בית לוחמי הגטאות השיק (יום, ג', 29.12) את "מבצע בויידעם" - מבצע לאומי להצלת מסמכים, מכתבים, יומנים, אלבומים, תצלומים ופריטים מתקופת השואה, המצויים בעליות גג, מרתפים ומחסנים. בתוך שעות מהשקת המבצע, הוצף ארכיון בית לוחמי הגטאות בעשרות טלפונים של אזרחים שבקשו להעביר מסמכים ותצלומים.
מנכ"ל בית לוחמי הגטאות, רמי הוכמן אומר: "מבצע בויידעם נולד בעקבות מקרים קשים של אובדן, השחתה או השלכה לפח של מסמכים, מכתבים, יומנים, עדויות ופריטים בעלי ערך היסטורי מתקופת השואה. אחת הדוגמאות להצלת מסמך כזה הוא יומן של פולה אלסטר, לוחמת גטו ורשה, שהובא לבית לוחמי הגטאות על-ידי נחי רוטנברג, בנה של ונדה אלסטר-רוטנברג, גם היא לוחמת במרד גטו ורשה ואחותה של פולה. ונדה ששרדה את הקרב מצאה את גופת אחותה פולה ולידה יומן אישי, שהיה שרוף למחצה. היא לקחה איתה את היומן, הניחה אותו בעליית הגג בביתה ולא נגעה בו משך כל ימי חייה".
לאחר מותה, מצא בנה, נחי רוטנברג את היומן. הוא ידע לקרוא בו ולא יכול היה לשער את ערכו, אך החליט להביא אותו אל ארכיון בית לוחמי הגטאות. לאחר מלאכת שיקום זהירה, למניעת התפוררות הדפים ותרגום של כל הדפים ששרדו את השריפה, התגלה ביומן אוצר בלום של מידע על ימי המרד ועל התרחשויות שהיו בו, כפי שהם מתוארים ביומנה של פולה אלסטר.
מנהל ארכיון בית לוחמי הגטאות, יוסי שביט אומר: "בין היתר כוללים המסמכים שתורגמו, זיכרונות מחיסול גטו ורשה (אפריל 1943) ובהם ריכוז היהודים באומשלאגפלאץ, העלאתם על הרכבת, נסיעה בקרונות חתומים למחנה פוניאטובה. את הזיכרונות האלה כתבה פולה אחרי מילוטה ממחנה פוניאטובה בידי המחתרת (יולי 1943).
באירוע ההשקה אמר נחי רוטנברג: "הבית שלנו הוא בית שדיברו בו על שואה, אבל הבויידעם נותר תמיד מחוץ לתחום. לאחור מותה של אמי חשתי צורך עמוק להעביר את הממצאים ששכבו בעלטת הבויידעם עשרות שנים, לידיים מקצועיות, אבל לא האמנתי, עד כמה דרמטית תהיה תוצאת ההחלטה הזו. כשהחלו לדווח לי מה גילו המתרגמים של ארכיון בית לוחמי הגטאות ביומן, הצטמררתי ובהחלט גיליתי מידע חדש שלא היה לי שמץ מושג לגביו".
יצוין, כי כבר במהלך שעות אחר-הצהריים של יום ג' (29.12), בעקבות דיווחים מאירוע ההשקה, הגיעו אל בית לוחמי הגטאות שיחות טלפון רבות, של מבוגרים שיש בביתם מכתבים ומסמכים רבים, של צעירים ששכרו או רכשו דירות ממבוגרים וכן פניות של עולים חדשים, שסיפרו, כי הביאו עמם ממדינות חבר העמים לשעבר, מסמכים ויומנים מימי מלחמת העולם השניה, אותם הם רוצים להעביר לארכיון.
עוד על בית לוחמי הגטאות:
בית לוחמי הגטאות, או "הבית" כפי שהוא קרוי על-ידי מבקריו הרבים, הוא מוזיאון השואה הראשון והיחיד בעולם, שהוקם על-ידי ניצולי השואה עצמם. הבית מתמקד בגבורה, בניצחון רוח האדם ובהתחדשות החיים במדינת ישראל. המקום מעניק למבקרים בו חוויה ייחודית, שמתבלטת מעל לעוצמת השכול והאימה וממחישה את עוצמתו של האדם ואת יכולתו להתרומם מבין אודי הגטאות ומחנות ההשמדה לעבר התחדשות החיים.
לצד המוזיאון פועלת חטיבת המרכז ההומניסטי, אשר שם לו למטרה להקנות לקהלי יעד מגוונים את הידיעה וההבנה של אירועי השואה ואת היכולת להגיע לדיאלוג וללימוד משותף. המרכז חותר למפגשים רב-תרבותיים בהם מתקיים דיון מעמיק במשמעויות האנושיות והאוניברסליות של השואה בחברה הישראלית ומחוצה לה.
תרגום של חלקים מהיומן השרוף:
מאוסף ונדה (Wanda), בלה אלסטר - רוטנברג (Bela Elster - Rotenberg): שני פנקסי כיס ויומן שכתבה פולה אלסטר (Pola Elster), אחותה הבכורה של ונדה, בוורשה (Warsaw) בשנים 1943-1944.
פולה הייתה חברת המחתרת היהודית אי"ל (ZOB) בגטו ורשה. עם חיסול הגטו שולחה למחנה פוניאטובה (Poniatowa), ומאוחר יותר (יולי 1943) שוחררה על-ידי המחתרת והועברה לוורשה. שם המשיכה להיות פעילה ב"וועד היהודי הלאומי" (ZKN) ובמחתרת הפולנית - יהודית "המועצה לעזרת היהודים" (RPZ), המכונה ז'גוטה (Zegota). פולה נהרגה במרד הפולני בתאריך 27.9.1944. יחד איתה נפלו הירש ברלינסקי (Hirsch Berlinski) ואליהו ארליך (Eliahu Erlich), כולם פעילי תנועת פועלי ציון - שמאל.
בינואר 1945, לאחר שחרור ורשה, מצאה ונדה את גופת אחותה פולה ואת גופות ברלינסקי וארליך ברובע ז'וליבוז' (Zoliborz), ורשה. בקרבת מקום, בבונקר ברחוב סווואלסקא במושבת קאשציוסקא, נמצאו כתבי יד. ביניהם מצאה ונדה ארבעה פריטים שכתבה אחותה:
א. זיכרונות מחיסול גטו ורשה (אפריל 1943): ריכוז היהודים באומשלאגפלאץ, העלאתם על הרכבת, נסיעה בקרונות חתומים למחנה פוניאטובה. את הזיכרונות האלה כתבה פולה אחרי מילוטה ממחנה פוניאטובה בידי המחתרת (יולי 1943). זיכרונות אלה פורסמו בפולנית בתאריך 19.4.1949 בעיתון בפולין והוא אינו בידינו.
ב. יומן מן התקופה 18.9.1943-2.10.1943: נכתב בעליית גג של משפחה פולנית בטארגוועק ברחוב ראגווסקא 18, שם הסתתרה פולה עם כמה חברים לאחר מילוטה ממחנה פוניאטובה. בסוף היומן רשימת נספים. ארבעת עמודי הטקסט בישראל בשנת 1966.
ג. 17 דפי פנקס כיס (יומן) מן התקופה 18.2.1944 עד 6.3.1944.
ד. פנקס כיס (יומן) חרוך מן התקופה 8.4.1944 עד 21.6.1944. מקור, פולנית (כתב יד), 62 עמודים (כתובים), חלקם חרוכים. החומר שוקם.
