|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
בית הבאר ברמת גן 2006 [צילום: שי פרקש]
|
|
|
בית הבאר "הסודי" ברמת גן
|
|
גם תושביה הוותיקים של רמת גן ספק אם יודעים כי בדרומה של עירם שוכן מבנה דו-קומתי בעל גג רעפים מהתקופה העות'מאנית ששימש בית באר (בית פרדס) ● המבנה משמש כיום את מחלקת שפ"ע של עיריית רמת גן ● דבר קיומו של המבנה ההיסטורי מוצנע-מוסתר משהו
|
|
מבנה מהתקופה העותמאנית שוכן ברמת-גן ומעטים, אם בכלל, יודעים על קיומו. המבנה היה חלק מהכפר הערבי אל חיריה ששכן במקום בו ממוקם כיום מחלף (צומת) מסובים. המבנה שימש את בעלי הפרדסים באזור להשקיה. היום מבנה זה הוא אחד השרידים היחידים שנשתמרו בכפר.
שי פרקש העוסק בחשיפת ציורי קיר במבנים ישנים תיעודם ושימורם שלח אלי חומרים על-אודות עברו ההיסטורי של המבנה העתיק וכן צילומים שצילם בזמנו במקום. בבית התגלו ציורי קיר. ביקרתי ברחבת הכניסה למתחם בית הבאר עוד ב-2015, אז לא ידעתי כי מדובר בבית באר (המתחם היה אז סגור ונעול). במאי 2022 ביקרתי במבנה שוב. המבנה משמש, כאמור, כיום את עובדי עיריית שפ"ע של עיריית רמת גן. עובדי עירייה במקום פתחו לי את שער מתחם המבנה ואפשרו לי לצלם את המבנה אולם לגבי הבאר נאמר לי שהיא כוסתה ואין מה לצלם ולא הצלחתי לצלמה.
המבנה מן סתם היה בעבר יפה יותר. הוספו לו עם השנים תוספות מכוערות ומכערות כמו גגות צדדיים, חלונות אחרים ועוד שפוגעים במראהו וצביונו המקורי. ניתן להבחין כי מישהו סתם את החלונות המקוריים של המבנה במלט או משהו בדומה. אבל רואים עדיין את שרידי הקשתות האוריינטליות של החלונות במבנה. בביקורי במקום ב-2015 הבחנתי בגדר קיר עשויה כורכר בצד הדרומי של חצר הבית.
|
|
ב-1890 הוקם במקום בו שוכן המבנה מתקן חקלאי ובו באר ובריכת אגירה להשקיית הפרדסים הרבים באזור
|
| ▪ ▪ ▪ |
ב-2007 ערכו אריאל לויתן וטליה קאופמן מבית ספר לאדריכלות באוניברסיטת תל אביב עבודת מחקר אודות בית הבאר בהנחיית אדריכל אמנון בר אור וסרגיו לרמן. על-פי מחקרם המבנה הוקם בשלבים וניתן לעקוב אחר שלבי הבנייה באמצעות מפות אוויר ישנות. ב-1890 הוקם במקום בו שוכן המבנה מתקן חקלאי ובו באר ובריכת אגירה להשקיית הפרדסים הרבים באזור. חומר הבנייה היה כורכר.
בין השנים 1905 ל-1912 נוסף למתקן החקלאי מבנה מגורים גדול בעל אלמנטים טמפלרים שיוצרו ביפו. חומר הבנייה למבנה זה: בלוקי בטון תוצרת וילוד יפו. ב-1930 נבנתה תוספת לבניין המגורים. חומרי הבנייה לתוספת זו היו בלוקים ובטון. הבעלים - ארבעת האחים אל-פארס. גם הדיירים במבנה בית הבאר לאחר מלחמת העצמאות, נתן אלחנני ומשפחת כהן, הוסיפו תוספות כאילו או אחרות למבנה או למתחמו.
|
הקפטן היווני עובר להתגורר בבית
|
|
|
|
|
בית הבאר ברמת גן, כפר חיריה [צילום: אלי אלון]
|
|
|
|
|
|
| בשנות ה-50 הגיע למעברת חיריה משפחת כהן, עולים מיוון, ובשל הרקע היווני של אלחנני התחבר עם המשפחה. בהזמנתו עברה משפחת כהן להתגורר בביתו רחב הידיים (בית הבאר) במקום במעברה הסמוכה. | |
|
|
|
|
בזמן השיטפון שפקד בשנות ה-50 את מעברת חיריה שהוקמה בסמוך לבית הבאר באזור צומת מסובים, שיכן אלחנני על חשבונו בביתו את ילדי המעברה
|
| ▪ ▪ ▪ |
ב1950 לאחר הקמת המדינה הועבר המבנה הגדול (בית הבאר) שהיה מהמבנים הנטושים של חיריה לרשותו של נתן אלחנני ורעייתו טובה שבנו במקום חווה גדולה לגידול עופות. אלחנני הוא סיפור מרתק, ובקרוב מתכוון אני לפרסם כתבה בפני עצמה אודותיו.
בכמה מילים על האיש: נתן אלחנני היה קצין יווני לא יהודי בדרגת קפטן שהגיע לארץ בתחילת שנות ה-40 בתקופת מלחמת העולם השנייה. הוא היה קצין מנהל סדנא קרבית של בריגאדה יוונית שחנתה במחנה בית-ליד שליד נתניה. אלחנני היה איש חביב, איש רעים כריזמטי. הוא התיידד עם אנשי הישוב ועם מפקדי ההגנה.
אומרים שהיה ידיד של דוד בן-גוריון. מספרים שהתוודע לסבלו של העם היהודי והחליט לסייע לו. הוא מכר-העביר נשק ותחמושת ממחסני הנשק הבריטיים להגנה, ולאחר שנחשף על-ידי היוונים (והבריטים) הוברח באמצעות "ההגנה" עד שמצא מקלט בכפר אז"ר תחת השם הבדוי נתן אלחנני. אשת הקשר שלו עם "ההגנה" הייתה קשרית "ההגנה" טובה לזנסקי. לימים יינשאו השניים וטובה תהפוך לטובה אלחנני.
בשלהי 1947 התמנה אלחנני למפקד ארגון "ההגנה" בכפר אז"ר ובאזור כפר אונו, הוא אימן את חברי "ההגנה" באזור במקצועות צבאיים, השתתף בפעולות "ההגנה" והיה בין כובשי האזור במלחמת העצמאות. בשלהי מלחמת השחרור עזב את צה"ל בדרגת קצונה.
לאחר מלחמת העצמאות קיבל לידיו אדמות בכפר אז"ר ובינהן את בית הבאר בכפר חיריה - בית גדול ורחב ממדים, אליו עבר להתגורר. אלחנני תרם ועזר להתיישבות באזור. בזמן השיטפון שפקד בשנות ה-50 את מעברת חיריה שהוקמה בסמוך לבית הבאר באזור צומת מסובים, שיכן אלחנני על חשבונו בביתו את ילדי המעברה.
בשנות ה-50 הגיע למעברת חיריה משפחת כהן, עולים מיוון, ובשל הרקע היווני של אלחנני התחבר עם המשפחה. בהזמנתו עברה משפחת כהן להתגורר בביתו רחב הידיים (בית הבאר) במקום במעברה הסמוכה.
עם השנים נעזב המבנה הגדול מיושביו. אלחנני עבר להתגורר בבית בכפר טנטורה ובהמשך בעכו. גם משפחת כהן עזבה מזה שנים רבות את הבית. ב-1974 הפך כל האזור בו נמצא בית הבאר למתחם הסאפרי ברמת גן.
|
|
|
|
|
רעף בבית הבאר [צילום: באדיבות שי פרקש]
|
|
|
רוב הציבור, כולל מטיילים ותיקים, אינם מכירים את בית הבאר בכפר חיריה ועברו ההיסטורי ומעולם לא ביקרו בו
|
| ▪ ▪ ▪ |
בית הבאר בכפר חיריה היה אחד מעשרות בתי באר שפעלו במאה ה-19 ממזרח ליפו בואכה יהודיה בית דגן. בסוף המאה ה-19 השתרעו על שטחים נרחבים שממזרח ליפו ודרום תל אביב של היום, עשרות רבות של פרדסים שמהם נשלחו תפוזים לחו"ל דרך נמל יפו הקרוב. לצדם הוקמו בתי באר-בתי פרדס רבים, ששימשו להשקיית הפרדסים וגם למגורים עבור פועלי ועובדי הפרדסים.
במשך השנים נהרסו חלק ניכר מבתי באר אלה, שמספרם באזור יפו והסביבה נאמד בשנת 1948 בכ-200, ונותרו מהם כיום באזור זה עשרות בודדות. בית הבאר בכפר חיריה הוא אחד מהם. רוב הציבור, כולל מטיילים ותיקים, אינם מכירים את בית הבאר בכפר חיריה ועברו ההיסטורי ומעולם לא ביקרו בו. ראוי שגופי השימור יבואו לבדוק את מצבו שכן מדובר במבנה בן יותר מ-120 שנה. ויתכן שיש בו ערך היסטורי או אדריכלי מיוחד וראוי הוא לשימור.
|
|
זהו רחוב ללא שם, אולי הרחוב היחידי ברמת גן ללא שם
|
| ▪ ▪ ▪ |
לאלה המבקשים לבקר במבנה בית הבאר בכפר חיריה, הוא ממוקם כ-500 מטרים מערבית צפונית למחלף מסובים (צומת מסובים) מול המחלקה הווטרינרית של עיריית רמת גן. למגיעים מכיוון בני ברק מכביש גהה, כ-100 מטרים לפני צומת מסובים יש פניה ימינה לכביש (רחוב) אספלט, נוסעים כ-500 מטרים ומצד ימין ניצב בית הבאר.
אגב זהו רחוב ללא שם, אולי הרחוב היחידי ברמת גן ללא שם. בזמנו הסבירה כתבה לי דוברת עיריית רמת גן אודות רחוב עלום שם זה כי "המדובר בדרך הידועה בשם "דרך לוד". מספרה: 461, שבאחריות חברת נתיבי ישראל בע"מ (מע"צ) וללא תחום מוניציפלי עליו אחראית במישרין הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה המשמשת כאן גם כוועדה מקומית.
המבנים והשימושים בצדה הצפוני של הדרך הם בתחום עיריית רמת-גן. המדובר בשטח ששימש עם הקמת המדינה כמעברה ולפני הקמת המדינה חלק מהכפר הערבי חיריה". אם אני מבין נכון מדברי הדוברת מאחר שבית הבאר נמצא בצדו הצפוני של הרחוב, בית הבאר כלול בתחום שטח שיפוטה המוניציפלי של עירית רמת גן ובאחריותה.
|
|
|
ציורי קיר בית הבאר רמת גן [צילום: שי פרקש]
|
|
|
|
| תאריך:
|
04/08/2022
|
|
|
עודכן:
|
04/08/2022
|
|
אלי אלון
|
|
כבר יומיים (ברגע כתיבת רשימה זו) שכל תושבי עוטף עזה נמצאים בסגר מלא, אין יוצא ואין בא. ממש התביישתי כששמענו היום בחדשות שבישובים אחדים קבלו הוראה להגיע ליישוביהם בכניסה אחורית דרך השדות כגנבים בלילה. אתמול (יום ד', 4.8.22 נתבשרנו בחדשות על גיוס אנשי מילואים לתגבור המחסומים ואכיפת הסגר. ואנחנו, כל אזרחי המדינה, עומדים ומשתוממים. לעצור כך את החיים בחבל ארץ שלם בגלל החשש שהג'יהאד האיסלאמי יגיב בירי על מאסר אחד מבכירי מנהיגיו? כך מתנהגת מדינה עצמאית, חזקה ובוטחת בעצמה? אין לכם בושה?
|
|
|
|
|
שירותי הדואר הקלאסיים והמודרניים היו מאז ומתמיד חלק מרכזי בהתפתחות הכלכלית שלנו, וכמובן גם במישור החברתי והתרבותי: כיצד אפשר ללא המילה הכתובה, המכתב, התקשורת בין בני אדם? שר התקשורת הנוכחי, יועז הנדל, רוצה להשאיר חותם והנה מתבשרים כולנו, הוא הולך להפריט את דואר ישראל. אם נבחן את המציאות, זה יוביל להתרסקות.
|
|
|
|
|
השבוע נזכרתי באחד מהראיונות שערכתי עם הרמטכ"ל לשעבר, רפאל איתן, רפול, בבית העץ בתל עדשים. לשאלתי איך ניתן להתמודד עם הטרור שהרים ראש, תשובתו בשפה הרפולית הייתה כל כך פשוטה, כל כך הגיונית. "מהמקום בו יצא הטרוריסט, והפיגוע, אני מכניס כוחות לטהר את קן הצרעות ומציב בצומת שכולם יראו רק טנק אחד עם קנה אחד ופגז אחד, לא יותר, המסר עובר ועושה את שלו", אמר רפול בקצב הרפולי. אחר, נתפנה להרוג נמלים שצעדו על שולחן העץ, ערם את פגרי הנמלים, כינס אותם לכף ידו הגרומה, והתרומם לעבר האח, השליך את גוויות הנמלים ושב להמשך השיחה.
|
|
|
|
|
מערכת הפנסיה בישראל, כמו בעולם, בנויה מ-3 רבדים: הרובד הראשון, הציבורי, הכולל את קצבאות הביטוח הלאומי: קצבאות זקנה, שארים, ונכות ככל שהתרחשה בתקופת התעסוקה. הרובד השני הוא הפנסיה התעסוקתית: עבור עובדים ותיקים במגזר הציבורי, היא כוללת פנסיה תקציבית, ועבור השאר, היא מתבססת על פנסיה צוברת, שמתבססת על הפקדות העובד והמעסיק, או העוסק העצמאי, למוצרי הפנסיה: קרנות פנסיה, קופות גמל וביטוחי מנהלים. קרנות הפנסיה גם נהנות מרשת ביטחון ממשלתית, של אגרות חוב מיועדות בשיעור ממוצע של 30% מהכספים (באופן דיפרנציאלי לפי גיל החוסך), ועל-פי חוק ההסדרים האחרון, הן יוחלפו בהדרגה ברשת ביטחון חדשה בריבית צמודה למדד של 5.15%. הרובד השלישי, שלא אתייחס אליו, הוא החסכון הפרטי: קרנות השתלמות קופות גמל להשקעה, וגם תיקי ניירות ערך או נכסים אחרים כמו דירות להשקעה.
|
|
|
|
|
בסיום הטקס בתום הביקור ב"יד ושם" רשם הנשיא ג'ו ביידן בספר האורחים: "זהו כבוד גדול בעבורי לחזור לביתי הרגשי. אסור לנו אף פעם לשכוח כי השנאה לעולם אינה מובסת אלא רק מסתתרת. אנחנו חייבים ללמד כל דור ודור שאם לא נזכור זה יכול לקרות שוב. זה מה שאני מלמד את ילדיי ונכדיי. לעולם לא נשכח".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ציפי לידר
למרבה האירוניה, בתו של פרעה היא שהצילה אותו ובסופו של דבר פרעה בכבודו ובעצמו גידל את משה בארמונו, וסלל את הדרך לגאולה  האדם חושב, והאלוקים צוחק
|
|
|
|
|
הרצל חקק
נאבק למען ספרות שביסודה ערכים אנושיים זכה בפרסים רבים על הישגיו הספרותיים: פרס ראש הממשלה, פרס ברנר, עיטור ההתאחדות הבינלאומית לספרות נוער בברלין, פרס רוטרי ועוד
|
|
|
|
|
דרור אידר
גרורותיה של אירן מעסיקות אותנו, בעוד שהמשטר בטהרן מחכך ידיו בהנאה, כמעט ללא פגע, ועל הדרך ממשיך את תוכנית הגרעין בחסות המהומה
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
