על-רקע הסערה בשוק התקשורת בשבועות האחרונים, שהגיעה לשיאה בהחלטה של ראש הממשלה
בנימין נתניהו לפטר את מנכ"ל משרד התקשורת
אבי ברגר בשיחת טלפון, שולחת היום בזק את תגובתה לבג"ץ, לאחר שביקש לקבל ממנה וממשרד התקשורת את סיכום הפגישות ביניהם ולעדכנו בתוצאת השיחות.
הבג"ץ, נזכיר, הוגש על-ידי בזק נגד משרד התקשורת על כך שהכליל את הטלפוניה של החברה במסגרת הרפורמה בשוק הקווי (השוק הסיטונאי) ועל התעריפים שקבע לגבי השימוש ברשת שלה על-ידי מתחרים. מכיוון שהרפורמה בשוק האינטרנט כבר נכנסה לתוקף למעשה וכבר עובדת, סוגיית הטלפוניה נותרה כאבן המחלוקת המרכזית בין הצדדים.
בג"ץ דחה את בקשת בזק להוציא את הטלפוניה מהרפורמה וביקש מהצדדים לשבת ולדון בטענות של בזק. משרד התקשורת שלח כבר לפני שלושה שבועות לערך את תגובתו ואמר שהוא ישב עם בזק מספר פעמים והגיע למסקנה שהטלפוניה היא חלק אינטגרלי מהרפורמה והיא ניתנת ליישום, ואף הצביע על האופן שבו ניתן לעשות זאת.
בשבוע שעבר נחשף ב"
גלובס" כי ברגר החליט, למרות שפוטר, להוציא לבזק סיכום של תיק השירות של הטלפוניה שלה. במלים פשוטות מה שעשה ברגר, הוא נעל באופן רשמי את הטיפול מצד משרד התקשורת בסוגיה במכתב שבו קבע כי החברה חייבת להציע את הטלפוניה שלה לטובת מתחרותיה, ובזה למעשה חתם את הדיון מבחינת עבודת המשרד. כל זאת נזכיר, בשעותיו האחרונות במשרד התקשורת ולאחר שכבר היה ברור שהוא בדרכו החוצה.
מהלך לא מתואם
המהלך של ברגר לא תואם עם ראש הממשלה והוא ראה בו חלק מעבודתו כמנכ"ל המשרד, אך גם אם באופן רשמי המכתב של ברגר היה חוקי, בסופו של דבר המכתב בסיטואציה הנוכחית, היה מתריס, כי ברגר לא עדכן את אנשי ראש הממשלה במכתב לבזק.
היום בזק שלחה את תגובתה לבג"ץ בנושא הטלפוניה. לטענת החברה משרד התקשורת קיים, למעשה, שני תהליכים מקבילים: האחד, איתה למראית עין בלבד; השני, תהליך שהתנהל במחשכים, במסגרתו עמל משרד התקשורת על הכנת הודעתו לבית המשפט, בעוד שבזק ממתינה לתשובות ולנתונים לצורך השלמת טיעוניה וטענותיה (ומבלי שהמשרד אפילו טורח להודיע לחברה, שתשובות לפניותיה לא יינתנו).
לדעת בזק ההודעה המעדכנת מטעם המדינה הוגשה שבועיים ומחצה לפני חלוף המועד שנקבע על-ידי בית המשפט. המשמעות היא שמשרד התקשורת אפילו לא ניסה לנצל את מלוא פרק הזמן שקצב בית המשפט לשם קיומו של דיאלוג עם העותרת וליבון הטענות, ואצה לו הדרך לבית המשפט.
בנסיבות אלה אין תימה, כי גם דיוני "השולחן העגול", שעליהם הורה בית המשפט הנכבד, לא סייעו בפתרונם של הפגמים הקשים אשר דבקו בהחלטה ובהליכי השימוע שקדמו לה, בדיוק אותם עניינים שלצורך בירורם החליט בית המשפט הנכבד להורות על קיומו של "שולחן עגול". אכן, את האופן שבו התנהלו דיוני השולחן העגול, ניתן לזהות בנקל גם בתוכנם ובתוצאתם שהיא אותה תוצאה שאליה הגיע משרד התקשורת בסופם של הליכי השימוע שקדמו להחלטתו של שר התקשורת.
לדעת בזק לא ניתן לנתק תוצאה עגומה זו מהתנהלותו של המשרד, שמראשית הדרך סימן לו מטרה, ומאז הוא מסיר כל דבר העומד בדרכו אליה. הדברים קיבלו ביטוי, בין היתר, בהליכי השימוע ובמחטף בו התקבלה ההחלטה ביום בו סיים השר הקודם את תפקידו, כמתואר בעתירה.
החברה עוד טוענת כי הגשת העתירה הייתה לצנינים בעיני המשרד, והוא החליט לבוא חשבון עם העותרת. תקוותה של העותרת, כי החלטת בית המשפט הנכבד בעקבות הדיון בעתירה תשיב את הדברים למסלולם - התבדתה במהרה; המשרד גמר אומר שהחלטה זו לא תסיט אותו ממסלולו, והוא עשה אותה פלסתר.
בתגובתה יוצאת בזק גם נגד ההתקפות עליה בתקשורת מצד ברגר. לדעת החברה התנהל נגדה "קמפיין תקשורתי נרחב בניצוחם של בכירי המשרד, החורג מכל נורמה מקובלת לגבי עובדי ציבור, אשר שבו והכפישו את העותרת בראיונות רבים מספור, שכל תכליתם להסיט את הדיון בשוק הסיטונאי מהמישור המקצועי למחוזות בלתי רלוונטיים. לאלה הצטרף שימוש אגרסיבי בסנקציות של המשרד כלפי העותרת, ללא כל בסיס, שכל מטרתו להלך עליה אימים".
סנקציות אגרסיביות
לקראת סוף התגובה מציגה בזק את חוות דעתו של
אבי פתיר, לשעבר מנכ"ל ברק, ומנכ"ל הוט מובייל, וסמנכ"ל ההנדסה ומשנה למנכ"ל בזק. מסקנתו החד-משמעית הנה כי "אפשרויות הפתרון" המפורטות על-ידי משרד התקשורת לעניין הטלפוניה אינן פותרות את בעיית אי-הישימות. המהנדס פתיר בחן את שלל ה"פתרונות" שהציעו מהנדסי המשרד, ומצא כי אף לא אחד מהם עונה על בעיית אי-הישימות. כמפורט בחוות דעתו של פתיר, הפתרון היחיד לבעיית אי-הישימות הנו החלפת המתג של העותרת, שהוא פתרון מורכב ויקר, אשר יישומו ייפרש על פני מספר שנים.
בזק כותבת בהמשך לכך כי משרד התקשורת אינו מוסמך לחייב אותה להחליף את המתג שלה לשם אספקת שירותי טלפוניה סיטונאיים, ואף אילו היה מוסמך לכך היה עליו לקיים שימוע בנדון.
חוות דעתו של המהנדס פתיר מפריכה גם את טענתם של מהנדסי משרד התקשורת, לפיה ברחבי העולם מסופקים שירותי טלפוניה סיטונאיים באמצעות מתג זהה לזה של העותרת, ואת הדוגמאות שהובאו על ידיהם בהקשר זה.
פועל יוצא של מסקנה זו הנו, כי לא ניתן לספק את שירותי הטלפוניה הסיטונאיים הנדרשים על גבי הרשת הקיימת של בזק. חזרה על הטענה, כי "הפתרונות ההנדסיים שהציע המשרד לאספקת השירות, מאפשרים יישומו תוך זמן קצר" כמין מנטרה, בסגנון קאטו הזקן, לא תהפוך טענה זו לאמת, ולא תסגל לרשת של בזק תכונות שאין לה, כותבת החברה.
