 והוא בן 20 נשלח לאירופה מטעם המוסד לעלייה ב' ושימש כאלחוטאי באניית העולים "עצמאות", ובכל אחת מההפלגות מנמלי צרפת ואיטליה ליווה אלפי עולים ארצה.
|
|
בשנת 1958 היה למנהל המחלקה לתפקידים מיוחדים בוועדת העשור לישראל, ואירגן והנחה את חידון התנ"ך הבינלאומי הראשון למבוגרים
|
| ▪ ▪ ▪ |
בשנת 1950 למד לתואר ראשון במדעי הרוח והחברה באוניברסיטה העברית בירושלים, היה פעיל בהסתדרות הסטודנטים באוניברסיטה וערך את עיתונם. כמו-כן ניהל את תא מפ"ם של הסטודנטים. בשנת 1953 יצא עמיקם כנציג הסטודנטים באוניברסיטה העברית עם משלחת סטודנטים ופעילי שמאל לכנס בינלאומי שנערך בוורשה.
בשנת 1950 התקבל עמיקם כקריין לקול ישראל. תחילה היה קריין תנ"ך ובהמשך ערך והגיש תוכניות. בשנת 1958 היה למנהל המחלקה לתפקידים מיוחדים בוועדת העשור לישראל, ואירגן והנחה את חידון התנ"ך הבינלאומי הראשון למבוגרים. בהמשך ארגן את חידון התנ"ך של הגדנ"ע שממנו התפתח חידון התנ"ך הבינלאומי הראשון לנוער היהודי, שאותו והנחה במשך שנים רבות ברציפות.
|
|
מוציא לאור ספרו של ישראל בר
|
|
|
בשנת 1961, צורף לצוות המייסד את בית הספר לאמנות הבמה "בית צבי" ברמת-גן. ובמשך שנים רבות לימד בבית ספר זה 'תרבות הלשון העברית'
|
| ▪ ▪ ▪ |
בראשית שנות ה-60 ייסד את הוצאת הספרים "עמיקם" הנקראת על שמו ובה ראו אור עשרות ספרים ידועים, בניהם "ילדי הצל" שכתב בן ציון תומר, "פונדק הרוחות" שכתב נתן אלתרמן, "מילים למנגינות" לחיים חפר, "אדם בן כלב" שכתב יורם קניוק ועוד.
בין השאר, יצא בהוצאת הספרים עמיקם הספר "ביטחון ישראל היום ומחר" שכתב ישראל בר סגן, אלוף בצה"ל שהורשע בריגול ונדון ל-15 שנות מאסר. את הספר כתב בר באנגלית במהלך שבתו בכלא שאטה והוא תורגם לעברית. עמיקם נסע מדי שבוע לבקר את בר בכלא שאטה ושהה עימו שעות ארוכות.
לימים סיפר עמיקם כי האסיר בר היה לבוש בקפידה בתאו שהיה מלא בספרים ועיתונים. הוא קיבל לתאו את כל העיתונים היומיים של ישראל, היה מעודכן בכל הנעשה בארץ וזכה ליחס מצוין מצד מפקדי וסוהרי כלא שאטה. בתחילת מאי 1966 מת בר בכלא שאטה כנראה מהתקף לב. בהלוויתו השתתפו כ-50 איש בניהם מפקד שירות בתי הסוהר דאז אריה ניר, אשתו של בר, ועמיקם גורביץ שהספידו בבית הקברות.
בשנת 1961, צורף לצוות המייסד את בית הספר לאמנות הבמה "בית צבי" ברמת-גן. ובמשך שנים רבות לימד בבית ספר זה 'תרבות הלשון העברית'.
בשנת 1961 נשא לאשה את חברתו טובה פרפלוצ'יק. מסיבת החתונה, כך מספרת לי עליה, אחותו של עמיקם נערכה בבית החינוך לילדי עובדים בתל אביב. כמו-כן נערכה מסיבת חתונה בתיאטרון החמאם ביפו בהשתתפות כל המי ומי בעולם התרבות והפוליטיקה בארץ.
הזוג עמיקם וטובה גורביץ עבר להתגורר בבית ברחוב גורדון 85 פינת רחוב מלכי ישראל. בתו של עמיקם העיתונאית נירית גורביץ מספרת לי כי את הבית רכשו מפנחס לבון מי שהיה שר הביטחון בממשלת ישראל.
|
מנחה "מצעד פזמוני היישוב"
|
|
|
מאז שנות ה-60 ועד 2008 במשך למעלה מ-4 עשורים קרא גורביץ את תפילת ה"יזכור" ופסוקי תנ"ך בטקס הדלקת המשואות שנערך בערב יום העצמאות בהר הרצל
|
| ▪ ▪ ▪ |
בשנת 1960 עמיקם גורביץ אירגן והנחה את המופע: "היה היו זמנים - מצעד פזמוני היישוב" שנערך בהיכל התרבות בתל אביב. היה זה מופע מחווה לשירים ולזמרים של הימים שלפני קום המדינה מתקופת החלוצים ועד למחתרות. את המופע ערכו: חיים חפר, עמיקם גורביץ' ודן בן אמוץ. על הניהול המוסיקלי הופקד המוסיקאי והמנצח יצחק גרציאני. במאי המופע היה יוסף מילוא.
במופע הופיעו: רחל אטאס, יוסף בנאי, אורי זוהר, אבנר חזקיהו, יונה עטרי, מקהלת הפועלים ע"ש צדיקוב ועוד. המופע נערך בשני חלקים הקלטת המופע יצאה על תקליט כפול, שנמכר בעותקים רבים.
מאז שנות ה-60 ועד 2008 במשך למעלה מ-4 עשורים קרא גורביץ את תפילת ה"יזכור" ופסוקי תנ"ך בטקס הדלקת המשואות שנערך בערב יום העצמאות בהר הרצל, שבסיומו נפתחו רשמית אירועי יום העצמאות. כמו אכן הנחה את חידוני התנ"ך הראשונים.
במשך עשרות שנים עסק עמיקם גורביץ בארגון ובהנחיית אירועים ומופעים רבים, טקסים לאומים, אזכרות ממלכתיות ועוד. יש שכינו אותו בשל כך בתואר "המנחה הלאומי". בין השאר עיצב והנחה אירועי הזיכרון ב"יד ושם", וטקסים שונים בצה"ל. בשנת 1969 הוזמן על-ידי ראש העיר יהושע רבינוביץ' לתכנן ולארגן את חגיגות שנת השישים לתל אביב. עמיקם היה תושב תל אביב ברוב שנותיו ומיושבי קפה כסית.
ב1976 הוזמן עמיקם גורביץ להפיק, לעצב ולהנחות את טקס הכתרת יקירי העיר תל אביב. הוא הנחה את טקס הענקת אות יקיר תל אביב במשך שנים רבות. ב-2006 הוענק לו אות יקיר העיר תל אביב. האות מוענק מדי שנה לתושבי תל אביב-יפו, בני 70 לפחות בעת קבלתו, אשר מתגוררים בעיר, על פעילות ייחודית וראויה לציון, שעיקרה בתל אביב-יפו או לטובת העיר ותושביה או לכבודם.
|
|
ממיסדי "עמותת דור הפלמ"ח"
|
|
|
במשך שנים עסק בארגון והפקת והנחיית עשרות אירועים של יוצאי הפלמ"ח
|
| ▪ ▪ ▪ |
עמיקם גורביץ היה ממייסדי עמותת דור הפלמ"ח שהוקמה במטרה לפעול בכל תחום להנחלת מורשת הפלמ"ח. היה חבר בהנהלת העמותה ובמשך שנים עסק בארגון והפקת והנחיית עשרות אירועים של יוצאי הפלמ"ח ובהם הכנסים הארציים, טקסי פרס "יצחק שדה" לספרות צבאית משנת 1972, פרס "יגאל אלון" למעשה מופת חלוצי משנת 1981. העמותה הקימה את בית הפלמ"ח בתל אביב.
ב-2022 נקבע בכניסה לבית בו התגורר עמיקם גורביץ, ברחוב לוי יצחק 11 בתל אביב לוחית הנצחה לזכרו וזאת במסגרת פרויקט הנצחת אמנים ואנשי תרבות תושבי תל אביב.
גורביץ' נפטר ב-19 ביולי 2018. שבע ימים ופעלים. כשלושה שבועות לפני יום הולדתו ה-89 והובא למנוחות בבית עלמין נחלת יצחק, תל אביב. הותיר אחריו את רעייתו טובה. שני ילדים - איתי גורביץ', עיתונאי ועורך, ובת נירית גורביץ' עיתונאית אף היא, ונכדים.
|
|
| תאריך:
|
28/07/2022
|
|
|
עודכן:
|
28/07/2022
|
|
אלי אלון
|
|
עמיקם גורביץ - "המנחה הלאומי"
|
|
סוגיית האחריות עולה אצלנו לדיון ציבורי לעיתים מזומנות, משמע: היא אקטואלית וחשובה לחיי היום-יום. עם זאת דומה שכפי שגדול הבילבול הציבורי בסוגיות עקרוניות אחרות, הוא גדול שבעתיים בשאלת האחריות - מי קובע אותה ומה משמעותה. אצל רבים מתפרשת "אחריות" כאישית גם כאשר מדובר בתפקיד ציבורי או ממלכתי שמעצם טיבעו לא תיתכן בו אחריות אישית לביצוע, מלבד זו של המופקד על עשיית מעשה מטעם הגורם המוסמך.
|
|
|
|
|
מתן כהנא היה הפנים היפות של הדור הזקוף בציונות הדתית. לא עוד דמות סטריאוטיפית, מולעגת, משגיח כשרות ברבנות הצבאית, קומבינטור ותחמן, גלותי בארץ ישראל, אקרובט של "מה יפית" לפני החילוני. לא דתי מחמד, מתחנף, מתרפס, רכרוכי, לא מה שהגדיר חברו לאידאולוגיית הדור הזקוף בציונות הדתית, ילד הכאפות האולטימטיבי.
|
|
|
|
|
זהבה גלאון היא האדם המתאים ביותר לעמוד בראש מפלגת מרצ, מפלגתי זה חמישים שנה. למען האמת, היו לי גיחות להקמת מפלגות נשים שלא צלחו. אבל מפלגה זו שהוקמה בידי שולמית אלוני ז"ל, הינה מפלגתי.
|
|
|
|
|
ע"פ תדרוך ביטחוני מסווג של גורמי ממשל אמריקני לחברי בית הנבחרים בוושינגטון, מספרם של החיילים הרוסים שנהרגו או נפצעו מאז הרחבת הפלישה לאוקראינה ב-24 בפברואר עומד על לא פחות מ-75 אלף חיילים - למעשה מחצית מהיקף הכוח הלוחם שריכזה רוסיה בגבול עם אוקראינה לפני הרחבת הפלישה.
|
|
|
|
|
בשנים האחרונות אני שומע יותר מדיי פעמים את המילה "אידיאולוגיה". ברוב המקרים לא הצלחתי להבין את ההקשר של השימוש במושג זה באותו מסר של מי שמשתמש בו. חשבתי שאולי שכחתי או שלא הבנתי מה באמת הפירוש של המילה "אידיאולוגיה" ולכן טרחתי ושאלתי את "רבי" גוגל, ואלו התוצאות שקיבלתי: אידיאולוגיה זה מושג מטרייתי, כלומר הוא מטרייה שמתחתיה יש הרבה מאוד סוגי חשיבה, שהם שונים לפעמים בתכלית זו מזו. אידיאולוגיה יכולה להיות מחד-גיסא, תפיסות חשיבה פילוסופית של הובס, מרקס וכו'. אידיאולוגיה היא תפיסת עולם של מערכת רעיונות, השקפות, עקרונות, קשור לתפיסת עולם.
|
|
|
|
|
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
