|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
|
תיירים צופים הבוקר בספינה סינית [צילום: נג האן-גואן, AP]
|
|
|
סין מטרידה את טייוואן, אך איננה בדרך לפלוש
|
|
זוהי הערכתו של אקונומיסט ביום השני לתרגיל הנרחב בעקבות ביקורה של פלוסי באי ● סין מאותתת שהיא יכולה להטיל סגר על האי, ובמקביל התרגיל מאפשר ליריביה לבחון את יכולותיה האמיתיות
|
|
תיירים במכנסיים קצרים וסנדלים התקבצו (4.8.22) באי פינגטאן שבסין וכיוונו מצלמות לעבר מימי מיצר הייטאן, המחברים את האי עם פוג'יאן שבמזרח סין. הם תפסו מסוקים צבאיים וטילים מזנקים השמימה – הראשונים ששוגרו מסין היבשתית לעבר טייוואן מזה 26 שנים.
ננסי פלוסי עזבה את טייוואן פחות מיממה לפני כן וצבא סין החל לירות. מפציצים ומטוסי קרב המריאו משורה של בסיסים. ספינות תרגלו מתקפה; אחרות הפליגו למזרח האי ותרגלו סגר. התרגיל אמור להימשך עד 7 באוגוסט ומסמל הן את עוצמתה של סין והן את זעמה. אבל הם אינם הקדמה למלחמה והם גם עשויים לחשוף את חולשתה, סבור אקונומיסט.
התרגיל מהדהד את זה שערכה סין במשבר הגדול הקודם סביב טייוואן, בשנים 1996-1995 – אך בעוצמה רבה יותר. בימים הראשונים של המשבר ביולי 1995, סין ירתה שישה טילים; אתמול היא ירתה 16 טילים ועוד רבים לטווח קצר. לפחות חמישה טילים פגעו במים הכלכליים של יפן (370 ק"מ מהחוף); ארבעה מתוכם טסו מעל טייוואן, כולל אחד שעבר מעל הבירה טייפה. התרגיל הוא חסר תקדים.
המצב משקף את השינוי במאזן הצבאי בשני העשורים האחרונים. ב-1995 תקציב הביטחון של סין היה רק כפול משל טייוואן, למרות שמספר התושבים היה גדול פי 60; כיום הוא גדול פי 20. הצבא הסיני יכול להציב יותר ספינות, צוללות, טילי קרקע-אוויר, טילי שיוט וטילים בליסטיים מאשר ארה"ב. הוא שולח בצורה שגרתית ספינות ומטוסים מעבר ל"שרשרת האיים הראשונה" המבדילה בין ים סין המזרחי וים סין הדרומי לבין ים הפיליפינים.
לא ברור האם כל אלו יוצרים יכולת סינית לכבוש את טייוואן. המרכז לחברה אמריקנית חדשה מצא, במשחק מלחמה בחודש מאי, כי סין יכולה להנחית חיילים באי אך לא לעבור את רכס ההרים המוביל לטייפה, וכי פלישה כזאת תהפוך למלחמת התשה. צ'אנג צ'יין ואנדרו יאנג, פרשנים מטייוואן, סבורים שסין תצטרך להעביר לאי מאות אלפי חיילים, 30 מיליון טון של ציוד ו-5 מיליון טונות נפט לצורך פלישה נרחבת. לטענתם, הצבא הסיני עודנו מוגבל בשל תובלה גרועה, תשתיות פגיעות ומערכת לוגיסטית מקרטעת – אך הם מציינים שהוא משתפר בתחומים אלו ויכול לקבץ כוח פלישה מהר בהרבה מאשר בעבר. כמו באוקראינה, מה שחשוב הוא כיצד שי ג'ינפינג והגנרלים שלו מעריכים את עוצמתם.
התרגיל הנוכחי מזכיר שיש לסין דרכים רבות להזיק לטייוואן גם ללא פלישה. הוא כולל את דרכי הגישה לשלושת הנמלים החשובים ביותר באי – טייפה בצפון, טאיצ'ונג במערב וקאוהסיונג בדרום – ואת המרחב האווירי המוביל לנמלי התעופה בו. גנרל מקומי טוען, כי הסינים למעשה מתרגלים סגר על ארצו. זוהי הגזמה, אך ברור שבזמן התרגיל יהיה על ספינות ומטוסים אזרחיים להגיע לטייוואן בנתיבים ארוכים יותר. זוהי תזכורת ליכולתה של סין לבודד את טייוואן, המייבאת 60% ממזונה ו-98% מהאנרגיה, באמצעות סגר בלתי רשמי.
|
|
"כל התוצאות של המשבר יהיו רעות לסין"
|
|
|
|
|
המטוס שלה ביצע עיקוף [צילום: צ'יאנג אינג-אינג, AP]
|
|
|
גורם מדאיג נוסף, ממשיך אקונומיסט, הוא הפגיעות של האיים המקיפים את טייוואן. ביום בו עזבה פלוסי ירו חיילי טייוואן לעבר כטב"מים סיניים שהופיעו מעל קבוצת האיים קינמן, רק 10 ק"מ מחוף סין. למחרת נורו טילים סיניים ליד ארכיפלג מאצו של טייוואן, 20 ק"מ בלבד מהאי המרכזי. גם איי פנגו, הקרובים עוד יותר לטייוואן, עשויים להיות יעד סיני משום שמהם ניתן להקשות מאוד על פלישה לאי המרכזי.
שי עשוי להיות שבע רצון מכך שתרחישים כאלה זוכים לתשומת לב מחודשת, חודשים בודדים לפני קונגרס המפלגה בו יבקש קדנציה שלישית; הוא לא יכול להרשות לעצמו להיראות חלש. אבל שי רוצה גם יציבות. התרגיל הנוכחי הוא המשך של קמפיין ההטרדה, אשר החל זמן רב לפני ביקורה של פלוסי; זהו הסבר משכנע יותר מאשר הקדמה למלחמה, סבור אקונומיסט. הן סין והן ארה"ב מפגינות איפוק; למשל: המטוס הצבאי שהביא את פלוסי ממלזיה לטייוואן ביצע עיקוף כדי שלא לעבור מעל ים סין הדרומי, שסין טוענת לשליטה בו. התגובה הסינית לביקור אומנם תוקפנית, אך לא אם היו שחששו מפניה; היא נמנעת מהטרדת מטוסים וספינות בים סין הדרומי ובים סין המזרחי.
זה עדיין עשוי לקרות. ההיקף המלא של התגובה הסינית יתברר בימים ובשבועות הבאים. בינתיים, הפגנת השרירים של הצבא הסיני מאפשרת ליריביו לאמוד את כוחו. למשל: איזורי התרגיל מספקים רמז לדרך בה עשויה סין להטיל סגר על טייוואן. הוא גם נותן קנה מידה ליכולתו של הצי הסיני לבצע פעילות נרחבת, והאם הפיקוד המזרחי – שהוקם לפני שש שנים וכולל את אזור טייוואן – מסוגל לתאם פעילות אווירית, ימית וסייבר בזמן משבר. נכון להיום, סין מצויה בפיגור של עשרות שנים מן המערב בתיאום שכזה.
אם מטרתה של סין היא לכופף את ידה של טייוואן, היא צפויה לכישלון – סבור אקונומיסט. ניסויי הטילים שביצעה במרס 1996, במקביל לבחירות הראשונות לנשיאות האי, לא מנעו מתושביו לבחור את מתנגד סין, לי טנג-הואי. תגובת היתר של סין לביקורה של פלוסי צפויה להוביל לתגובה דומה ואף להאיץ את חיזוקה של טייוואן ואת הגברת יכולתה להתמודד עם פלישה. לייל מוריס, שניהל את המדיניות מול סין בפנטגון עד השנה שעברה, סבור: "כל התוצאות של המשבר הזה יהיו רעות לסין".
|
|
| תאריך:
|
05/08/22
|
|
|
עודכן:
|
05/08/22
|
|
איתמר לוין
|
|
סין מטרידה את טייוואן, אך איננה בדרך לפלוש
|
|
דונלד טראמפ מוביל בסקרים לקראת הבחירות המקדימות במפלגה הרפובליקנית וזוכה לאהדה רבה בשורותיה – אך מעמדו גרוע מכפי שהיה לפני שנה, טוען וושינגטון פוסט. הסקרים מלמדים, כי מחצית מן הרפובליקנים מעדיפים מועמד אחר ובראשם מושל פלורידה, רון דה-סנטיס, אם כי לטראמפ יש עדיין יתרון ניכר על פני האחרים. סקרים אחרים מעניקים לו 49% מבין הרפובליקנים, לעומת 25% לדה-סנטיס, 7% לטד קרוז, 6% למייק פנס ואותו שיעור לניקי היילי. מועמדים המזוהים עימו מנצחים בחלק מן הבחירות המקדימות, אך אחרים הפסידו. מדוע זה קורה?
|
|
|
|
|
- נורמן ליר הוא מפיק טלוויזיה אמריקני אגדי, אשר יצר בין היתר את "הכל נשאר במשפחה", זכה בשורה של פרסי אמי, עוטר במדליית האמנות הלאומית ובפרס מרכז קנדי ונכלל בהיכל התהילה של הטלוויזיה; בשנה האחרונה הפיק סדרה לרשת נטפליקס. מאמרו בניו-יורק טיימס פורסם בגוף ראשון וכך מובאים כאן עיקריו.
|
|
|
|
|
כאשר ארה"ב חיסלה את אוסמה בן-לאדן ב-2011, היה זה רגע של התרוממות רוח לאומית. אמריקנים חגגו ברחובות הערים הגדולות. שאגות "U-S-A!" נשמעו באצטדיוני בייסבול ובקמפוסים של הקולג'ים. תמונתו של הנשיא ברק אובמה מוקף בבכירי ממשלו בזמן המבצע הפכה לוויראלית; בתמונה ההיא היו גם ג'ו ביידן ואנתוני בלינקן, מזכיר וושינגטון פוסט.
|
|
|
|
|
האם ניתן להשוות בין ההסגר היבשתי שהטיל נפוליאון בונפרטה על בריטניה לבין העיצומים על רוסיה? חתן פרס נובל, פרופ' פול קרוגמן, כותב בניו-יורק טיימס שהשאלה עלתה על דעתו כאשר קרא את הביוגרפיה של נפוליאון, פרי עטו של אנדרו רוברטס. המקרים אינם דומים, אך יש משקל גם לשוני. ויש עוד דוגמאות היסטוריות לאמברגו מסחרי בזמן מלחמה, הקרובות יותר למצב הנוכחי.
|
|
|
|
|
קים קרדישאן איננה פרשנית דגולה של וול סטריט או אשת חזון טכנולוגית, אך ייתכן שהיא סימלה את תחילת הקץ העסקי של מארק צוקרברג – טוען דיילי טלגרף. בשבוע שעבר דיווחה מטא, חברת-האם של פייסבוק, על ירידה רבעונית ראשונה בתולדותיה בהכנסות וברווח, והורידה את תחזית ההכנסות השנתיות מ-30.3 מיליארד דולר ל-28.5-26 מיליארד דולר. הירידה אינה מפתיעה לנוכח מצב הכלכלה, אבל קרדשיאן הבליטה את התמיהות סביב בחירותיו של צוקרברג, ועל המשקיעים לשים לב למחיר ההולך ועולה של החלטות משונות אלו.
|
|
|
|
|
