|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
הולך ונעלם [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
|
|
|
הדואר בא היום באוטו האדום
|
|
האם תם החלום? המעבר מגוף ממשלתי לרשות עצמאית חייב שינוי בתפיסה, וכך היינו עדים ל'מהפכה המדוורת' שחולל יצחק קאול, המנהל הכללי הראשון של רשות הדואר
|
|
שירותי הדואר הקלאסיים והמודרניים היו מאז ומתמיד חלק מרכזי בהתפתחות הכלכלית שלנו, וכמובן גם במישור החברתי והתרבותי: כיצד אפשר ללא המילה הכתובה, המכתב, התקשורת בין בני אדם? שר התקשורת הנוכחי, יועז הנדל, רוצה להשאיר חותם והנה מתבשרים כולנו, הוא הולך להפריט את דואר ישראל. אם נבחן את המציאות, זה יוביל להתרסקות. המעבר מגוף ממשלתי לרשות עצמאית חייב שינוי בתפיסה, וכך היינו עדים ל'מהפכה המדוורת' שחולל יצחק קאול, המנהל הכללי הראשון של רשות הדואר. העצמאות והיציאה לחופשי רק היטיבו עם שירותי הדואר. עם ניתוק שירותי הדואר מן המערכת הממשלתית נערכה רשות הדואר לפעילות לפי אוריינטציה עסקית. לא היה מתחרה לפריסה הענקית של רשות הדואר. מדינת ישראל התברכה בשירותי דואר ממלכתיים בנגישות ובזמינות מֵרביים. לא היה מי שלא הצדיע ל"שירות האוניברסאלי" של דואר ישראל, היכולת להגיע לפינות נידחות, ליישובים שכוחי אל.
מתי התחילה הקריסה הגדולה?
לאחר שנת 2000 החלו לנסר באוויר כל הסיסמאות על הכרח בשינוי, על חשיבות התחרות, על הפרטה. מעבר לכל הוועדות, שדנו בשינוי מצבה של רשות הדואר, לא היה זה בגדר סוד, שהיו טייקונים ואילי הון, שחיכו לגזול נתחים משוק העברת הדואר, שעליו חלשה רשות הדואר. כאשר הגיע אהוד אולמרט למשרד התקשורת, הוא היה שר המסחר והתעשיה, ותיק התקשורת היה נספח קטן בממלכה שלו. צוותים שעבדו שנים כבר הכינו לו את תרופת הפלא, שקראו לה - הפיכת רשות הדואר לחברת הדואר. 'ועדת מקנזי' סללה את השביל לפתרון, שעלול היה להפוך ברבות הימים לרעל, לציאניד, למכת מוות לשירותי הדואר הקלאסיים. התברר, כי "המונופול" של רשות הדואר היה בעיקרו מצומצם ביותר וחל רק לגבי העברת מכתבים עד למשקל של 500 גרם. כל יתר תחומי הפעילות היו כל הזמן בתחרות (למעט השירות הבולאי) - וחברות פרטיות נשפו בעורפה של רשות הדואר. פתיחת השוק לתחרות גרמה להיערכות מיוחדת. אבל היה ברור לכולם: עסק הליבּה של דואר ישראל היה ונשאר העברת מכתבים, רשות הדואר בנתה לעצמה פלטפורמה של טכנולוגיה חדשנית ביותר. |
|
|
|
|
מכונות המיון המודרניות [צילום: הרצל חקק]
|
|
|
| הנה תצלום של מכונות המיון החדשניות בבית המיון המרכזי ששכן אז ברחוב ההגנה בתל אביב. | |
|
|
|
מתווה הדרגתי - לבלוע את הגלולה המרה בשלבים
הדרך להפיכה לחברה נסללה עם שינוי החקיקה בכנסת ישראל, והדרך לשכנע את ראשי רשות הדואר להסכים למהלך, היה בכך שהציעו לה סם הרדמה פשוט, שנקרא פתיחה מדורגת של השוק לתחרות:
1. הרחבת התחרות בשוק הדואר באורח הדרגתי ובשלבים: החל ב-31 בינואר 2006;
2. שינוי מעמדה של רשות הדואר לחברה ממשלתית הפועלת על-פי עקרונות עסקיים ובסביבת מיסוי של חברה עסקית.
זו נראתה הדרך הטובה ביותר לשיפור שירותי הדואר.
רפורמה שפירושה - פגיעה בדואר ישראל - הדרך לקריסה בטוחה
נקבע לוח זמנים של פתיחה הדרגתית, והחשש היה מה יקרה, כאשר כל השוק ייפתח לתחרות. כאן חיכה לחברה החדשה, חברת הדואר, הדגל השחור של הסכנה הגדולה: לחברות המתחרות ניתנה הרשות להגמיש מחירים. האם לא היה זה ברור, שזה רק עניין של זמן שהמתחרים יביסו את חברת דואר ישראל?
הרגולטור בעצם יצר כאן אפליה לרעת דואר ישראל: החברות המתחרות זכו ליתרון שאין לו ערוך, שכן הן הורשו לחלק דואר באזורי "שמנת" ספציפיים, כמו ירושלים, תל אביב וחיפה, ולא חויבו לשאת על שכמם משא כבד כמו חלוקה בעיירות מרוחקות. הדרך לקריסה הייתה ידועה מראש...
כיצד הסכים דואר ישראל להפיל עצמו כך לקרשים?
באותם ימים, הרגיעו את ראשי החברה ואת העובדים, הבטיחו שיערבו לכך שלא ייפגעו, שיספקו להם שמיכת הביטחון. טפחו על כתפיהם של ראשי החברה, שיצעדו בבטחה, שהם מספיק גדולים לחפש עבודות מזדמנות אחרות.
באחד במרס 2006 קמה החברה, אך בחודשים שלפני הקמתה סערו הרוחות. ועד העובדים ניסה להיאבק, וראה לאן כל זה מוביל. התחזית אכן התממשה, והכול פעל לרעת דואר ישראל. כששירותי הדואר עלו מדרגה בשנת 1987 והפכו לרשות הדואר, קמו לבנות את הדואר מחדש.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| כך בונים את דואר ישראל החדש כרשות הדואר - 1987 | |
|
|
|
|
|
ההבטחות של אולמרט
בינואר שנת 2004, בערך שנתיים ורבע לפני שהוקמה חברת הדואר באחד במרס 2006, הגענו לראיין את אהוד אולמרט, שר התקשורת - בלשכתו במשרד המסחר והתעשיה. כך הבטיח בביטחון: "מעולם לא פגעתי כשר בעובדים, עשיתי הכל כדי להידבר עמם ואני משוכנע שעובדי רשות הדואר יודו לי על המהלך הזה...לא תיפגעו במעבר לחברה, זו אחריותי האישית".
|
|
בדברי ההרגעה שלו אמר: "אתם חוששים מן הסיכון, ולקחנו זאת בחשבון. לכן התהליך מדורג, זהיר ומתחשב גם בצורכי העובדים ובזכויותיהם... אנו נדאג לעובדים, נלווה את התהליך בזהירות ובקפדנות. זו אחריותי. אני רואה זאת כאחריות שלי".
הראיון עם השר אולמרט פורסם בביטאון דואר ישראל בינואר 2004. מאז התחיל השעון לתקתק... המתווה יצא לדרך - והפטיש חיכה בסוף המתווה העטוף בנייר צלופן.
|
|
|
|
|
שלושת עמודי המתווה
|
|
|
| להעברת דואר ישראל לחברה, זה המתווה שמסר לי שר התקשרות אולמרט בטרם הגעתי לראיין אותו. | |
|
|
|
מכרו לדואר ישראל עיסוקים אחרים, כך למשל אמר השר: "סניפי הדואר יוכלו לשווק לוטו וטוטו ושירותים נוספים. זה יהיה טוב גם למפעל הפיס ולחברת הטוטו. כחברה יהיו לכם יותר אפשרויות מאשר יש לכם היום". אני משוכנע, שהתשובה שלו ניתנה, בלי לבדוק אם יש עניין ללוטו ולטוטו להסתייע בדואר. הייתה תחושה, שמנסים לפַתות את עובדי הדואר להסכים למתווה החברה, שכן האפשרויות הן בלתי מוגבלות. הדואר הלך והתרסק, התחרות נגסה בכל חלקה טובה. המתחרים הציעו מחירים זולים, ודי מהר גזלו מדואר ישראל את כל הלקוחות האסטרטגיים הגדולים. הירידה בהכנסות גרמה לפיטורי עובדים, ופיטורי העובדים גרמו לפגיעה בשירות. הפגיעה בשירות גרמה לאובדן האמון בדואר ישראל. מי שעקב אחר התנהלות שר התקשורת יועז הנדל גילה לאורך הדרך, התנהלות מפותלת. ראו נא במשדר של גיא זוהר מתאריך 14 ביולי. בתחילת הדרך הבטיח השר הנדל, שיש להגביר את שירותי הדואר, להוסיף עובדים כדי לתת שירות טוב יותר בסניפים. היום הוא רוצה להשאיר חותם כמי שעשה מהפכה. האם מישהו בדק מה קרה במדינות, שנהגו בדרך כה פזיזה, האם מישהו נערך לקריסת שירותי הדואר בכלל? חבר הכנסת מיכאל ביטון הוא היום היחיד שיכול לעצור את ההפרטה המסוכנת של דואר ישראל. המפריטים לא ידאגו לשירות אוניברסלי, המפריטים ירצו להרוויח מהר ולקחת כעסק נפרד את בנק הדואר. אבל מי יסייע לדואר ישראל לשוב לימיו הטובים, בטרם הפכו אותו לחברה כושלת? האם אולמרט יצר את המתכון לריסוק הדואר? כשהגיע משה כחלון לתפקיד שר התקשורת, היה חלום, שהוא יעשה מהלך שיוכל לשנות את המצב. בשנותיו של משה כחלון כשר תקשורת, ראו כולם, עד כמה הוא מנסה לסייע לדואר ישראל להיחלץ מן המצוקה. גם כיושב-ראש ועדת הכלכלה, ראינו את דאגתו של כחלון לדואר ישראל. הנה ראיון שערכנו עמו בביטאון דואר ישראל - כאשר היה יו"ר ועדת הכלכלה.
|
|
|
|
|
ראיון בעיתון דואר ישראל עם משה כחלון
|
|
|
הראיון עם חבר הכנסת כחלון, יושב-ראש ועדת הכלכלה, פורסם בגיליון 'רץ בדואר' מספר 14, בחודש יולי 2007.
|
|
|
|
ראיונות בעשור לרשות הדואר
|
|
|
|
|
|
|
|
הוכמן כחלון פרג'ון [צילום: הרצל חקק]
|
|
|
בגני הילדים עדיין שרים את שירה של נעמי שמר: "הדואר בא היום באוטו האדום". האם הדואר יבוא גם מחר?
|
|
| תאריך:
|
04/08/2022
|
|
|
עודכן:
|
04/08/2022
|
|
הרצל חקק
|
|
הדואר בא היום באוטו האדום
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
מ. עמיר
|
10/08/22 04:31
|
|
השבוע נזכרתי באחד מהראיונות שערכתי עם הרמטכ"ל לשעבר, רפאל איתן, רפול, בבית העץ בתל עדשים. לשאלתי איך ניתן להתמודד עם הטרור שהרים ראש, תשובתו בשפה הרפולית הייתה כל כך פשוטה, כל כך הגיונית. "מהמקום בו יצא הטרוריסט, והפיגוע, אני מכניס כוחות לטהר את קן הצרעות ומציב בצומת שכולם יראו רק טנק אחד עם קנה אחד ופגז אחד, לא יותר, המסר עובר ועושה את שלו", אמר רפול בקצב הרפולי. אחר, נתפנה להרוג נמלים שצעדו על שולחן העץ, ערם את פגרי הנמלים, כינס אותם לכף ידו הגרומה, והתרומם לעבר האח, השליך את גוויות הנמלים ושב להמשך השיחה.
|
|
|
|
|
מערכת הפנסיה בישראל, כמו בעולם, בנויה מ-3 רבדים: הרובד הראשון, הציבורי, הכולל את קצבאות הביטוח הלאומי: קצבאות זקנה, שארים, ונכות ככל שהתרחשה בתקופת התעסוקה. הרובד השני הוא הפנסיה התעסוקתית: עבור עובדים ותיקים במגזר הציבורי, היא כוללת פנסיה תקציבית, ועבור השאר, היא מתבססת על פנסיה צוברת, שמתבססת על הפקדות העובד והמעסיק, או העוסק העצמאי, למוצרי הפנסיה: קרנות פנסיה, קופות גמל וביטוחי מנהלים. קרנות הפנסיה גם נהנות מרשת ביטחון ממשלתית, של אגרות חוב מיועדות בשיעור ממוצע של 30% מהכספים (באופן דיפרנציאלי לפי גיל החוסך), ועל-פי חוק ההסדרים האחרון, הן יוחלפו בהדרגה ברשת ביטחון חדשה בריבית צמודה למדד של 5.15%. הרובד השלישי, שלא אתייחס אליו, הוא החסכון הפרטי: קרנות השתלמות קופות גמל להשקעה, וגם תיקי ניירות ערך או נכסים אחרים כמו דירות להשקעה.
|
|
|
|
|
בסיום הטקס בתום הביקור ב"יד ושם" רשם הנשיא ג'ו ביידן בספר האורחים: "זהו כבוד גדול בעבורי לחזור לביתי הרגשי. אסור לנו אף פעם לשכוח כי השנאה לעולם אינה מובסת אלא רק מסתתרת. אנחנו חייבים ללמד כל דור ודור שאם לא נזכור זה יכול לקרות שוב. זה מה שאני מלמד את ילדיי ונכדיי. לעולם לא נשכח".
|
|
|
|
|
הכתבות בתקשורת על תופעת הרילוקיישן, כאילו זאת תופעה לגיטימית, מעוררות תרעומת על אובדן ערכים. בעבר לא הופיעו כתבות מסוג זה על יורדים. הם נחשבו לנמושות. ואילו כיום, אין פסילה מוסרית לרילוקיישן. רילוקיישן זהו מונח מכובס לירידה מהארץ. רבין כינה אותם, בצדק, נמושות. בשעה שישראל קולטת 30,000 עולים חדשים מאוקראינה ורוסיה ילידי הארץ עושים רילוקיישן.
|
|
|
|
|
מכיוון שאני לא קורא את הארץ, יתד נאמן או ישראל היום ודומיהם נחסכת ממני עוגמת הנפש של קריאת מאמרים מגויסים שלא משנה מה - הם תמיד ישדרו את אותן מנטרות, בדומה לבועז ביסמוט באולפן שישי, או גדעון לוי, או אריה דרעי. אבל אני בכל זאת מקדיש כמה דקות לדפדוף בידיעות אחרונות, שם יש את כל הדיעות של עיתונאים מגויסים, עם יוצאים מהכלל מועטים כבן-דרור ימיני, עמוס גלעד וסמדר שיר. אך המגויסת מכולן היא ללא ספק אורלי אזולאי.
|
|
|
|
|
