|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
משרד המשפטים שופך דלק במדורת האתיופים
|
יחידת הסיוע המשפטי טוענת בבית המשפט לאפליית יוצאי אתיופיה בקבלה למוסדות חינוך חרדיים בירושלים - ודוברות המשרד שלחה לתקשורת את העתירה
|
|
על בסיס תחושות [צילום: יונתן זינדל, פלאש 90]
|
|
|
|
|
בעוד ראשי המשטרה והפרקליטות מנסים להרגיע את ראשי העדה האתיופית, יחידת הסיוע המשפטי במשרד המשפטים שופכת דלק על המדורה. נציגי היחידה פנו היום (יום ב', 15.7.19) לבית המשפט המחוזי בירושלים, בטענה שארבעה מוסדות חינוך חרדים בעיר אינם מוכנים לקבל תלמידים אתיופיים וזאת בשל מוצאם. דוברות משרד המשפטים הפיצה את העתירה לתקשורת.
העתירה הוגשה בידי מזל עלמנך ורחל טגניה באמצעות עוה"ד מרב שיבק ויפעת שרפלר מיחידת הסיוע המשפטי, ועוה"ד אלרן שפירא בר-אור ודן לרגמן, במינוי לפי חוק הסיוע המשפטי. היא הוגשה נגד מוסדות החינוך סוכת דוד, יקירי ירושלים, מולא אור שרגא יזדי וירים משה, וכן נגד משרד החינוך ועיריית ירושלים.
בעתירה אין ראיות לכך שבניהן של העותרות נדחו בשל מוצאם, וטענה זו מסתמכת על תחושות בלבד. על-פי העתירה, ארבעת המוסדות "לא סיפקו ולו שביב של הסבר להחלטתם זו, שריח רע של אפליה על בסיס גזע נודף ממנה". עלמנך וטגניה גם טוענות, שמשרד החינוך והעירייה - שבידיהם מצוי הפיקוח על מוסדות החינוך - לא מנעו את ההתנהגות הפסולה הנטענת.
על-פי העתירה, עלמנך וטגניה ביקשו לרשום ארבעה מבניהן למוסדות החינוך הנזכרים, המצויים בסמיכות יחסית למקומות מגוריהן של המשפחות ומתאימים לאורח חייהן. בעתירה נאמר, כי מכתבי הדחייה נשלחו אל העותרות כבר בתחילת פברואר השנה (ואף מצורפת אליה ידיעה מ-ynet מינואר השנה המביאה את סיפורן). לדברי העותרות, בחודשים שחלפו הן ניסו ללא הצלחה לשנות את החלטות המוסדות. לדבריהן, נכון להיום לא נרשמו בניהן לשום מוסד לשנת הלימודים הקרובה - למרות שהיא תיפתח בעוד חודש וחצי בלבד.
בעתירה נאמר, כי "ללא הסבר חלופי מאף אחד מהמוסדות, האמינו העותרות ומשפחותיהן באמת ובתמים כי הסיבה היחידה בגינה דחו [המוסדות] את מועמדותם של ילדיהן היא בשל צבע עורם". עלמנך וטגניה טוענות, כי קיבלו חיזוק לתחושה זו מפיו של "גורם שניסה לסייע להן", והיא מתחזקת מן העובדה שבמוסדות אלו אין אף תלמיד ממוצא אתיופי (למעט אחד או שניים שהתקבלו בשנים האחרונות).
לגבי עיריית ירושלים נטען, כי כמי שמממנת מוסדות חינוך אלו - חלה עליה החובה לפקח עליהם ובין היתר למנוע אפליה, אך היא לא עשתה זאת ואף השיבה באיחור רב לפניותיהן של עלמנך וטגניה. לגבי משרד החינוך נטען, כי הוא התערב מאוחר מדי ובצורה רפה מדי, ותשובותיו לא היו מספקות. טרם הוגשו תגובותיהם של המשיבים.
|
| תאריך:
|
15/07/2019
|
|
|
עודכן:
|
15/07/2019
|
|
איתמר לוין
|
|
משרד המשפטים שופך דלק במדורת האתיופים
|
|
הרפיסות של המשטרה, הפרקליטות והעומדים בראשן אל מול ההתפרעויות של יוצאי אתיופיה, כבר גובות את מחירן - והוא ילך ויאמיר. אחרי שעורך דינו של השוטר שירה בסלומון טקה ספג איומים, עברנו היום (יום ב', 15.7.19) להתפרעויות נגד בית המשפט ונגד החוק. ותהיו בטוחים שזה רק קדימון למה שיתרחש כאשר מח"ש תחליט - כפי שהדברים מצטיירים כרגע - שלא מדובר ברצח ואפילו לא בהריגה, אלא לכל היותר בגרימת מוות ברשלנות, אם לא בירי מוצדק.
|
|
|
|
|
המחאה של קהילת יוצאי אתיופיה מגיעה למשכן הכנסת עם קיומו של דיון פגרה מיוחד בנושא "הכישלון הלאומי המתמשך בקליטת יהודי אתיופיה". את הישיבה יזמו חברי הכנסת גדי יברקן ופנינה תמנו־שטה, בתמיכת 25 חברי כנסת שחתמו על הבקשה. בישיבה נכחו גם הוריו של סלומון טקה, שמותו מירי שוטר בקריית חיים הצית את המחאה.
|
|
|
|
|
הפגנות בני העדה האתיופית אירעו בדיוק בשבוע שבו איווט ליברמן, איש ימין קיצוני וחילוני, עבר להתקיף את שותפיו להתנחלויות - את המגזר הדתי לאומי. לקוראים רבים זה אפילו לא יראה כ"צירוף מקרים", שהרי לדידם של רוב רובם של הקוראים מהו בכלל הקשר בין שני האירועים הללו, או להתקפותיו הקודמות של ליברמן, נגד החרדים? אבל ישנו כאן קשר הדוק המסתתר מתחת לשולחנה הערוך של הציונות, בניסיון להרכיב "לגו-לאומי" חדש במקומה של היהדות ההיסטורית.
|
|
|
|
|
הפגנת יוצאי אתיופיה אחרי הריגתו של סלומון טקה, נערכה כבר לפני למעלה משבוע. נראה שלכל אחד כבר יש דעה אם צדק השוטר שירה (מח"ש בודקת, וכבר לא מאמינים לה) ויש המבקרים את ההפגנות האלימות.
|
|
|
|
|
בשנים האחרונות אנו עדים להפגנות סוערות, רובן מוצדקות כשלעצמן בבואן לבטא זעם ציבורי, מחאות על פגיעות מיותרות, כנס פוליטי או דתי, או לצורך הבעת דעה. גם אין חולק שבמדינה דמוקרטית המעלה על נס את חופש הדיבור וחופש הבעת הדעה יש לאפשר לציבור להביע דעתו, הסכמתו, הזדהותו, התנגדותו או מחאתו, גם באמצעות הפגנות בשטחי ציבור בכללים שנקבעו בחוק.
|
|
|
|
|
