גורמים בבית היהודי אומרים כי מוטב שביש עתיד יפסיקו לאיים בפרישה מהממשלה ויתחילו לבצע. "לנו יש חלופות", אמרו תוך שהם רומזים למפלגות החרדיות כשותפות בעלות משקל דומה בקואליציה (18 מנדטים במקום ה-19 של יש עתיד, ע.י.). עד עכשיו, היחיד ביש עתיד שהזכיר אפשרות של פרישה אם לא יוטלו סנקציות פליליות על חרדים שלא יתגייסו היה השר יעקב פרי, שעמד בראש ועדת שרים בנושא גיוס החרדים.

הוועדה המיוחדת לשוויון בנטל קיימה (יום ג', 19.11.13) דיון סוער על אחת מנקודות המחלוקת המרכזיות בחוק, לא רק בין הקואליציה לאופוזיציה אלא גם בתוך הקואליציה עצמה. בזמן שחברי סיעת הבית היהודי ובראשם ח"כ איילת שקד כיו"ר הוועדה פועלו כדי לקדם סנקציות כלכליות שיוטלו על חרדים שלא יתגייסו, בחרו חברי סיעת "יש עתיד" לקדם דווקא את הרעיון של סנקציות פליליות.

ח"כ מוטי יוגב (הבית היהודי) אמר כי תכלית החוק לשוויון בנטל הייתה להביא לכך שיותר גברים בני העדה החרדית יתגייסו לצה"ל וישתלבו בשוק העבודה, ואכן בשנים האחרונות חל תהליך מבורך, שבו רבים בחברה החרדית התגייסו לצה"ל וכן פנו ללימודים אקדמיים ולשוק העבודה.

"נסיונם של חברי הכנסת מיש עתיד להביא בכפייה חקיקה שאינה אפקטיבית, וזאת אפילו לדעתו של נשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט אהרן ברק, הוא צעד שאינו יעיל המנסה לנצל כוח חקיקתי שאכן קיים, אך ממש אינו חכם. גישת "יש עתיד" היא "אבן בוחן" לחברה הישראלית, לממשלת ישראל ולכנסת ישראל, האם תדע בחכמה להגמיש עמדותיה למען גיוסם של בני העדה החרדית, או שמא עקשנות עמדותיהם תפרק עם, כנסת וממשלה", דברי יוגב.

לטענת היו"ר שקד, לאחר בחינת הנושא לעומק נמצא כי אין בעיה חוקתית להטיל סנקציות כלכליות על מי שיבחר שלא להתגייס. כך למשל ניתן לפגוע בזכאות לדיור ציבורי, לקצץ בסיוע בשכר דירה, לקבל משכנתה מהמדינה בריבית קבועה של 3%, למנוע הקלות בארנונה, למנוע רכישת דירה במיזמים של "מחיר למשתכן" ואולי אף לבטל מלגות לאברכים בני 26-18 שלא יתגייסו, אם החברה החרדית לא תעמוד ביעדי הגיוס. מדובר בסנקציות בשווי מאות מיליוני שקלים.

שקד מאמינה כי יש לה רוב בוועדה להטלת סנקציות כלכליות ואומרת: "מה הרעיון לחוקק חוק אם יודעים שלא יאכפו אותו. הרי הכל יודעים שאם יטילו סנקציות פליליות איש לא ישלח משטרה צבאית לבני ברק או לירושלים".

בניגוד ליו"ר הוועדה, ח"כ עפר שלח (יש עתיד) תקף את הרעיון לשנות את הצעת החוק כפי שהמליצה עליו ועדת פרי - להטיל סנקציות פליליות. לדבריו, טכנית גם היום החוק מגדיר את מי שאינו מתגייס כעבריין שחייב ללכת לכלא, אולם בפועל המדינה בחרה שלא לאכוף את החוק הזה. אם החוק החדש יטיל סנקציות כלכליות על מי שלא יתגייס - זה יוביל לריסוק מודל צבא העם.

ח"כ משה גפני (יהדות התורה) טען כי אם יגדירו את לומדי התורה שאינם מתגייסים כעבריינים, הוא באופן אישי יקרא לכלל החרדים שלא להתגייס. "באופן זה נעצור את תהליך גיוס החרדים שמתרחב גם ככך באופן מדורג. תשעה חיילים מתוך עשרה לא מחרפים את חייהם, זה אומר שהם לא תורמים לבטחון המדינה? כך גם החרדים שלומדים תורה, הם מגנים על העם היהודי. מי שלומד תורה הוא חלק מצבא ההגנה לישראל. סנקציות פליליות יובילו לבכייה לדורות, זה יעצור את התהליך המדורג שבו חרדים שאינם לומדים מתגייסים לצבא".

נציג צה"ל בדיון, תא"ל גדי אגמון, אמר כי "בעשור הקרוב, חלק משמעותי מאוד ממחויבי הגיוס לצה"ל יהיו חרדים. אם המדינה לא תפעל לקידום גיוסם של החרדים בשנים הקרובות כל מודל צבא העם יהיה בסימן שאלה".

שר המשפטים לשעבר, פרופ' דניאל פרידמן, טען כי אין זה נכון להטיל סנקציות כלכליות על חרדים שלא התגייסו רק משום שהם חרדים. לדבריו, את הסנקציות נכון להטיל על כל מי שלא מתגייס גם אם הוא חילוני או חרדי, ובאופן הזה ניתן להתגבר גם על הקושי החוקתי.

ח"כ אריאל אטיאס (ש"ס) סיפר בדיון כי גם הרב עובדיה יוסף המנוח אמר לו במפורש כי מי שאינו לומד תורה חייב להתגייס. "החוק הזה דורסני מאוד משום שהוא עתיד להטיל סנקציות על פרטים בודדים בחברה החרדית רק בגלל שכחברה, החרדים לא יעמדו במכסות שהגדירו להם".

ח"כ אלעזר שטרן (התנועה) העריך שההצעה להטיל סנקציות כלכליות תביא לכך שרק מי שיצטרך כסף יחרף את נפשו. עוד אמר שטרן בוועדה: "אני לא מסכים שכל מי שיגיד 'אני לומד תורה' לא יתגייס לצבא, זו לא התורה שאני גדלתי עליה. לצערי הרב, אנחנו כמערכת, בהנחה שכן צריך שילמדו תורה בעם ישראל, צריך לשים את זה במגבלות בגלל שיש עוד כמה דברים שצריך בעם ישראל, אז הפטנט שמצאנו עכשיו זה המכסות. יש למדינה עוד דברים חשובים חוץ מלימוד תורה, וזה חיים או מוות".