"בור כרה ויחפרהו, ויפול בשחת יפעל" - כתב דוד המלך (תהלים ז, ט"ז), ובנו שלמה חוזר על אותו רעיון (משלי כ"ו, כ"ז).אדם כורה בור כדי להפיל בו את השני, ולבסוף הוא עצמו נופל בבור. זה מה שקרה לרחמים לוי מירושלים: הוא דרש מרשות מקרקעי ישראל 1.8 מיליון שקל "דמי פינוי", אך לאחר בדיקה התברר, שהוא חייב לשלם לרשות דמי שימוש - על-פי שווי הדירות כפי שהוא עצמו קבע.

לוי, אשתו ובניו מתגוררים זה שנים רבת בשתי דירות ברחוב גרוזנברג 9, במרכז ירושלים. הם ידעו שהדירות בבעלות רמ"י. לפני זמן החלה רמ"י לנהל אתם מו"מ על פינוי הדירות. לויי דרש פיצוי על-פי שווי הנכס. "כמה שוות הדירות?" - שאל נציג הרשות. לוי העריך את שווין ב-1.8 מיליון שקל.

הרשות ערכה בדיקה מעמיקה וגילתה, שללוי אין כל זכויות בקרקע, והוא לא שילם דמי שימוש או כל תשלום אחר במשך שנים. לכן יש לדרוש ממנו דמי שימוש, אבל רק ל-7 השנים האחרונות, על-פי חוק ההתיישנות. דמי השימוש נגזרים משווי הדירות. כמה? בדיוק לפי שווין על-פי הדייר. החישוב העלה, שעל לוי לשלם מאות אלפי שקלים. ("בית המשפט הורה לפנות פולשים ממגרש הרוסים" - 26.9.16).

במקביל, הגישה הרשות תביעה לצו פינוי נגד רחמים לוי ומשפחתו. בית משפט השלום בירושלים דחה את כל טענות הנתבעים. בית המשפט קבע (על-פי תקדימים ופסקי דין קודמים) שלוי אינו זכאי למעמד של דייר מוגן או למעמד של בר רשות, מאחר שפלש למגרש של רשות המקרקעין, שהיא גוף ציבורי-ממלכתי. בית המשפט פסק, קבע שעל לוי ובני ביתו לפנות את הדירות ב-31.1.17 ולשלם דמי שימוש. עם זאת קבע בית המשפט, ששמאי מוסמך יבדוק כמה על לוי לשלם, ההערכה תוגש לבית המשפט, שידון ויחליט על הסכום המדויק.