בית הדין האיזורי לעבודה ביטל את החלטת ועדת המכרזים בעיריית לוד למנות את אהרון אטיאס למנכ"ל העירייה. בית הדין החליט, כי הוועדה תתכנס בשנית לשם בחינת מועמדותו של אטיאס לתפקיד.

בכך קיבל בית הדין באופן חלקי את תביעתו של אסעד דיבסי אשר טען, כי אטיאס פעל והתבטא בצורה גזענית נגד ערביי העיר.
לדבריו, אטיאס מתנגד לאינטגרציה בבתי הספר הממלכתיים, ולמעשה הוא תומך בהפרדה של התלמידים הערביים מהיהודים, תומך בקיומה של ההפרדה גם במסגרת החינוך הבלתי פורמלי, נוטל חלק במאבק למניעת נישואי תערובת בין יהודים וערבים, ותומך בהפרדה בדיור בין יהודים לערבים.

לדברי בית הדין, אמירותיו של אטיאס בדף הפייסבוק שלו עשויות להיות בעייתיות מאחר שהן מצביעות על תפיסת עולם התומכת בהפרדה בין יהודים וערבים. בנוסף, אמירותיו בסדרה הדוקומנטרית: "לוד: בין ייאוש לתקווה" עשויות להעיד על השקפה בעייתית מצדו כלפי הציבור הערבי. ואילו בוועדת החקירה לתכנון גבולות רמלה, לוד ועמק לוד עשויות להעיד על עמדות בעייתיות בעיקר בעניין הצורך בהפרדה בתחום החינוך.

עם זאת השתכנע בית הדין, כי התובע לא הוכיח חלק גדול מהאמירות והמעשים אותם ייחס לאטיאס. אולם משקלן המצטבר של כל האמירות, בעיקר בכל הקשור לנושאי החינוך והדיור העשויות להצביע על החזקה בתפיסת העולם הבעייתית של "נפרד אבל שווה", עשוי להצביע על עמדת בעייתיות כאשר נשאלת השאלה האם ראוי למנות אדם המחזיק בעמדות מסוג זה לתפקיד מנכ"ל העירייה בעיר מעורבת.

בית הדין קבע, כי הוועדה לא בחנה את מגוון השיקולים הרלוונטיים לבחינת התאמתו של אטיאס לתפקיד, ולמעשה לא התקיים דיון רציני ומהותי בשאלת התאמתו לתפקיד. לפיכך, החלטת הוועדה אינה סבירה משום שהיא לא הייתה מושתתת על כל העובדות הרלוונטיות. לנוכח השינוי בעמדתה של המדינה, קבע בית הדין, ילווה נציג היועץ המשפטי לממשלה את דיונה המחודש של הוועדה.

בית הדין הנחה את הוועדה לשקול את מהות המשרה ומאפיינה, את עוצמת הפגיעה בציבור הערבי בלוד וכן את התאמתו ותרומתו הערכית-נורמטיבית של אטיאס לתפקיד. בהתחשב בהתנהלותה הדיונית של המדינה שהובילה לדחיית מועדים ולעובדה ש חזרה בה מעמדתה הראשונית, חייב אותה בית הדין בהוצאות התובע בסך 45,000 שקל.