|
נוימן. בועת החללים המשותפים [צילום: מארק לניהאן, AP]
|
|
|
|
|
דירקטוריון חברת WeWork אישר לבנק ההשקעות היפני סופטבנק להשתלט על החברה המספקת חללי עבודה משותפים. העסקה תשאיר את מייסד WeWork ומנכ"ל החברה, אדם נוימן, כ-1.7 מיליארד דולר.
העסקה להשתלטות על WeWork מוערכת בכ-8 מיליארד דולר. מדובר בסכום נמוך בהרבה מן הסכום שהחברה הייתה אמורה לגייס בהנפקה הראשונית בבורסה השנה. זוהי השקעה נוספת של סופטבנק בחברה, לאחר שסופטבנק השקיע כבר 47 מיליארד דולר בינואר השנה.
מייסד WeWork, אדם נוימן, צפוי לקבל כמיליארד דולר על מניותיו בחברה, 185 מיליון דולר דמי ייעוץ, ואשראי בסך 500 מיליון דולר. בתמורה יוותר על מקומו בדירקטוריון החברה.
נוימן - ישראלי לשעבר המתגורר בארה"ב, אחיה של הדוגמנית עדי נוימן - היה לפני עשר שנים ממקימיה של החברה, העוסקת בהשכרת חללים מסחריים ומשרדיים לטווח קצר (כולל בישראל). נוימן הוא האדם המזוהה ביותר עם WeWork ועם התפישה לפיה מדובר בחברת נדל"ן הפועלת כמו חברת הזנק טכנולוגית. לצד זאת, הוא גם ספג ביקורת רבה על התנהלותו הפזרנית, על אמירותיו ה"רוחניות" (בהשפעת אשתו, רבקה נוימן) ועל אופן התייחסותו לעובדי החברה.
חברי מועצת המנהלים ומשקיעים בחברה, בראשות סופטבנק היפני, לחצו בימים האחרונים על נוימן לפרוש, לאחר שהיא נאלצה לדחות את הנפקתה. בחודש ינואר מכרה WeWork מניות בהנפקה פרטית לפי שווי של 47 מיליארד דולר, אך בשבוע שעבר הורידה את השווי ל-15 מיליארד דולר בלבד. גם בשווי זה התברר שההנפקה צפויה להיכשל והיא כאמור נדחתה. התפטרותו של נוימן אמורה לחדש את אמונם של המשקיעים המוסדיים בחברה ולאפשר לה לבצע את ההנפקה בקרוב.
המשקיעים המוסדיים הביעו חשש שמא לנוימן, שהוא מנהיג כריזמטי אך בלתי צפוי, יש שליטה רבה מדי על הנעשה בחברה באמצעות מניות הצבעה מיוחדות, המצויות בידיו כאחד ממייסדיה. הם גם מתחו ביקורת על עסקות בעלי עניין שביצע נוימן בין
WeWork לבין חברות אחרות שבבעלותו, ואשר הוגדרו בידי חלקם כיוצאות דופן בהיקפן, בהתחשב בכך שהיא עומדת להפוך לחברה ציבורית.