כשה'גיקים' פגשו את ה'גרינים'

רק לאחר מספר שעות בילוי בכינוס הבלתי רשמי (Unconference) 'גריק' לפתע הבנתי שאפשר לעשות כינוס גם ללא תכנון מדוקדק. בכינוס נכחו דוברים בעלי שם, והועברה הרצאה בה ברור מאוד מי הדובר ומי השומע. יוסי ורדי הביא את הנוסח הזה מארה"ב ונראה שזה הולך.

'גריק' זהו שילוב של אוהבי סביבה ירוקים (גרינים) וחובבי טכנולוגיה למיניהם (גיקים) ששנים גילו יחס חשדני אחד כלפי השני והשנה החליטו לשלב כוחות למען כדור הארץ.

את היוזמה הוביל אביתר טרון (33) בעצמו, גריקי שמתנדב ב'מגמה ירוקה' ועובד עם חברת הקלין-טק - קוריולויוס ווינד שמפתחת מערכי טורבינות רוח מוקטנות בתקווה להפיק מכך חשמל. "המטרה שלי בכינוס היא ליצור חיבורים ורעיונות לפרויקטים שניתן יהיה למצוא לכך יישום בשטח. כך למשל בהרצאה של שי גיל על פתרונות יצירתיים של ילדים לבעיות הסביבה עלה הרעיון של לעשות פרויקט יזמים צעירים למען הסביבה והיד עוד נטויה", אמר טרון.

טרון מסתובב בין באי הכינוס שנערך בשפיים, מקשיב להרצאות ומנסה לעשות קצת סדר. "ככה זה בכינוס מהסוג הזה", הוא מסביר, "התוכן נבנה באמצעות הקהל. ואפשר לעשות הרצאות או מצגות, אבל הכי טוב זה להעלות רעיונות גם אם הם לא מגובשים וללבן אותם יחד עם הקהל, כך שניכם נתרמים".

גיק - פתרון הנדסי; גרין - פתרון הוליסטי

אורן, אחד מהמשתתפים בכינוס, מציע לפתח 'שעון סביבתי' שייחשב במדויק "ולא סתם יזרוק מספרים לא בדוקים", סך של כמות האנרגיה שמתבזבזת מהפקת מוצרים שונים החל מחשמל, ועד מכשירי חשמל ביתיים.

באותה הזדמנות הסביר לי אורן את פשר חוסר ההבנה בין 'הגיקים' ל'גרינים': "יש חוסר הבנה שמוביל גם לחיכוכים", הוא מקדים לומר ומוסיף: "ישנם הבדלים בין הגישות בעוד ש'גיק' חושב על פתרונות הנדסיים לבעיות, ה'גרינים' חושבים בצורה יותר רומנטית והוליסטית". כך למשל סוגיית האנרגיה הגרעינית טעונה מחלוקת בין הסביבתיים שמתנגדים לבין הגיקים שתומכים בה.

טרון מנסה ליישב את ההדורים בין הגישות: "צריך להבין שלא לכל דבר צריך למצוא פתרון, לפעמים צריך פשוט לשנות את הגישה". ומוסיף, "יש כאלו שגם רוצים לאכול סטייק בלי רגשות אשם אז יש אפשרות לטכנולוגיה לתת לנו פתרונות לעניין".

טורבינות רוח על גורדי שחקים

זה אחר זה עולים יזמים צעירים, בעלי חזון, וסתם כאלה שהעניין נוגע להם. כזה הוא למשל דיוויד פארן שהגיע לקדם את 'התנועה הירוקה' שתרוץ בבחירות הקרובות על טיקט 'המפלגה הירוקה האמיתית'.

פארן מסביר: "אני לא רוצה לדבר על 'הירוקים' אבל אם כבר חייבים לעלות את זה אז אנחנו מדברים על תנועה שהקשר שלה לנושאים סביבתיים קלוש ביותר. חברי התנועה אינם מבינים בנושאים הללו ולוקחים לעצמם קרדיט לא להם". פארן מנסה להביא חידוש למערכת הבחירות; הוא מתכוון להריץ קמפיין לתנועה שלו באינטרנט דרך סרטוני וידאו שיופקו על-ידי תומכי התנועה.

עוד יזם מוביל הוא גבי צ'רטוק, אשר עזב את משרת עריכת הדין שלו כדי למצוא פתרונות טכנולוגיים לבעיות הסביבה. בעקבות כך, הוא לוקח חלק בצוות המארגן כינוסים בתחום האנרגיה הירוקה (Cleanisrael). בכינוסים אלו נפגשים יזמים צעירים לצד יזמים יותר מנוסים, משקיעים לצד נותני שירותים בתחום, ויחד הם יוצרים צוותי חשיבה משותפים.

בכינוס הקרוב תופיע חברת סובנה (Sovna) המפתחת טורבינות רוח על גורדי שחקים וכן חברה שפיתחה חיידקים אשר הופכים מי ביוב לחשמל. בכובע השני שלו יוזם צ'רטוק 'פרויקט גל' שבו סטודנטים מתקנים עוולות חברתיות בעזרת כלים משפטיים.

יוזמה חדשה לפתרון מצוקת התחבורה בתל אביב

בסוף מרתון ההרצאות עלה יונתן גדיש, יזם צעיר שסיפר על היוזמה החדשה שלו שאולי תפתור משהו ממצוקת התחבורה בתל אביב: "החברה שלנו פיזרה מכוניות בכל רחבי העיר כאשר הרעיון הוא שכל אחד יכול לשכור את הרכב לזמן מסוים ולאחר מכן להחזיר אותו למוקדים שלנו הפזורים בעיר. כך נחסכת מהבן אדם המון טרחה".

אבל מה בדיוק 'ירוק' בהשכרת רכבים אני שואל, גדיש: "הקונספט שהקמנו צובר תאוצה ומחקרים בעולם מצבעים על כך שהרגלי הנסיעה של אלו שמצטרפים 'לקאר-שרינג' משתנים. אנשים פשוט מוכרים או נמנעים מרכישת רכב חדש, כך שבסופו של דבר הקונספט מביא לירידה בכמות הרכבים".

הפתרון טמון בבעיה

בסופו של יום, פגשתי את דפנה, שדרך הגינה שלה היא מסבירה לי את ההבדלים בין גישת 'הגיקים' לגישת 'הגרינים': "גידלתי פרחים בגינה, ונוצרה תוך כדי עשבייה שהפריעה. אז כשאתה מסביר את הדבר ל'גיק' הוא ישר ינסח לך פתרון הנדסי או כבר ימציא איזה קוד לפתרון. אני הבנתי שלא צריך ללכת כל כך רחוק, אפשר פשוט להשתמש 'בבעיה' ולהפוך אותה לפתרון: כי ברגע שאתה מכסה את העשבייה היא בעצמה תמנע מעוד עשבייה לצמוח, כך מתברר שהפתרון כבר טמון בבעיה".