הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת הכנסת המשיכה (יום ב', 8.5.17) להכין לקריאה שנייה ושלישית את ההצעה הממשלתית לתקן את חוק תאגיד השידור הציבורי, ולהקים תאגיד חדשות נפרד. זאת לאחר שאמש הסתיים הדיון עם מספר מחלוקות, הנוגעות בין היתר להצעת היו"ר ביטן לדחות את פתיחת השידורים לסוף מאי וכן יישום ההסכם בין האוצר להסתדרות באשר לעובדי
רשות השידור, העברת רדיו רקע מהתאגיד לתאגיד החדשות ועוד. הבוקר התחדשו הדיונים והתעוררה מחלוקת נוספת באשר לטיפול בגמלאי רשות השידור. היו"ר ח"כ
דוד ביטן דרש שהטיפול יהיה באחריות התאגיד והאוצר יבצע התאמות תקציביות. נציג האוצר התנגד ואמר כי מדובר בפריצת מסגרת התקציב. ביטן הטיל על ח"כ
יעקב פרי וח"כ
רועי פולקמן למצוא לכך פתרון עוד היום.
בצהריים התחדשה הישיבה ועו"ד אביגדור קלגסבלד, המייצג את התאגיד, הציג את עמדתו לפיה תיקון החוק פוגע בזכות חוקתית מרכזית של התאגיד, ההנהלה, המועצה והמנהלים האחרים שלו. לדבריו, נפגעת ליבת
חופש הביטוי של התאגיד, המוגנת בחוק יסוד
כבוד האדם וחרותו. היו"ר ביטן שאל את קלגסבלד האם למעשה לכנסת ולממשלה אין סמכות לשנות רק בגלל העיסוק בתקשורת, ועו"ד קלגסבלד השיב: "נגיד שהיו לוקחים לך את חופש הביטוי שלך, זה חשוב אם היו נותנים אותו לח"כ אחר או לנשיא בית המשפט העליון? מה שחשוב זה מה נלקח ממך ונלקח ממנו החופש לשדר חדשות ואקטואליה". לדברי עו"ד קלגסבלד, במקרה כזה הכנסת צריכה להוכיח שהפגיעה היא לתכלית ראויה ומידתית. אתם לא יכולים להרים את הנטל הזה כי יש התבטאויות גם שלך וגם של השרה
מירי רגב כנגד התאגיד. ההתבטאויות היו חמורות, במיוחד בכך שהחשידו תאגיד שטרם התחיל לשדר כתאגיד שמאל עם אג'נדה אנטי ממשלתית. בנוסף הובאה בין ההתבטאויות רצון של הממשלה לחזק את השליטה על השידור הציבורי ולשלוט על המינויים. תכלית ראויה קשה למצוא פה. האם יש פה פרופורציות? את כל מה שאתם רוצים לעשות אפשר לעשות בתאגיד. רוצים לקלוט עוד עובדי רשות השידור אפשר לעשות את זה בתאגיד הזה. יש פה פגיעה חוקתית שלא ניתן לחלוק עליה ולא מתקיימת תכלית ראויה ולא מתקיימת מדתיות".
המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד
רז נזרי, השיב ואמר: "תפקידו של היועץ המשפטי לממשלה הוא להתייחס אם יש מניעה משפטית או לא ולתת ליווי משפטי של התהליך. החוק שמונח הוא תוצר של הסכמות כאלה ואחרות ותוצאה של קביעות של היועץ המשפטי לממשלה שעליהם הוא לא יוכל להגן. אם הייתה מחשבה בשלב מסוים שיהיה תאגיד שלא יקלטו בו כל עובדי התאגיד הקיים היועמ"ש לממשלה אמר שזה בעייתי. היועץ גם עמד על כך שלא יכול להיות שהוא ישדר חדשות רק ברדיו ולא בטלוויזיה. החוק כן שמר על מספר עקרונות, הוא שמר על עובדי התאגיד גם במספרם וגם בתפקידיהם. הוא שומר על כך שסמכויות המנהל הזמני יישארו. לגבי הפגיעה החוקתית בהעברת שידורי החדשות, אנחנו לא חושבים שיש פגיעה בחופש הביטוי. אנחנו לא חושבים שלתאגיד ציבורי יש חופש ביטוי לכשעצמו. גם לרשות השידור היה חופש ביטוי והוחלט שהיא תיסגר וזה כשלעצמו לא פגיעה חוקתית". עם זאת הוא הוסיף כי "ודאי שיש קשיים משפטיים לא מבוטלים". היו"ר ביטן הגיב על כך ותהה: "איזה קשיים? בגלל שעשינו תאגיד שידור אנחנו מחויבים לו לכל חיינו?".
מנכ"ל משרד התקשורת,
שלמה פילבר, התייחס לתכליות החוק ואמר: "התכליות של החוק הן העובדה שהדרמה סביב חדשות וענייני היום, שלא כמו שידורי המוזיקה, אומרת שחדשות זה הנושא המרכזי של שידור ציבורי. היום מתוך 12 חברי מועצה יש אחד שהוא מומחה לחדשות, לכן חשבנו לבנות מועצה שתהייה יותר מומחית לחדשות". יו"ר ועדת הכלכלה, ח"כ
איתן כבל, העיר בציניות: "היית אומר את זה מהתחלה היינו חוסכים את הכל". פילבר המשיך ואמר: "הנושא השני זה קליטת עובדי רשות השידור, לא רק כמותית גם איכותית. ברקע עומד משפט שאמרו אנשי התאגיד וועדת לנדס על די.אן.איי דפוק. ברגע שקם אורגן שפוסל אנשים בגלל מקום העבודה שלהם זאת בעיה. ניסינו להתמודד עם זה מבחינה מקצועית בסיג ושיח עם אלדד קובלנץ מקיץ 2015. אנחנו מגיעים לחקיקה זה כי המאמצים בשנתיים האלה כשלו, וכי החוק יצר סיטואציה שכאשר המחוקק רוצה לעשות איזונים הוא יכול רק לתקן חקיקה". היועצת המשפטית של הוועדה והמשנה ליועץ המשפטי לכנסת, עו"ד אתי בנדלר, התייחסה לשאלה האם הכנסת יכולה לחוקק את החוק, ואמרה כי מדבריהם של עו"ד נזרי והמנכ"ל פילבר עולה, על פניו, שיש תכליות שניתן להגן עליהן וכי לא ניתן לומר שאין כאן תכלית ראויה.
ח"כ
רוברט אילטוב (
ישראל ביתנו) התייחס לטענות בדבר הפגיעה החוקתית ואמר כי יש ניסיון לכבול את ידה של הכנסת מלחוקק חוקים, ולאיים עליה בבג"ץ. "התאגיד פגע בייצור הולם באופן בוטה ביותר וגם זה חוק במדינת ישראל, הניסיון לקשור את הידיים של הכנסת הוא פסול", אמר. ח"כ
יוסי יונה אמר מנגד כי אם זו הייתה רק בעיה של העובדים אפשר היה לפתור זאת בתאגיד, "אבל השרה רגב אמרה במפורש שאתם לא רוצים את התאגיד כי אתם לא שולטים בו". היו"ר ביטן הגיב ואמר: "אנחנו לא שולטים בתאגיד וגם לא בתאגיד החדשות וזה מוכיח את הטענה שאנחנו מקימים גוף חדש שאין לנו עליו שליטה בדיוק באותה מידה".
כבל אמר כי הקרב הוא קרב על שליטה. הוא הוסיף כי הוא יושב בדיונים כדי לנסות לפעול כמיטב יכולתו למען עובדי רשות השידור, "אבל אם מישהו חשב שכפי שראש הממשלה התבטא, כל המהלך נועד למען העובדים, אז לא מיני ולא מקצתי". "לח"כ ביטן ולשרה רגב, שכנתי, אין את הבושה לומר שכל עוד זה לא יהיה כמו שהם רוצים זה לא יהיה. אתם רוצים לומר שהתיקון נועד לייצר את ההפרדה מהפוליטיקה, אבל אם זה מתקיים ממילא אז למה צריך להקים את התאגיד החדש", אמר. היו"ר ביטן הגיב ואמר: "מותר לעשות שינוי ארגוני", וח"כ כבל ענה: "איך אתה מדבר על שינוי ארגוני כשעוד לא ניסית אותו בכלל".
במהלך הישיבות היום טרם הושלמה הקראת סעיפי החוק, והישיבה צפויה להתחדש עוד בהמשך הערב ולהימשך עד השעות המאוחרות. במהלך הישיבה הערב צפויה הוועדה לסיים את ההקראה ולהתחיל לדון בכ-256 הסתייגויות שהוגשו עד כה להצעה, ולאחר מכן תחל ההצבעה על סעיפי החוק. הדיון צפוי להתחדש ביום שלישי בשעה 12:00 ועד לסיום ההצבעות.
