דניאל, נציגת מכירות של
ידיעות אחרונות, התקשרה אלי (יום ה', 17.5.12). מאחר שרציתי לחסוך זמן לשנינו, אמרתי לה כבר בתחילת השיחה שאיני מעוניין במנוי לעיתון, וביקשתי שתרשום ותעביר לממונים עליה שתי סיבות. האחת: הקו האנטי-ממשלתי (ליתר דיוק: אנטי-ביבי) של העיתון, שלדעתי מושפע מטעמים מסחריים ומשפחתיים של
ארנון מוזס. השנייה: העבירות האתיות המתמשכות של העיתון בנוגע ל
יאיר לפיד.
ייאמר לזכותה של דניאל, שהיא ביקשה להבין מה מפריע לי.
הסברתי שאין זה תקין שראש מפלגה פוליטית ימשיך לפרסם טור בעיתון. כאן הייתה לה הבטחה: "יאיר לפיד עוד מעט לא יכתוב אצלנו". רשמתי לפני. בהחלט נעקוב אחרי מימוש ההבטחה הזאת. ומה לגבי הקו של העיתון? אמרתי שלדעתי העיתון נוקט בעמדה חד-צדדית נגד
בנימין נתניהו, משום שלמוזס יש אינטרסים מסחריים בדמות המאבק מול ישראל היום, ואינטרסים משפחתיים בדמות גיסו -
סילבן שלום.
"זאת אומרת, שאתה ימין קיצוני ורוצה לקרוא רק ישראל היום ולא רוצה לדעת מה קורה במדינה", קבעה דניאל בתובנה מעמיקה. יפה. ימין קיצוני - זה הכל מ
אריה אלדד דרך
משה פייגלין ועד
יגאל עמיר. ישראל היום - לא מספר כנראה מה קורה במדינה. לעומת זאת, ידיעות אחרונות עושה זאת באובייקטיביות מלאה. כמו למשל הדרך בה דיווח על הקמת ממשלת האחדות. אבל, בעצם, כפי שהראינו פה [ראו במאמר משמאל] - הסיקור של קבוצת ידיעות היה הכל חוץ מאשר אובייקטיבי.
אותי מתמיה יותר מהיכן לקחה אותה בחורה, שההיכרות שלה איתי מסתכמת בשיחת טלפון בת דקותיים, את החוצפה לתייג אותי מבחינה פוליטית. או שזה מה שאמרו לה (משום שהיא ירתה את התשובה במהירות) או שזה מה שהיא חושבת. מכל מקום, זו התשובה שהיא נתנה לה בשם "העיתון של המדינה": מי שלא רוצה לקרוא ידיעות אחרונות - שייך בהכרח לימין הקיצוני. האמת? בשורה ממש טובה לקצה הזה של הקשת הפוליטית, כי זה אומר שיש לו בערך 65% תמיכה.
