סופו העצוב של לוי שער

בתחילת אוגוסט 2014 הוזעקו כוחות ההצלה לבניין דירות ברחוב הבנים בדרומה של עפולה. באחת הדירות מצאו גבר מבוגר מוטל ללא רוח חיים. היה זה המורה והמוזיקאי לוי שער. אשתו לינה נמצאה לידו במצב של תשישות עד עילפון והועברה לטיפול רפואי. בן 81 היה במותו. הערכה שמת כמה ימים לפני שגופתו נמצאה.

לוי שער היה מוזיקאי מחונן, מלחין דגול, הניח את קומת המסד ללימודי המוזיקה בעיר עפולה והותיר אחריו חותם ענק. היה מורה למוזיקה נערץ והשאיר אחריו חותם ענק. הוא הקים וניצח על תזמורת הנוער העירונית במשך כ-20 שנה וייסד וניהל את הקונסרבטוריון העירוני בעפולה.

עשרות לחנים הלחין שער, שניים מלחניו לשירים "צל ומי באר" שכתב יורם טהר לב ו"שי" שכתבה המשוררת רחל היו לנכסי צאן ברזל בזמר העברי.

פרקי חייו

שער נולד בשנת 1933 באודסה בברית המועצות בשם ויליָה שֵר. בגיל צעיר התייתם מאביו וגדל בבית יתומים. תחילת דרכו המוזיקלית הייתה בפנימייה צבאית שם למד מוזיקה. כמו-כן למד בקונסרבטוריון של אודסה.

ב-1972 והוא בן 39 עלה לארץ, התיישב בעפולה והחל ללמד מוזיקה במספר מוסדות חינוך בעיר ובהם בית ספר יזרעאל במרכז העיר ובבית הספר רמות בשכונת גבעת המורה והפך מורה נערץ.

לאחר שעלה לארץ עיברת שמו ללוי שער. לדברי קרובת משפחתו עשה זאת כדי להיות חלק בלתי נפרד מההוויה הישראלית, מתוך רצון כן להתחבר למקום בו הוא חי. לוי למד ושיפר את העברית שלו. "אנשי האקדמיה ללשון בוודאי זוכרים את מכתביו שנועדו לשפר את בקיאותו בשפה", מספרת קרובת משפחתו.

ניצח על פרויקט "עפולה מנגנת"

אחד מתלמידיו של לוי שער, בצלאל קופרווסר, כיום מפמ"ר מוזיקה במשרד החינוך אומר לי: "לוי שער היה איש חדור אמונה הוא האמין במה שהוא עושה האמין מאוד בדרך. הוא הבין בעצם שכדי להצליח בחינוך הבלתי פורמלי אתה צריך לשלוח זרועות בחינוך הפורמלי ובעצם להתחיל את העבודה בחינוך הפורמלי". אנחנו כילדים חווינו אדם מסור מאד. הוא היה דוגמתי. הוא לא התעסק רק במוזיקה, הוא היה גם איש חינוך", אומר קופרווסר.

ראש עיריית עפולה המיתולוגי עובדיה עלי, שנבחר לתפקיד זה בשנת 1978, בעברו איש חינוך, ביקש לקדם את נושא חינוך המוזיקה בעפולה והמשימה הוטלה בין השאר על לוי שער שעמד בראש פרויקט "עיר מנגנת" בעפולה. כצעד ראשון הקים שער את תזמורת החליליות כלי נשיפה של העיר עפולה. אחר כך הקים את תזמורת העירונית ועמד בראשה במשך 21 שנים.

התזמורת העירונית הייתה כל חייו. קרובת משפחתו סיפרה בטקס לזכרו כי גם אירועים משפחתיים לא מנעו ממנו לקיים חזרות והופעות על חשבון השתתפות באירועים אלה. לוי שער היה בנוסף להיותו מוסיקאי מחונן, מורה לחיים, אדם רחב אופקים, דלתו הייתה פתוחה תמיד לשיח פילוסופי וללימוד מוסיקלי ממוקד לכל מי שחפץ בכך.

לוי היה אדם לא קל הדורש מצוינות ומשמעת מתלמידיו ומביא אותם להישגים. הותיר בתלמידיו רושם עז שגם אחרי עשרות שנים לא נמחק. רק מי שלמד אצלו יכול להבין את זה. מי שהחזיק מעמד נוכח הדרישות המחמירות שלו הלך אחריו ולקח ממנו תכונות ואופי שמלוות אותו כל חייו. בעבודה ממושכת ורצופה הצליח לוי להגיע להישגים ואיכות שהצעידה את התזמורת כאחת הטובות בארץ והצליח להפוך את החברות בתזמורת לגאוות יחידה. בהמשך יסד וניהל את הקונסרבטוריון העירוני והפכו לאחד הקונסרבטוריונים הבולטים בארץ.

שרה היל אחת מתלמידותיו של לוי שער מספרת לי: "לוי שער גרם לי לשמוע מוזיקה, לכבד מוזיקה, היה מורה "קפדן וקשה" אבל הצליח להוציא מהתלמידים את המקסימום תוך מסירות והתלמידים העריכו אותו מאד.