ועדת הכספים דנה (יום ג', 5.11.19) בנושא 'הגברת הגיוון התעסוקתי בשירות המדינה', בדיון בו השתתף נציב שירות המדינה
דניאל הרשקוביץ, חשפה הנציבות, כי בקרב כ-70 עובדים הממונים במשרדי הממשלה על הגיוון התעסוקתי, מועסקים 5 ממונים חרדים, 4 ערבים, ממונה אחד עם מוגבלות ואף לא אחד יוצא אתיופיה.
הממונים על המגוון התעסוקתי מונו מכוח תיקון מספר 17 לחוק שירות המדינה ותפקידם הוא לקדם ייצוג הולם לאוכלוסיות שונות במשרדי הממשלה.
על-פי הנתונים שהציגה הנציבות, שיעור הייצוג של בני האוכלוסייה הערבית בשירות המדינה עלה בין שנת 2017 לשנת 2018 מ-11.3% ל-11.7% חצי אחוזים.
שיעור הייצוג של יוצאי אתיופיה בשירות המדינה, עלה מ-2.4% בשנת 2017 ל-2.7% בשנת 2018.
עוד עלה במהלך הדיון, כי הנציבות לא מחזיקה נתונים על המגמה בשילוב עובדים חרדים בשירות המדינה, בשל הטענה שעד כה לא ניתן היה לקבוע מי הוא חרדי. בנציבות הצביעו רק על כך ש-3.5% מסך הנקלטים בכל המשרדים במחצית השנייה של 2018, משתייכים לאוכלוסייה החרדית.
מור ברזני, ראש אגף גיוון תעסוקתי בנציבות, ציינה כי "אנחנו במגמה חיובית ביחס לכל האוכלוסיות מלבד אנשים עם מוגבלות שם נרשמת ירידה, ולכן כל המחלקות ממוקדות כרגע לטיפול באוכלוסייה זו".
ח"כ
אבי ניסנקורן: "לגבי בעלי מוגבלויות, אנחנו שנים מתעסקים באיך לקדם אנשים בעלי מוגבלויות בעבודה. שנים הנציבות שיתפה - לא שיתפה פעולה. כי העסיקו דרך קבלנים, כי לא הקצו מספיק תקנים והקריטריונים שקבעו היו מונמכים, כך שההגדרה הייתה של 20 אחוז מוגבלות ומעלה, וכך נכנסו לעבוד כאלה שלא ממש עונים להגדרה אליה כיוונו. מאז עבר חוק ה-5 אחוז, ואנחנו ממתינים".
ח"כ פנינה תמנו שטה: "לעניין שילוב יוצאי אתיופיה עברנו דרך, הגענו להסכמות על-רקע כך שהיה נראה שרימו את הקהילה, הביאו מספרים אך ללא פילוח, ופעם אחר פעם המשרות היו של שואבי המים וחוטבי העצים של החברה הישראלית. למרות ההסכמות והמספרים המוחלטים, אנחנו רואים שהמסה העיקרית של יוצאי אתיופיה נמצאים בדרג הנמוך יותר. בדרג ביניים 2-3 אחוז, בדרג הניהול 8 אחוז", לעניין כך שאין ממונה אחד על מגוון תעסוקתי מקרב העדה, תקפה תמנו שטה וציינה: "בושה למדינה. אני באופן אישי מכירה אנשים יוצאי אתיופיה שהגישו מומעדות לתפקיד ולא קיבלו אותם"
ח"כ
מיכאל מלכיאלי: "בהחלטת הממשלה לעניין שילוב חרדים בשירות המדינה, יש דגש לעניין משרות ייעודיות למגזר החרדי. אני חושב שראינו את זה בתחילה יותר, ולאחר מכן פחות. עוד הוחלט על הקמת מאגר של סטודנטים חרדים, האם הוקם ומה ההיקף?"
ח"כ מנסור עבאס: "יש עלייה מתמדת מאז 2014 בשילוב ערבים בשירות המדינה, אבל אם נרצה להגיע לשיעור של החברה הערבית באוכלוסייה, ייקח לנו 25 שנה, בקצב הזה. לצד כך, רוב המועסקים הערבים נמצאים במשרות הזוטרות. צריך לקבוע יעדים לפי דרגים שונים. יש גם להסתכל על השוני בין המשרדים, יש שמעסיקים באחוזים גבוהים ויש כאלה שלא מעסיקים כלל, ואני לא מדבר על משרד הביטחון".
ח"כ מטאנס שחאדה: "אנחנו מודעים לעלייה בייצוג הערבי בשירות המדינה, הבעיה שהמשרות הבכירות, רובן ככולן בירושלים ות"א. זהו חסם מרכזי. וצריך למצוא גם לזה פתרונות".
יו"ר הוועדה, ח"כ
משה גפני, פנה לנציב שירות המדינה: "אתה מחזיק במשרה שמשליכה באופן ממשי על הציבור בישראל. המציאות היא, שהחברה החרדית לא משתלבת במשרות בשירות המדינה, בניגוד למה שנאמר כל הזמן. התנגדו לאפליה מתקנת לחרדים בעבר, אבל גם כעת, עומדים אנשים עם תארים, ולא משתלבים. רואים פה ושם איזה מישהו אבל לא יותר".
גפני התייחס גם הוא להעדר הייצוג ההולם בקרב הממונים על המגוון התעסוקתי בשירות המדינה: "מיניתם 70 איש. לא יכול להיות שלא תעמדו על כך שלפחות אחד מהם יהיה יוצא אתיופיה. חייב להיות יחס פרופורציונלי כלשהו בין הרכב החברה הישראלית לאותם ממונים".
ח"כ
אורי מקלב פנה גם הוא לנציב: "רואים תפיסה פתוחה יותר מאז מוניתה. שאנחנו מדברים על מגוון תעסוקתי, זה לא רק מגוון אנושי ותרבותי, אלא גם מגוון של תפקידים. גם בנציבות יש מגוון תפקידים, ובתפקידים הבכירים יש פחות גיוון. יש לעשות בדבר הזה הרבה יותר. הנציבות זה משק סגור שקשה לחדור אליו. חרדים שהשתלבו בשוק הפרטי לאחר קורס סייבר יוקרתי, לא התקבלו דווקא לשירות המדינה בטענה של חוסר ניסיון".
ח"כ
אחמד טיבי: "אין כמעט ערבים בדרגים הבכירים ובפרט נשים ערביות. מתבקשת החלטת ממשלה חדשה בהעלאת שיעור הערבים ובנוסף הצבת יעד חדש על-ידי כל משרד, עם דגש על קליטת סטודנטים ממגזרים אלה".
נציב שירות המדינה, דניאל הרשקוביץ: "בימים אלה מלאו שנה לכהונתי. הנושא שהכי בוער בעצמותיי הוא שוויון תעסוקתי ושוויון מגדרי בתעסוקה. כשאני פועל למען גיוון תעסוקתי, בכל אחת מהקבוצות שנזכרו, אני לא עושה טובה למישהו, אני עושה טובה למדינת ישראל. השירות חייב להיות מגוון מטבע הדברים. לא ייתכן שבין נותני השירות יהיה ייצוג לכולם, מדובר בשפות שונות, תרבויות שונות. יש קודים חברתיים שונים.
"יש קושי עם אנשים עם מוגבלויות. כי קשה להגדיר מי כלול באוכלוסייה. משרות מיועדות בדרך כלל עושות את ההפך. אני מייעד, המשרדים לא קולטים. אני רוצה לעשות שילוב מלא, שכולם יוכלו להתמודד על כל דבר. אנחנו מנסים לאתר את החסמים שמפריעים להתקבל. לדוגמה, מאחר שרוב משרדי הממשלה הם בירושלים, והחברה הערבית מרוכזים בעיקר בצפון, העזרה בדיור שאנחנו מעניקים אינה מספקת. אני פועל להגביר את התעסוקה הגמישה, כולל עבודה מהבית, כדי להקל. אני חסיד גדול של תעסוקה גמישה. זה יכול לפתור בעיות פקקים, אפליית נשים. אנחנו נלחמים במשרדים מסוימים".
עו"ד מור ברזני, ראש אגף גיוון תעסוקתי בנציבות: "בשנה שחלפה מינינו והכשרנו למעלה מ-70 ממוני גיוון שנמצאים בכל אחת מהיחידות בשירות המדינה שמבצעים את ההנחיות שלנו. אנחנו נחושים לצמצם את הפער. הנציבות לא עשתה מספיק עד כה, זה נכון. היעד הוא לשקף את החברה הישראלית כפי שהיא". לגבי אנשים עם מוגבלויות - "אמרנו לכל משרד איפה הוא בסדר ואיפה לא. אמרנו להם שאנחנו ממקדים כל משרד ל-2 אוכלוסיות, אנשים עם מוגבלויות ועוד אוכלוסייה. כל משרד יבחר".
ח"כ ניסנקורן: "יש חוק - החוק יצא לפני שנתיים ויש לו קריטריונים, צורת יישום. אני קורא בדוח שיש ירידה מאז. אדם עם מוגבלות נמדד לפי מה שהוא מגדיר. החוק מגדיר 40%".
ח"כ גפני: "לגבי אנשים עם מוגבלות נבקש שתתנו דוח תמונת מצב תוך 4 חודשים".
הרשקוביץ: "אנחנו משנים את מבחני המיון ועושים פעולות להגברת השילוב, אבל אין פתרונות מהיום למחר. זה יכול לקחת שנה, שנתיים ויותר".
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "החברה הישראלית כשלה בשילוב אנשים במערכות שונות בישראל-אנשים עם מוגבלות, יוצאי אתיופיה, ערבים וחרדים. על כל דבר יש תשובות ולא בכל דבר אתם אשמים, אבל אני מבקש תשובות על כל השאלות שנשאלו כאן. לא משנה איזו ממשלה תהיה או שנלך לבחירות, אנחנו נתכנס כאן בעוד 4 חודשים. חברה מודרנית לא יכולה להמשיך להתנהל בצורה שכזאת. זו מציאות שהיא כתם על החברה".
הרשקוביץ: "הבעיות הן קשות, אבל לומר שאפשר לתקן 70 שנה בזבנג וגמרנו זה להוליך שולל. אנחנו משקיעים מאמצים רבים ומתעדפים זאת בעדיפות עליונה, שירות המדינה הוא נושאת מטוסים ענקית, וכדי להזיז מעלה אחת נדרשת המון אנרגיה. הדברים האלה הם בנפשנו ובעזרת ה' נעשה לילות כימים כדי לקדם אותם. ייקח זמן עד שנוכל להגיע למצב שנהיה מרוצים".
