פרקליטות המדינה לא תגן בבג"ץ על גופים ממשלתיים ומינהליים, שאינם מעבירים לה בזמן שייקבע מראש את התחייחסותם לעתירות נגדם. זו המלצתו של נציב הביקורת על הפרקליטות, דוד רוזן, המתייחס לאחת התופעות השכיחות ביותר בדיוני בג"ץ.

בחלק ניכר מן העתירות מבקשת הפרקליטות ארכות חוזרות ונשנות להגשת תגובתה, לעיתים - לאחר שעבר המועד שקבע ביהמ"ש העליון. השופטים נאלצים להעניק ארכות אלו, שכן פסיקה נגד המדינה בהעדר תשובה עלולה להוות צעד קיצוני שיגרום נזק לאינטרס הציבורי. לשופטים גם אין דרך לפעול נגד סחבת זו, שכן הטלת הוצאות היא על חשבון הציבור, ולא ניתן לאתר את האדם הספציפי האחראי לה.

כעת (31.10.19) ממליץ רוזן בפני פרקליט המדינה, שי ניצן, לנקוט צעד מרחיק לכת: הפרקליטות לא תגן על מי שלא ימסור לה במועד את התייחסותו, ובכך ימנע ממנה לענות לבג"ץ בלוח הזמנים שהוקצב לה. על-פי הצעתו של רוזן, במקרים אלו תודיע הפרקליטות לבג"ץ, כי בהעדר תשתית מספקת - אין באפשרותה להגן על עמדת הרשות בבית המשפט.

רוזן מצא כמוצדקת תלונה של עו"ד איגור גלידר, שהגיש בינואר 2017 עתירה לבג"ץ נגד משרד הפנים בשם תושב זר שבקשתו לקבלת אזרחות ישראלית נדחתה. מאז ועד היום, במהלך למעלה משנתיים וחצי, טרם הוכרע עניינו, לאחר שתשובת המדינה לעתירה התעכבה במשך שנה וחצי, כאשר בסופו של יום הסתבר, כי משרד הפנים איבד את החומר הרלוונטי. מחלקת הבג"צים בפרקליטות טענה בתשובה לתלונה, כי מקור העיכוב היה במשרד הפנים והוא נגרם למרות שהעבירה לו תזכורות חוזרות ונשנות.

רוזן אומר: "הדעת אינה נותנת, כי תידרש למשרד הפנים שנה וחצי בכדי להגיע למסקנה שאין לאתר את המסמכים שעמדו ביסוד ההחלטה. נראה, כי נכון היה לפרקליטות - בשלב מוקדם בהרבה - להבהיר למשרד הפנים, כי יש להביא ההליך לכלל סיום וכי אין בכוונת הפרקליטות להיות שותפה להשתהות נוספת ולהשתרכות בהצגת עמדה ברורה לבית המשפט הגבוה לצדק".

לדברי רוזן, "גם אם מחלקת הבג"צים עשתה כל שהיה בידה לתזכר בכתב ובעל פה-את משרד הפנים, אליבא דכולי עלמא לא ניתן להשלים עם תמונת מצב, לפיה בן אדם שוהה בארץ לאורך
זמן בצורה 'בלתי קבועה', כשהוא מנוע מלקבל זכויות בסיסיות כמו הזכות לעבוד ו/או לקבל שירותי רפואה".