נשיא מצרים לשעבר, מוחמד מורסי, התמוטט בבית המשפט בקהיר ומת (יום ב', 17.6.19), ככל הנראה מהתקף לב. הוא היה בן 67 במותו. מורסי נדון בשנת 2016 ל-60 שנות מאסר באשמת רצח מפגינים ובאשמת ריגול לטובת קטאר, והדיון בו מת היה בנוגע לאישומי ריגול נוספים.

הנשיא חוסני מובארק הודח בהפיכה עממית בפברואר 2011, ובמקומו כיהן מוחמד חוסיין טנטאווי כנשיא זמני. בינואר 2012 ניצחה מפלגת החופש והצדק של האחים המוסלמים, שמורסי היה בין מנהיגיהם, בבחירות לפרלמנט. ביוני 2012 ניצח מורסי בסיבוב השני של הבחירות לנשיאות, עם 51.7% מהקולות. בחירתו הייתה האירוע המשמעותי ביותר באירועים שזכו לכינוי "האביב הערבי". ממשלו של ברק אובמה קידם בברכה את בחירתו של מורסי, משום שנעשתה בצורה דמוקרטית.

ואולם, כהונתו של מורסי נמשכה 13 חודשים בלבד. לאחר שהדיח את שר ההגנה, הרמטכ"ל ושלושה קצינים בכירים נוספים, התייצב נגדו הצבא בראשותו של גנרל עבד אל-פתאח א-סיסי, אותו מינה מורסי לשר ההגנה. בדצמבר 2012 התקיימו הפגנות ענק נגד משטרו, לאחר שיזם חוקה חדשה. ביולי 2013 הודיע התקיימו שוב הפגנות ענק נגדו, והצבא בראשותו של א-סיסי תפס למעשה את השלטון.

לאחר ההפיכה השנייה נעצר מורסי והועמד לדין יחד עם 14 בכירים נוספים בתנועת האחים המוסלמים באשמת רצח ולהסתה לרצח מפגינים בהפגנות שקדמו להדחתו. עוד הואשם בהדלפת סודות ולמעשה בריגול לטובת קטאר ולקשירת קשר עם ארגון חמאס לערעור על היציבות במצרים, שכללה בריחה המונית מן הכלא במהלך ההפיכה הראשונה שבה הודח מובראק. באפריל 2015 נגזרו על מורסי 20 שנות מאסר, וחודש לאחר מכן הוא נדון למוות. ביוני 2016 נדון ל-40 שנות מאסר בגין ריגול לטובת קטאר ובנובמבר 2016 בוטל עונש המוות שנגזר עליו.

כאיש האחים המוסלמים, דגל מורסי בגרסה קנאית של האיסלאם ובשאיפה להשלטת החוק המוסלמי (השריעה) על מצרים בפרט ועל המזרח התיכון בכלל. יחסו לישראל היה שלילי במיוחד, וכלל אלמנטים אנטישמיים כגון "מוצא הציונים מן החזירים והקופים".