|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
השפעת הלימוד המשותף על תפיסת ה'אחר'
|
השפעת החשיפה היומית של ילדים יהודים וערבים הלומדים במסגרת אינטגרטיבית על דפוסי החשיבה בנושא קטגוריות חברתיות לעומת ילדים הלומדים במסגרת נפרדת
|
קטגוריזציה הנו תהליך קוגניטיבי בסיסי שבו משתמשים אנשים כדי להבין את העולם שמסביבם. באמצעות קטגוריות אנו מסיקים כיצד להתייחס לבני אדם שונים. מחקרים הראו כי אנשים מאמינים שקטגוריות חברתיות מסויימות הן אמיתיות, בנות קיימא, ונתפסות כבעלות מהות יחודית וקבועה. המחקר המוצג כאן חקר עד כמה ילדים ישראלים מקבוצות אתניות שונות אוחזים באמונות כאלה לגבי קטגוריות חברתיות שונות: מעמד חברתי, מגדר, מראה חיצוני, דתיות, מקצוע ולאום.
576 ילדים מארבע תתי-קבוצות בחברה הישראלית השתתפו במחקר: ילדים יהודים חילונים וערבים מוסלמים שלומדים בבתי ספר נפרדים, וכן ילדים יהודים וערבים הלומדים במסגרת משותפת. הילדים השתייכו לשלוש קבוצות גיל: ילדי גן-חובה, ילדי כתה ב' וילדי כתה ו'. המחקר בדק היבטים שונים של תפיסה מהותנית כגון: הפוטנציאל האינדוקטיבי של קטגוריות, אמונות לגבי קביעות ההשתייכות לקטגוריה ולגבי הבדלים בסיסיים בין קטגוריות.
הממצאים מראים השפעה משמעותית של חשיפה יומיומית לקבוצות אתניות אחרות. נראה, כי ילדים הלומדים במסגרות בתי הספר הדו לשוניים נוטים לתת חשיבות רבה ללאום ומאמינים שמאפיין זה עובר מהורה לילד לעומת הילדים במסגרת הנפרדת שפחות מבליטים את עניין הלאום במימד השייכות לקבוצה. מצד שני, כאשר הילדים מתבקשים להסיק מסקנות לגבי מאפיינים פסיכולוגיים והעדפות של ילדים אחרים, אין ללאום חשיבות גדולה אצל הילדים הלומדים במסגרת החינוך האינטגרטיבי.
נראה אם כך שהאמונות של הילדים במסגרת האינטגרטיבית כלפי האחר מבוססות על חוויה והתנסות עם האחר לעומת הקבוצות הנחקרות האחרות אשר מסתמכות על ידע מופשט ומנותק מחוויה.
|
|
אינאס דיב הנה דוקטורנטית בבית הספר לחינוך באוניברסיטת בר-אילן. מחקרה, בהנחיית ד"ר גיל דיזנדרוק מהמחלקה לפסיכולוגיה עוסק באמונות של ילדים ישראלים בנושא קטגוריות חברתיות וההשלכות של אמונות אלה על דפוסי החשיבה של ילדים יהודים וערבים. עוסקת בהדרכת מורים לאנגלית במרכז הפיסג"ה במזרח ירושלים. מזה שנים היא ממלאת תפקיד רכזת תחום האנגלית ומלמדת במכללת דויד ילין, מתוך אמונה בחשיבות הרבה של פיתוח מיומניות חשיבה בלמידה ובהוראה.
|
|
|
אוניברסיטת בר-אילן, החוג המשולב למדעי החברה והתוכנית ללימודי ניהול וישוב סכסוכים ומשא-ומתן;
תקציר - הוכן עבור הכנס מחיצות, הפרדה, אינטגרציה: גורמים והשלכות, של הפרויקט לחקר דת, תרבות ושלום (12.01.09).
|
|
| תאריך:
|
17/02/2009
|
|
|
עודכן:
|
17/02/2009
|
|
אינאס דיב, גיל דיזינדרוק
|
|
השפעת הלימוד המשותף על תפיסת ה'אחר'
|
|
|
בעקבות הגלובליזציה, מסתמן שינוי בתפקודם של גבולות לאומיים רבים. באזורים שונים בעולם הגבול מתפקד כגשר המאפשר פעילות כלכלית וחברתית ולא כמחסום כפי שהיה בעבר.
|
|
|
|
|
המאמר מציע לבחון מחדש את סוגיית ההשכלה הגבוהה בישראל כאתר ל"הגירה פנימית" בקרב נשים פלשתיניות בישראל. מערכות החינוך בישראל מפרידות בין ערבים ליהודים במהלך לימודיהם בגיל היסודי והתיכון. האוניברסיטאות הן המקום היחידי בחברה הישראלית שבו ערבים ויהודים נפגשים על בסיס יומיומי.
|
|
|
|
|
אזרחי ישראל היהודים והערבים חיים בשתי קהילות נפרדות, ועם זאת, אנשים משתי הקבוצות נפגשים דרך שיגרה במקומות עבודה: מפעלי ייצור, חנויות, בנקים, בתי חולים ומערכות שמעסיקות פרופסיונלים ממקצועות מגוונים. המפגשים במקומות העבודה עשויים לשחזר את היחסים הקיימים בין שתי הקבוצות, אך הם עשויים לאפשר דינמיקה שונה. בשונה ממפגשים יזומים, אקספרימנטליים, המפגש בעבודה הוא לרוב מפגש מתמשך שמאפשר, או מחייב, אינטראקציה בין אנשים משתי הקבוצות. לכן, מפגשים בעבודה יכולים לאפשר הכרות, למידה הדדית ופיתוח יחסי קירבה ואף חברות. עם זאת, מספר גורמים כמו הבדלי התרבות, הבדלי השפה, מעמדן החברתי של כל אחת מהקבוצות והקונפליקט המתמשך עלולים לצמצם או לפגוע בפוטנציאל זה ואף לגרום להסתגרות ועוינות.
|
|
|
|
|
מערכת החינוך בישראל מחולקת לשלושה מגזרים: ממלכתי, ממלכתי-דתי וערבי. מגזרים אלה לא נפגשים בנסיבות רגילות, וקיימים סטריאוטיפים רבים כמו גם חוסר אמון בניהם. תיאורית המגע הותאמה ופותחה על ידי צוות המרכז לטכנולוגיה ורב תרבותיות (יוזמה משותפת של המכללות: אלקאסמי, סמינר הקיבוצים ותלפיות), במטרה לחבר בין סטודנטים ותלמידים באמצעות טכנולוגית מידע ותקשורת, בתהליך הדרגתי: התכתבות באינטרנט, שיחות באמצעות האינטרנט ולבסוף מפגשים פנים-אל פנים. בכנס יוצג פרויקט בין מכללתי שמיישם את תיאורית המגע המעודכנת.
|
|
|
|
|
מטרת המחקר היא לבחון כיצד ערוצי צ'ט סמויים יכולים לקרב בין קבוצות בקונפליקט במהלך מפגשים בסביבת תלת-ממד ווירטואלית. ערוצי צ'ט סמויים הם ערוצים שהכתוב בהם נראה רק לשולח המסר ולמקבל המסר, ולא לכלל המשתתפים בזירה הווירטואלית. יתרה מכך, המשתתפים בזירה הווירטואלית אינם יכולים לדעת, כי שני משתתפים משוחחים ביניהם באמצעות ערוץ צ'ט סמוי כל שכן מה הם כותבים האחד לשני.
|
|
|
|
|
