אב ושני בניו, אשר גילו בספטמבר 2012 את שרידי גופתו של החייל הנעדר מג'די חלבי, יקבלו מן המדינה פרס של 10 מיליון דולר - קובעת באופן סופי נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות. היא דחתה (יום ג', 12.11.19) את בקשת המדינה לדיון נוסף בפסק הדין שניתן בחודש מארס, ואשר הורה למדינה לשלם את הפרס לאיברהים קוזלי, חאלד קוזלי וסובחי קוזלי.

חלבי נעלם בחודש מאי 2005 בדרכו לבסיס בו שירת. עמותת "לחופש נולד", אשר הוקמה במקור כדי לאסוף מידע על גורלו של רון ארד, הציעה פרס של 10 מיליון דולר למי שימסור מידע שיביא לגילוי כל אחד מנעדרי צה"ל - ובהם חלבי. קוזלי גילו את שרידי הגופה ביער ליד עספיא, בו עבדו, והתקשרו למשטרה בלא לציין שייתכן שמדובר בעצמותיו של חלבי. השרידים זוהו לאחר בדיקות מדעיות, המדינה - אשר מימנה את "לחופש נולד" - סירבה להעניק להם את הפרס. תביעתם נדחתה בבית המשפט המחוזי בחיפה, אך בית המשפט העליון קיבל את ערעורם ברוב דעות (ניל הנדל וג'ורג' קרא מול יצחק עמית).

הנדל קבע, כי העובדה שהשלושה נתקלו במקרה בשרידי הגופה, אינה שוללת את זכותם לפרס. הוא דחה את טענות המדינה, לפיהן הצעת הפרס פקעה בשל חלוף הזמן מאז פורסמה ושהיא חזרה בה מן ההצעה. לבסוף קבע הנדל, כי לא התקיימו התנאים החריגים המאפשרים למדינה להשתחרר מהחוזה עם קוזלי.

עמית סבר, כאמור בדעת מיעוט, כי לא השתכלל חוזה בין הצדדים, משום שהדיווח למשטרה, חודשים ארוכים לאחר שהעמותה שהציעה את הפרס הפסיקה את פעילותה, אינו יכול להוות "קיבול" להצעת הפרס. הוא הציע להעניק לשלושה סכום נכבד, אך לא את הפרס במלואו. המדינה דחתה הצעה דומה במהלך הדיון בערעור.

בבקשה לדיון נוסף טענה המדינה, כי בפסק הדין נקבעו הלכות חדשות בנוגע לאופיין של הצעות לציבור ושל הצעות פרס ואופן פרשנותן; לדרך החזרה מהצעה ולקשר בינה לדרך פרסום ההצעה; לדרך הקיבול בכלל ולקיבול בהתנהגות בפרט, בנוגע לצורך בביטוי חיצוני-אובייקטיבי לרצון לקבל את ההצעה. עוד נטען, כי לקביעות בנוגע ליחסים בין המדינה לבין גופים חיצוניים, עלולות להיות השלכות על מקרים דומים רבים.

בדחותה את הבקשה אומרת חיות, כי אכן מדובר בנושא רגיש ובסכום גבוה מאוד - אך אין סיבה להליך הנדיר-מאוד של דיון נוסף. המחלוקת בין שופטי ההרכב על פרשנות הצעת הפרס ועל התאמת מציאת הגופה לדרישות ההצעה, היא לכל היותר מחלוקת ביישום הדין הקיים - ולא קביעת הלכה חדשה. ההתייחסות בפסק הדין לאופן בו יש להודיע לציבור על ביטול הצעה, הייתה תיאורטית ואגבית, וכך גם הדיון בדיני השליחות.

עוד אומרת חיות, כי בפועל נראה, כי הסיבה האמיתית לבקשתה של המדינה היא הסכום הניכר המונח על כפות המאזניים - ובכך אין כדי להצדיק דיון נוסף, ודאי לנוכח העובדה שמדובר במקרה יוצא דופן. יתר טענות המדינה היו ערעוריות ואין להן מקום בהליך זה, פסקה חיות. המדינה תשלם הוצאות בסך 30,000 שקל. את המדינה ייצגו עוה"ד ישראל בלום, לימור פלד ואסנת קרויזר; ואת קוזלי - עוה"ד רחל בן-ארי, יובל אדלר, מוחמד
לוטפי ועדי ערמן.