"אם תהיה צמוד לשולחן ערוך - בג"ץ יחכה לך בפינה". כך אומר דיין בית הדין הרבני הגדול, הרב
מיכאל עמוס, בנוגע לדיון הנוסף ב"בג"ץ הבוגדת", בו היה אחד משלושת הדיינים שכתבו את פסק הדין. הוא דיבר (יום א', 23.6.19) בכנס במכון ארץ חמדה לזכרו של הרב שאול ישראלי.
לדברי הרב עמוס, "בית הדין לא פסק בניגוד לחוק איזון משאבים, שבעצמו אומר שיש נכסים שבהם לא מתחלקים. אבל מרוח הזמן יצא שעוד נכסים צריכים להתחלק, כגון מתנה וירושה, למרות שהם מוחרגים מהחלוקה. אני כתבתי, שלא היה שם 'דבר מה' שמצדיק את החלוקה בדירה, שזהו נכס שהבעל קיבל בירושה".
הרב עמוס הוסיף: "אנחנו מותקפים מכל החזיתות. היה פסק דין אחד שבו החלטתי לא לתת כלום לבעל, כי חוץ מצרות הוא לא עשה כלום - ואז הותקפנו מצד החרדים. ולפעמים אנחנו מותקפים בידי מי שאינם שומרי תורה ומצוות, ואינם יורדים לסוף דעתנו".
הרב עמוס סיפר כיצד נעזר כדיין בנסיונו כרב שכונה: "היה לי קשה מאוד לקבל את חוק איזון משאבים. אמרתי: בוא נראה מה שלו ומה שלה, במיוחד אם אחד מהם בכלל לא עבד. אבל התחלתי לשאול בבית הכנסת ובבית המדרש, והתברר לי שהם לא יודעים את ההלכה ואבל יודעים שלפי החוק מחלקים בשווה - וזה עזר לי מבחינה הלכתית, כי על דעת זה מתחתנים". הרב לוי סיני, מבית הדין הרבני בחיפה, הגיב באומרו: "אנחנו צריכים לפסוק לפי ההלכה. אם בג"ץ יפסול - הוא יפסול".
דיין בית הדין הגדול, הרב ציון לוז, אמר שהוא תמה מהיכן באה מה שכינה "המשטמה כלפי בתי הדין הרבניים". לדבריו, בתי הדין פועלים בצורה מעולה, אך לא מצליחים למנף עובדה זו אל היחס הציבורי כלפיהם. אולי זה בא מהתנהלות של ארגונים מסוימים, אולי מהתקשורת, אולי הדוברות לא מספיק טובה", שיער. לדבריו, "התלונה היחידה נגד ההרכב שלי בבית הדין בבאר שבע הייתה של האישה, שטענה שעבדנו מהר מדי ואחר כך היא התחרטה. היא ביקשה שנזרז, ואכן זירזנו וישבנו עד שעה מאוחרת וסיימנו. נציב התלונות קבע, שלא זו בלבד שאין מקום לתלונה, אלא שיש גם מקום לשבח".
