לקראת הרכבת הממשלההחדשה, הצביעו (יום א', 19.5.19) השרים על שינוי חוק יסוד הממשלה וביטול הסעיפים שמגבילים את מספר השרים ל-19 שנקבע בשנת 2014. בממשלה הקודמת בוטלה מגבלת השרים בהוראת שעה, וכעת תיקנה הממשלה את החוק כולו ווביטלה סופית את המגבלות על מספר השרים ומספר סגני השרים.
בטיוטת תיקון חוק היסוד נכתב כי "במשטר הפרלמנטרי הרב-מפלגתי הנוהג בישראל, ממשלות ישראל היו מאז ומעולם ממשלות קואליציוניות, כאשר הקמת ממשלה קואליציונית כאמור מצריכה פעמים רבות שיתוף מספר רב של סיעות בקואליציה. במצב דברים זה, ועל אף היתרונות הגלומים בקיומה של ממשלה קטנה, קיים קושי משמעותי לכונן ממשלה כאמור הלכה למעשה ולהבטיח יציבות שלטונית".
"משכך, האיזון בין השיקולים התומכים בקיומה של ממשלה קטנה לבין הקשיים המעשיים לכונן ממשלה כאמור ולהבטיח באמצעותה יציבות שלטונית, מוביל למסקנה כי מוטב להותיר גמישות ביחס למספר המרבי של השרים וסגני השרים ולא לקבוע בחקיקת-היסוד מגבלות נוקשות בנושא זה. ההסדר המוצע אינו מחייב כינון ממשלה גדולה, אלא מותיר את האפשרות גם לכינון ממשלה קטנה.
עוד נכתב כי לתיקון המוצע לחוק-היסוד, כשלעצמו, אין עלות תקציבית, שכן הדבר תלוי במספר השרים וסגני השרים שימונו בפועל. יצוין, כי ככל שמספר השרים וסגני השרים יהיה דומה למספרם בממשלה ה-34, לא תהיה עלות תקציבית נוספת ללשכות השרים וסגני השרים ביחס למצב בממשלה זו.
עם זאת, בהתאם להערכת אגף התקציבים באוצר, העלות התקציבית של לשכת שר עומדת על כ-4.5 עד 6.5 מיליון שקל בשנה, והעלות התקציבית של לשכת סגן שר עומדת על כ-2 מיליון שקל בשנה.הערכה זו מתייחסת לעלות לשכת השר או סגן השר בלבד. ככל שמדובר בשר הממונה על משרד, קיימות כמובן עלויות נוספות בגין המשרד, שהיקפן מושפע מתחומי והיקף פעילות המשרד.
כאמור, המגבלות על מספר השרים וסגניהם נקבעו בשנת 2014, בעקבות דרישתו של יו"ר יש עתיד ח"כ
יאיר לפיד במסגרת תיקון מס' 1 לחוק-היסוד, אולם שנה לאחר מכן נקבע במסגרת הוראת שעה כי הן לא יחולו על הממשלה שכוננה בתקופת כהונתה של הכנסת ה-20.
