נראה שקבוצת מועדוני זאפה פיצחה את השיטה. היא מציעה לקהל לקוחותיה את מיטב האומנים וגם האוכל ממש לא רע. כך ניתן לשמוע את
שלום חנוך ממרחק נגיעה צורח "משיח לא בא, משיח גם לא מטלפן", את דיוויד ברוזה קורע את הגיטרה עם "האישה שאיתי", את אילנית שמחזירה אותך לאירוויזיון 1973 עם "שם, שם ראיתי קשת בענן", את
שימי תבורי השר על "לילה בלי כוכב", או את דני רובס שמניח את המיקרופון בצד וזועק "באדמה אין ריח מלחמה" ועוד רבים וטובים העומדים על הבמה ושרים רק בשבילך את מיטב להיטיהם (ותוך כדי כתיבה אני נזכר ברגעים בלתי נשכחים עם:
עמיר בניון, דני סנדרסון,
ירדנה ארזי, בועז שרעבי, אדם, יזהר אשדוד, הכל עובר חביבי, רמי קליינשטיין, גלי עטרי, ריקי גל, טיפקס,
צביקה פיק,
יהורם גאון,
אריק סיני,
דפנה ארמוני ואחרים).
ובכל זאת, טעם חמצמץ נלווה לביקורים במועדוני זאפה, כתוצאה מסידורי ההושבה של הקהל. הצופים הנלהבים "יודעים" שבמועדוני זאפה אין מקומות שמורים וכי סדר ההושבה הוא לפי סדר ההגעה ועל בסיס מקום פנוי. יתרה מכך, מועדון זאפה עצמו מפרסם לציבור הלקוחות, כי "מומלץ להגיע מוקדם, סדר ההושבה לפי סדר ההגעה".
ואכן, רבים מקפידים להגיע מיד עם פתיחת הדלתות, שעתיים לפני תחילת ההופעה, כדי לזכות במקום טוב, ואז בליווי המארחת מתחיל "מבצע" איתור שולחן פנוי בקרבת הבמה. המקדימים להגיע שמחים לראות שולחנות רבים פנויים וממהרים "להתביית" על אחד מהם.
אלא שאז צפויה להם אכזבה. מסתבר שבמועדוני זאפה חלק לא מבוטל מהשולחנות הטובים, הממוקמים מול מרכז הבמה, שמורים על-ידי ההנהלה לגורמים שונים והללו חסומים בפני הצופים שטרחו והקדימו להגיע. ואז, בסמוך לתחילת ההופעה, מגיעים בנחת אותם "יחידי סגולה", מתיישבים במקומות שנשמרו עבורם וזוכים לנקודת תצפית מעולה על הבמה.
התופעה תמיד מעוררת כעס בקרב קהל הצופים, כאשר מי מהם הפונה לצוות בשאלות, זוכה לרוב לתשובה "גנרית", לפיה המקומות שמורים עבור מקורבים לאמן המופיע. כך לדוגמה, בהופעה המצויינת של
יהודה פוליקר, שהתקיימה לאחרונה (25.6.22) בזאפה הרצליה, נחסמו לקהל הרחב כשמונה שולחנות, הממוקמים בסמוך למרכז הבמה, עם השלט "שמור".
אפילו כאשר הגיעו להופעה בני משפחה, שאחד מחבריה היה אדם עם מוגבלות (עיוור), נאסר עליהם לשבת במקומות השמורים, שכן הללו אינם מיועדים לאנשים עם מוגבלות, והמשפחה נאלצה לעשות דרכה בין השולחנות הצפופים לשולחן מרוחק וצדדי. כרגיל, סמוך לתחילת ההופעה של פוליקר הגיעו "יחידי הסגולה", התיישבו בשולחנות שנשמרו עבורם, תחת מבטיהם הכועסים של יתר הצופים.
מעבר לפגיעה הצרכנית הברורה בציבור הלקוחות, הרי בהתאם לחוק החוזים, מרגע שלקוח רוכש כרטיס להופעה, נוצר חוזה בינו לבין מועדון זאפה, שכן מתקיים התנאי של הצעה וקיבול.
בנוסף, בהתאם לחוק הגנת הצרכן, חל איסור על הטעיית הצרכן וזאת במטרה להבטיח שיקבל מידע מלא ואמיתי לפני ביצוע עסקה ואחריה. איסור ההטעיה חל על כל מעשה או מחדל (כולל פרסומות), שעלול להטעות את הצרכן ביחס לכל עניין מהותי בעסקה. בנוסף, חוק הגנת הצרכן מטיל על ספק השירות חובת גילוי לצרכן על כל דבר המשפיע על איכות השירות המסופק.
לא יכולה להיות מחלוקת, כי מיקום הישיבה בהופעה הינו "עניין מהותי", ומכאן שהנוהג של מועדון זאפה לשמור מקומות טובים רבים למקורבים, תוך הסתרת עובדה זו בפרסומי המועדון, הוא פסול ומהווה הפרה של החוזה, בין המועדון לבין לקוחותיו.
אז כדי שהחוויה ב"מועדוני זאפה" תהיה שלמה, ראוי שתופסק שמירת מקומות כאמור, והקהל אכן יזכה לשבת "בהתאם לסדר ההגעה" כמובטח, ויפה שעה אחת קודם.
- תגובת אסף מור, סמנכ"ל השיווק והמכירות של קבוצת זאפה:
"כמחויב על-פי החוק, אנו משריינים בכל מופע מקומות נגישים לאנשים בעלי צרכים מיוחדים. כמו-כן, לעיתים יש דרישה לשמירת מקומות למוזמנים של ההפקה והאומנים בלבד".
