|   15:07:40
דלג
  עמוס גורן  
עיתונאי וסופר מראה
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
אתם מתכננים מסיבת רווקים לחבר הכי טוב שלכם? כך תעשו את זה נכון!
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין

תענוגות העברית: צעיר חסר מנוח

ביתו של פרופ' יוסף קלוזנר לא היה פעמון ולא טלפון. הוא הסביר כי אם יתקין פעמון, יצטרך לקום כל הזמן כדי לפתוח את הדלת, ואם יתקין טלפון לא יוכל לעשות דבר מלבד לענות כל הזמן לצלצולים. לפיכך העדיף להשאיר את הדלת פתוחה ולהניח למבקריו להגיע היישר אליו
05/04/2009  |   עמוס גורן   |   מאמרים   |   מראה   |   תגובות
פרופ' יוסף קלוזנר

בטור אחרון הוצגה דרכו של פרופ' יוסף קלוזנר בחידוש מילים ובהרחבתה של העברית. קלוזנר הוא אחד מארבעת המצביאים הגדולים של מלחמת התחייה של העברית, עם בן-יהודה, ילין וביאליק. אך מי באמת היה אותו איש קטן גוף וכסוף זקנקן, ענק המחקר, ההוראה, הכתיבה והעריכה? ואיך נעשה דווקא הוא הדמות האוניברסיטאית הבולטת ביותר בארץ במחצית הראשונה, היצירתית כל כך, של המאה העשרים?

מהלך חייו של יוסף קלוזנר חופף בדיוק מפליא את מהלך התפתחותה של הציונות המדינית מרגע לידתה ועד שיאה. הוא נולד ב-1874 בעיירה אולקיניק שליד וילנה, ומילדות חש משיכה ללשון העברית. בהיותו בן אחת-עשרה עבר לאודסה, מרכז הספרות העברית (יחד עם ורשה) ושם, כנער צעיר, התקבל כחבר באגודת "שפתנו איתנו", הראשונה שנוסדה ברוסיה במטרה לדבר עברית. רגע כניסתו לאגודה זו, שחבריה היו צעירים מכורים לרעיון תחיית הלשון, זכור לקלוזנר כרגע השיא הראשון של חייו. הבחורים באגודה היו אנשים נחושים בתוך סביבה שהתכחשה לחזונם, לגלגה עליהם או שהייתה אדישה כלפיהם. אפילו בעיני סופרים בעלי שיעור קומה כמו ליליינבלום ואחד-העם, נראו אוהבי העברית הללו כחבורת פוחזים, ומנדלי מוכר ספרים ליגלג על מעשי המשובה שלהם בספרו "בימי הרעש". הגדולים פשוט לא האמינו אז, שהעברית יכולה להיות שוב שפתם של המוני היהודים, וראו בדבקות בדיבור העברי בחיי היומיום בזבוז זמן וכוח. בתוך שלושים שנה הם נאלצו לשנות את דעתם והיו אמיצים דיים להודות בפה מלא, כפי שעשה אחד-העם, שהצעירים התמהונים צדקו.

לאומי מדי בשביל האוניברסיטה העברית

ואולם קיום פעילות בעברית לא היה רק סבל ומאמץ. באודסה, וגם בוילנה, היו גם כמה נערות יפות שדיברו עברית, ועימן היה קלוזנר הצעיר מטייל ברחובה של עיר ומדבר להנאתו בעברית שוטפת, אף על-פי שעדיין חסרו בה מילים בסיסיות רבות. פירוש הרומנטיקה אז היה חילופי דברים עם נערה או עם מורה צעירה על כתבי שד"ל, מיכ"ל, יל"ג, סמולנסקין וכמובן על "אהבת ציון" של מאפו. גם משיחה על פושקין, לרמונטוב, טולסטוי וטורגנייב לא נמנעו תוך כדי טיולים ארוכים, ודווקא בעברית ולא ברוסית. באודסה נפגש הנער יוסף עם אחד-העם - אף זה רגע שזכר כל חייו - דיבר איתו ברוסית והוקסם מדרך מחשבתו ההגיונית והישרה ומהשכלתו האירופית הרחבה. אחד-העם יעץ לו ללמוד באוניברסיטת סורבון בפריס, אך קלוזנר בחר בהיידלברג. לימים אמר: "וטוב עשיתי, במקרה זה, שלא נשמעתי לו והלכתי להיידלברג. האווירה בעיר זו, הספוגה תרבות עתיקה, הספרייה, המוזיאונים, ובעיקר ריבוי הסטודנטים הציוניים בגרמניה השפיעו עלי לטובה" (על-פי "יוסף קלוזנר, האיש ופעלו", מאת יעקב בקר וחיים תורן, מסדה תש"ז).

בהיידלברג קרא קלוזנר את השירה הרומנטית האנגלית, את הטראגיקנים היוונים ולאחר מכן את אובידיוס ואת וירגיליוס הרומיים (הכל בשפת המקור, כמובן), את גתה, רוסו, שטובריאן, בלזק, זולה, דאנטה, קרדוצ'י, ומי לא. חלקים גדולים מיצירות גתה ודנטה ידע קלוזנר על פה, אך עדיין שמר אמונים ל"בין שיני אריות" של יל"ג וראה בו את המשורר שהשפיע עליו יותר מכולם. גם בהיידלברג המרהיבה, הרומנטית מאין כמותה, דיקלם שירה עברית באוזניה של נערה יפה והמשיך לחלום על תחיית הלשון בחברתם של סטודנטים יודעי עברית, בהם רפואן צעיר, שגם הוא הגיע מדרום רוסיה, ושמו שאול טשרניחובסקי.

רגע של התגלות כמעט דתית חש קלוזנר בקונגרס הציוני הראשון, שאפשר לקרוא לו מתן תורה של הציונות המדינית. קלוזנר היה ציר בקונגרס והוא נזכר: "זו הייתה חוויה בלתי נשכחת. הופעתו האצילה של הרצל, כשרוח החזון נסוך על פניו, כוח נאומו הגדול של נורדאו, ש'כפטיש יפוצץ סלע', הרגש המרומם שמילא את לבות כל הנוכחים - לא יימחו מלבי עד יומי האחרון. כי הקונגרס הראשון השיב לעם ישראל את כבודו שאבד לו בגלות הארוכה... הקונגרס הציוני הראשון הטביע בנפשותיהם של כל אלה שזכו להשתתף בו ניגון מיוחד במינו. מי ששמע את הרצל ואת נורדאו בקונגרס הראשון לא יהא דומה בציוניותו לשאר הציוניים שבעולם. ניגון נפלא זה מצלצל בנפשותיהם של חברי הקונגרס הראשון עד יומם האחרון" (שם).

ב-1902 הצליח קלוזנר הצלחה מזהרת בבחינות לקבלת התואר דוקטור לפילוסופיה. מוריו הציעו לו להישאר בהיידלברג, בהבטחה שלאחר זמן יקבל תואר פרופסור. האיש הצעיר השיב להם תשובת סירוב גאה: "רוצה אני לעבוד בשביל עמי וספרותו, העלובים ביותר בין העמים והספרויות כיום".

ב-1919 הגיע יוסף קלוזנר לפלשתינה (א"י) על סיפונה של האונייה "רוסלן", ספינת הדגל של העלייה השלישית. הוא התיישב בירושלים והחל לעבוד כעורך המדעי של ועד הלשון העברית. הוא היה חבר בוועדה המכינה של האוניברסיטה העברית, אך היה מי שהתנגד לקבלתו לסגל הראשון שאייש אותה בשנת הפתיחה 1925. כבר אז סבלה האוניברסיטה מנגע "התקינות הפוליטית", וקלוזנר נחשב לאומי מדי בשביל מוסד, שבראשו עמד יהודי אמריקני בשם יהודה לייב מגנס, אשר רצה שתקום כאן מדינה ערבית. ואולם קלוזנר לא ויתר, ובעזרת מנחם אוסישקין, שהיה אז מנהיג היישוב, התקבל בכל זאת כחבר בסגל, אלא שאת הקתדרה להיסטוריה לא נתנו לו מחשש שלא יתאים את עצמו לקו הפייסני, והוא הורה ספרות עברית. כך מגלה פרופ' בנציון נתניהו, שהיה בין תלמידיו של קלוזנר.

פרופ' נתניהו מציין שהמספר הכולל של תלמידי האוניברסיטה בסוף שנות העשרים היה קצת יותר ממאה, כך שבאופן טבעי נקשרו קשרים אישיים בין סטודנטים ומרצים. הפרופסור קלוזנר התגורר בשכונת תלפיות שבדרום ירושלים וביתו היה פתוח לסטודנטים. הוא נהג להציג נושא ולדון בו עם התלמידים אורחי ביתו דיון יסודי, סבלני ומפורט.

בביתו זה לא היה פעמון ולא טלפון. קלוזנר הסביר לנתניהו, שנעשה עד מהרה עמית וידיד קרוב שלו, כי אם יתקין פעמון, יצטרך לקום כל הזמן כדי לפתוח את הדלת, ואם יתקין טלפון לא יוכל לעשות דבר מלבד לענות כל הזמן לצלצולים. לפיכך העדיף להשאיר את הדלת פתוחה ולהניח למבקריו להגיע היישר אליו. היו לו שיחות ארוכות איתם על ענייני מדיניות, היסטוריה, ספרות ולשון, ובכל התחומים ביטא אמונה כי הכיוון הוא ריבונות של העם היהודי בארץ-ישראל וכי זהו תהליך בלתי הפיך, שהבריטים והערבים לא יוכלו לעצור אותו. פרופ' בנציון נתניהו לא הסתפק באמונה זו וסבר כי יש לעשות מעשים נחרצים, כדי למנוע מן הבריטים לצמצם את היישוב ולדלדלו כך שלא יוכל ליצור לעצמו מדינה, אך קלוזנר לא זז מעמדתו. למעשה, שניהם לא זזו מעמדותיהם.

דייסה לארוחת הערב

בערב הייתה רעייתו של קלוזנר, שאותה כינה הן בעל פה והן בכתב בתואר "הגברת קלוזנר", מגישה לבעלה צלחת דייסה, מזונו העיקרי, מאחר שסבל ממחלת כליות. רק בשעת לילה, כשאחרון מבקריו יצא מביתו, התפנה קלוזנר לכתוב בלי הפרעה. הוא כתב עשרות ספרים, שהידועים בהם הם "הרעיון המשיחי", "יהדות ואנושיות", "היסטוריה ישראלית", "ישו הנוצרי", "מישו עד פאולוס", "כשאומה נלחמת על חרותה" ו"היסטוריה של הספרות העברית החדשה". זהו מפעל מדעי היסטורי עצום, שחלקים גדולים ממנו רלוונטיים גם כיום. קלוזנר הצליח לבצע אותו הודות ליכולת הכתיבה הרהוטה והשוטפת שלו, שכמעט לא הצריכה תיקונים. רק מיומנות זו מסבירה כיצד הקים מפעל כזה מי שייחד עשרים שנה מחייו לעריכת "השילוח" ותקופת זמן ארוכה עוד יותר להוראה, לחינוך ולטיפוח צעירים ממנו.

בתקופת המאבק נגד הבריטים כתב קלוזנר בעיתונות המחתרתית של האצ"ל, ומאמריו מופיעים ב"במצודה", בצד מאמרים של יונתן רטוש (אז אוריאל הלפרין), חברם מילדות של בנציון נתניהו ושל אברהם שטרן ("יאיר"), שלמד עם נתניהו באותן שנים באוניברסיטה. ב-1949 היה פרופ' יוסף קלוזנר מועמד לנשיאות המדינה שזה עתה נולדה מול ד"ר חיים ויצמן. כמועמד הימין ידע שאין לו סיכוי לנצח, אך נכנס למערכה, כרגיל אצלו, למען הרעיון. הוא הלך לעולמו ב-1958, שנת העשור למדינת ישראל, שאותה ראה מתבססת, מנצחת את מצרים ב"סיבוב השני" ("מבצע קדש"), קולטת עלייה המונית, ולא פחות חשוב: המוני יהודים שהתגוררו בה דיברו עברית.

עמוס גורן הוא עיתונאי וסופר ירושלמי.
תאריך:  05/04/2009   |   עודכן:  05/04/2009
עמוס גורן
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
תענוגות העברית: צעיר חסר מנוח
תגובות  [ 1 ] מוצגות   [ 1 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
vkjl89078
5/04/09 17:05
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
עולמנו נחלק לשני סוגים של מדינות פעילות: אומות המערב ואומות המזרח. בסוף המאה ה-20 הגיעו אומות המערב למצב אידיאלי מבחינתן. הן הפכו לגורם הדומיננטי העולמי, וקבעו מה מותר ומה אסור בכללי ההתנהגות הגלובליים. אומות המזרח נותרו באותה תקופה במעגל הפחות פעיל. הדומיננטיות הזו נשברה במילניום הנוכחי. מדינות חדשות עלו לבימת הפעילות. חלקן מדינות שהיו בעמדת בכורה גם בעבר וחלקן פנים חדשות.
05/04/2009  |  אריה דרוקמן  |   מאמרים
קווי הזהות המגדירים את זהותי מעמידים את תל אביב כקונספט אורבני, תרבותי, זהותי, הרחק הרחק ממני השבח לאל. ואולם דווקא מבחוץ, מן הפריפריה הישראלית ניתן לדעתי לשרטט תמונה מדוייקת יותר וממילא עגומה עד בכי, של העיר העברית הראשונה על יופייה וששונה, ועל כיעורה ומחדליה.
05/04/2009  |  ד"ר אלון דהן  |   מאמרים
בלחץ המיתון, שאינו מרפה, נאלצו מסעדות לא מעטות במרינה של הרצליה להגיף את שעריהן בפני קהל סועדיהן. אלה ששרדו, נאלצו בלית ברירה, להתיישר עם הקו החדש, ויש אפילו שהצליחו, למרות המצב העגום, להשתדרג. אחת מהן היא "דרבי בר" הוותיקה, הנושקת לחוף הים, ואנו, כמו רבים אחרים, ממשיכים לשמור לה אמונים.
05/04/2009  |  ראובן לייב  |   מאמרים
שופטת בית המשפט העליון (בדימ.), דליה דורנר, עלתה מאיסטנבול לארץ בגיל 10. היא למדה משפטים ב"בית ספר הגבוה למשפט וכלכלה" בתל אביב, ולאחר מכן באוניברסיטה העברית. היא פנתה לפרקליטות הצבאית ובין השאר הייתה הסניגורית הצבאית הראשית ומשנת 1974 כיהנה בתפקיד שופטת בית הדין הצבאי לערעורים, תפקיד שהקנה לה דרגת אלוף משנה. עם פרישתה מן הצבא כיהנה בבית המשפט המחוזי בבאר שבע ואח"כ בירושלים (בין היתר ישבה בהרכב אשר הרשיע את איוון האיום). בשנת 1994 מונתה דורנר לבית המשפט העליון. היא נודעה כפרשנית מרחיבה של חוקי היסוד ושל ההגנות המשפטיות על זכויות האדם. בשנת 2006 נבחרה דורנר לתפקיד נשיאת מועצת העיתונות הישראלית.
04/04/2009  |  ענבל בר-און  |   מאמרים
במאמרושל חברי ועמיתי עו"ד אריאל לוין "אל תושיבו את האבות על הספסל", תולה המחבר את האחריות להעדר שיוויון בחלוקת אחריות הורית בין אב לאם, בסטריאוטיפ קדום וארכאי לפיו תפקידה הקלאסי, שלא לאמר: "המסורתי" של אם הינו גידול ילדיה, ובלשון עו"ד לוין במאמרו: ”[על האם] לגדל את הילדים, ולכן נפטור [את האם] מעול פרנסתם”.
04/04/2009  |  יורם יהודה  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
בצלאל סמוטריץ'
בצלאל סמוטריץ'
הרבה זמן כבר לא חוויתי פער גדול כל כך בין המציאות לסיקור המעוות שלה בתקשורת הישראלית    צר לי לקלקל למחרחרי הריב והמחלוקת, אבל מה לעשות, פשוט הייתי שם וזה היה הרבה פחות דרמטי...
אלי אלון
אלי אלון
בעוברי ברחוב צד את עיני נוסחו המוזר של שלט הרחוב שמופיע עליו הכיתוב הבא בלבד: "דוד סמילנסקי פקיד ועסקן, מנהל מחלקת המים בעיריית תל אביב"    משום אין אזכור בשלט ולו ברמז לעובדת היותו...
עידן יוסף
עידן יוסף
החופשי חודשי ב-42 שקל ש"מוכרת" שרת התחבורה לתושבי אילת ייטיב רק עם מי שיסכים להיות "כלוא" בתוך העיר    בפועל, אילתי שירצה להגיע לעיר אחרת בארץ יידרש לשלם 305 ש"ח - יותר מפי 2.7 מאשר...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il