ברוב של 69 תומכים מול 45 מתנגדים ושישה נמנעים אישרה השבוע הכנסת ה-18 את ממשלתו השנייה של בנימין נתניהו, ראש הממשלה החדש. כ-30 שרים חדשים נשבעו, מיד לאחר מכן, לשמור אמונים למדינת ישראל. מי מהם יוכל לסייע לתעשיית ההייטק? לכמה מהם יש קרבה לנושא ה-IT?
עיון ברשימת השרים החדשה מספק נקודת אור אופטימית בכל הקשור לתחום ההייטק וה-IT בישראל. להלן השרים הבולטים שיוכלו לסייע לתעשיית ההייטק בישראל להשתחרר מהמיתון ולעמוד בנקודת פתיחה טובה יותר ביציאה ממנו.
ח"כ מיכאל איתן מונה לתפקיד השר המופקד על שיפור השירות הממשלתי לציבור. איתן, הידוע כחובב טכנולוגיה, יוכל לסייע להטמעתן של טכנולוגיות חדשות במחשבי המשרדים הממשלתיים אשר ישפרו את השירות לאזרח. דבר זה עשוי לגרום לממשלה להוציא לפועל פרויקטים חדשים בתחום המחשוב, מה שיוכל לספק הכנסה נוספת לחלק מחברות ההייטק בישראל.
בממשלתו הראשונה של נתניהו, ב-1997 כיהן איתן כשר המדע והטכנולוגיה, ובתפקידו זה קידם רבות את נושא המחשוב במשרדים הממשלתיים. איתן גם ידוע כחבר הכנסת הראשון בישראל שהקים אתר אינטרנט אישי וכמי שמבסס חלק ניכר מקשריו עם הבוחרים באמצעות האינטרנט.
הבא אחריו הוא ח"כ גלעד ארדן, אשר מונה לתפקיד השר להגנת הסביבה. ארדן ידוע כפעיל מאוד בענייני חברה וסביבה ירוקה וכח"כ אסרטיבי שלא פוחד להוציא משימות לפועל. יתכן שיהיו בתפקידו החדש גם השפעות על עולם ה-IT, אשר נדרש כיום לקיצוץ בהוצאות האנרגיה ולחסכון בחשמל בחדרי השרתים.
בתפקיד שר המדע והטכנולוגיה יעמוד ח"כ והפרופסור למתמטיקה דניאל הרשקוביץ מהבית היהודי. הרשקוביץ כיהן כדיקן הפקולטה למתמטיקה בטכניון וידוע כמי שפעל בעבר לקידום תחום הטכנולוגיה.
ח"כ גדעון סער מונה לתפקיד שר החינוך. סער ידוע כח"כ פעלתן במיוחד ובעל מודעות חברתית רבה. לזכותו יאמר כי הצליח להעביר בכנסת הקודמת לא פחות מ-16 חוקים בקריאה שנייה ושלישית, כשליש מכלל הצעות החוק הפרטיות שאושרו. ביניהם גם חוק התקשורת, המאריך את פעילותם של שידורי החדשות המקומיות בטלוויזיה. בתפקידו כשר החינוך יהיה אחראי על טיפוח הדור הבא של עובדי ההייטק.
משרד התקשורת - מצדיעים לשר אטיאס
אחד המשרדים בו תורגש ככל הנראה ההשפעה הגדולה ביותר של תחלופת השרים הוא משרד התקשורת. השר הקודם, ח"כ אריאל אטיאס, עוזב את תפקידו ועובד לתפקיד שר הבינוי והשיכון. אריאל אטיאס היה אחד השרים הפעלתניים ביותר בכנסת הקודמת וזכה לתשבחות רבות על פעילותו במשרד התקשורת.
הוא הוביל רפורמות מרחיקות לכת בשוק התקשורת שהשפיעו על כל צרכן בישראל. ביניהן: הכנסת מתחרות חדשות לשוק הטלפוניה הקווית בישראל (כמו 012, ואורנג'), החלת חוק הניידות שהקל מאוד את המעבר של לקוחות מחברה לחברה, שינוי ברישיונות חברות התקשורת שמאפשר ללקוחות להתנתק בתוך 24 שעות מהשירות שלהן באמצעות שיחת טלפון אחת ועוד.
יחליף אותו בתפקידו ח"כ משה כחלון. כחלון ידוע כבעל עמדות חברתיות מוצקות, אך עדיין לא כיהן כשר באף ממשלה ולכן לא ברור כיצד ינהג בתפקידו הראשון כשר. עם-זאת, ניתן למצוא רמזים על כיוון פעולתו מתקופת פעילותו כחבר בוועדת הכספים בכנסת הקודמת. בשבתו בתפקיד זה פעל להידוק הפיקוח על חברות התקשורת וסייע בהעברת חוק הניידות.
העומדים בראש הקופה הציבורית
על כל אלו ינצח ח"כ יובל שטייניץ, אשר מונה לתפקיד שר האוצר ויהיה אחראי על תקציבם של כל אחד מהמשרדים הממשלתיים. שטייניץ מוכר יותר בדעותיו בתחום הביטחוני, אך ידוע כי כיהן בעבר גם בוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. את תפקידו החדש יבצע בשיתוף פעולה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו, אשר ישמש כמעין שר על במשרד האוצר. נתניהו בעל תפיסות כלכליות קפיטליסטיות וליברליות במיוחד וידוע כמי שהיה בעבר אחד משרי האוצר הטובים ביותר בישראל. בתקופתו פרחה תעשיית היייטק וגדלה מאוד.
כל אלו מסייעים לתחושה, שלפחות בתחום ה-IT, יש אור בקצה המנהרה.
