ערב ט' באב, אין אחד מאיתנו שלא מוצף בזיכרונות. גם באוזניי מתנגנות הקינות של בית אבא ומגילת איכה שממחישים ומזכירים לנו את החורבן. באפי אני זוכר גם את ריח ניקיון הבית ועוגות השמרים של אימא שמסמלים את הגאולה, כמנהג יהודי צפון אפריקה לקראת בואו של משיח.
במסורת היהודית, העצב על החורבן מלווה בציפייה לגאולה ובעשייה לתיקון. וגם בהוספת אהבה על השנאה, המקלקלת את השורה. הרב קוק אמר בהקשר החורבן "נשוב להיבנות והעולם עמנו יבנה על-ידי אהבת חינם".
באופן אישי, עצוב היה לי להיחשף ולחשוף את עיוותי הדין שהתרחשו על-ידי בכירי מערכת המשפט בעבר ונמשכים בהווה ואני שואף לתיקון. אך במקביל אני מלא בתקווה.
אני רואה היום וראיתי במשך למעלה משני עשורים מקרוב את העבודה המסורה והקשה של מאות פרקליטים ומשפטנים שעשו עבודתם נאמנה, יחד עימי שכם אל שכם, על-מנת לשמור על שלטון החוק ועל אזרחי מדינת ישראל. בפרקליטות בכלל ובמח"ש בפרט.
חבריי הטובים במחלקה לחקירות שוטרים הם אנשים מעולים, מקצוענים, ישרי דרך וחדורי שליחות, שהאמת נר לרגליהם. חלקם גידלו אותי, את חלקם הדרכתי כמתמחים והצמחתי כפרקליטים ואחרים הם עמיתים מסורים וטובים. ואני אוהב את כולם.
את התקלות שהתגלו בצמרת המערכת אני מאמין בכל ליבי שאפשר לשנות, למען תיקון עולם.
אני מודה לכולכם על גילויי התמיכה והאהדה שאני פוגש כאן ובכל מקום.
שבת שלום וצום קל
בבניין ירושלים ננוחם
