בסוף השבוע פרסם מעריב כתבה מחפירה אודות הרב אבינר ושתי נשים שלכאורה הטריד. "שנים רבות הן שמרו את הסוד הכואב לעצמן" פותחת הכתבה דרמטית. קראתי את הכתבה פעם ופעם נוספת, ולא מצאתי שם גילוי מרעיש או סוד מזעזע.
הבנות מנסות להפוך קשר חם עם רב, שאינו מפחד לעזור באמת, לקשר סוטה ונצלני. אך אינן מצליחות בכך; כל הקורא את הכתוב בעיון אינו מוצא ניצול או שימוש לא נאות במעמד, אלא רב אמיץ, וקשר מעורר קנאה.
לדוגמא: אחת מהבנות מספרת בדם ליבה איך יום אחד הרב אבינר רצה לצטט משהו מספר שהיה מעליה, ונגע במרפקו בראשה. חברתה מספרת ברעד, שכתב לה מכתב מלא שבחים על אישיותה.
נורא ואיום. חבל שלא תבעה אותו באותה שניה ממש. אולי חיכתה שיסיע אותה במכוניתו, שזה כמובן חטא איום וניצול מחפיר. או אולי שניסה לעזור לה בבעיות אישות בינה לבין בעלה, כשדיבר איתה על כך וניסה להרגיעה? מי יודע.
ה"מתלוננות" שאינן בעצם מתלוננות בכלל, משום שאין להן עילה וחצי עילה לתלונה, מצטיירות כבנות רגישות מאוד, שאינן בטוחות בעצמן. הרב אבינר, לאורך כל השנים, ניסה לתמוך בהן ולבנות את ביטחונן העצמי, בדרך של מחמאות, או בדרך של התעניינות בתחביביהן. "את נסיכה, מגיע לך נסיך" אמר פעם הרב אבינר לאחת הנשים.
141,710 נשים נוצלו מינית השנה. ניצול מיני הוא איום ומשפיל, וברות המזל שמצליחות להשתקם - נושאות צלקות עד סוף ימיהן. הניסיון הפתטי לצעוק "זאב זאב" במקרה הזה, לא רק גורם נזק בל יתואר לרב אבינר ולשמו הטוב, אלא גם לבנות אחרות, שלהבדיל סובלות באמת מהטרדות מיניות.
תפקידו של רב הוא רחב ומגוון. הוא כולל בחובו גם ייעוץ ותמיכה. כך שאין כל פגם במתואר בכתבה, ההפך. הלוואי ויהיו עוד רבנים כמוהו שיתנו תמיכה בכזאת אכפתיות ובכזאת פתיחות.
והמתלוננות? ובכן, הרב אבינר ביקש במפורש שלא לפגוע או להעליב את המעורבים בכתבה שנכתבה נגדו. "יש לנעלב להמשיך לעשות חסד למעליבו" ציטט הרב אבינר את רבי משה קורדובירו. אך ליבי מלא צער על משפחת אבינר שסובלת מן הפרשה, מהרב אבינר, שזוהר שמו הטוב הועם, ועל כל הבנות שלא יוכלו לקבל יעוץ מהרב, שלאור התלונות הפסיק לייעץ לנשים. "לפעמים" אומר הרב אבינר, "כשאני מתייחס יפה לאנשים זה מתפרש לא טוב".
