שופטי בית המשפט העליון מבקשים שלא להתייחס לעונשו של העיתונאי
אורי בלאו בפרשת
ענת קם, בטרם ייקבע עונש זה. הדברים נאמרו (יום ב', 30.7.12) בדיון בערעורה של קם על חומרת עונשה - 4.5 שנות מאסר. בלאו אמור להישפט לארבעה חודשי עבודות שירות, בהתאם להסדר הטיעון בינו לבין המדינה. השופטת
עדנה ארבל אמרה, כי תאפשר להתייחס לעונשו של בלאו לאחר שייגזר.
סניגורה של קם, עו"ד אילן בומבך, התייחס לעונשו הצפוי של בלאו ואמר, כי מרשתו הביעה חרטה והודתה באופן מיידי בניגוד לבלאו. "אורי בלאו זכה להגנה מדהימה מצד הפרקליטות", טען בומבך. עוד ציין את טלי פחימה, אשר הורשעה במסירת ידיעות תוך כוונה לפגוע בבטחון המדינה - פרט שהושמט מכתב האישום נגד קם - ונדונה רק לשלוש שנות מאסר. עוד טען בומבך, כי בית המשפט המחוזי שם דגש מרכזי על ההרתעה, ואילו לפי חוק הבניית שיקול הדעת בענישה שכעת בתוקף - השיקול המרכזי צריך להיות הלימה בין העבירה לעונש.
"המערערת הרי לא התכוונה לפגוע בבטחון המדינה, כך בכתבה אישום המתוקן, היא הרי התכוונה להראות את הבעייתיות ככל שקיימת היום בצה"ל. היא הראתה לעיתונאי שידעה שהוא כפוף לצנזורה וידעה שהוא עיתונאי ישראלי ששלח הדברים לעיתון ישראלי הכפוף לכללי הצנזורה", אמר בומבך. הוא שב והכחיש את הטענה לפיה קם פעלה ממניעים אידיאולוגיים - טענה שהעלתה בחקירתה אך חזרה בה ממנה בבית המשפט.
בתגובה אמרה נציגת המדינה, עו"ד רחל מטר: "מדובר בפרשה ייחודית בחומרתה. המערערת ומעשיה יצרו סיכון לחייהם של חיילים בצה"ל, אזרחי מדינת ישראל, ולמעשה לכל המדינה. אינני חושבת שאני מגזימה, אחרי שקוראים את המסמכים ואת חוו"ד שניתנו בעניין המסמכים, אם אומר שהפוטנציאל הסיכון שיצרה המערערת במעשיה הפזיזים היה מתממש, היה אפילו יכול להיווצר סיוט לאומי". לדבריה, "אנו סבורים שהעונש שהוטל נותן משקל מקסימאלי לנסיבות המקלות שיש בעניין המערערת ולטעמנו הוא אפילו נוטה לקולא".
לדברי מטר, גם אם נותנים את עיקר המשקל לעיקרון ההלימה - עדיין עונשה של קם הוא ראוי. לדבריה, בניגוד לבלאו - קם הייתה חייבת באמון לצה"ל ולמפקדיה, והיא הפרה אמון זה. "כל האתוס של החברה הישראלי והשירות הצבאי בנוי על אמון שאנו נותנים באנשים צעירים המשרתים בצבא בגיל המערער ולכן הגיל לא יכול להיות נסיבה לקולא", אמרה מטר.
